מאז שנת 2012 נמנע חמאס מלקיים את העצרת השנתית הקבועה בעקבות המצב הכלכלי והמבוי המדיני הסתום אליו נקלעה, במיוחד אחרי מבצע צוק איתן בקיץ 2014. החשש מביקורת ברחוב הפלסטיני, על רקע המצב העגום אליו נקלע הארגון, שכנע את ההנהגה לדחות טקסים מהסוג הזה. אך השנה זו תהיה השנה השנייה שהנהגת חמאס בעזה בוחרת לקיים את העצרת - והאווירה שונה לחלוטין מאשר בשנים הקודמות.
חרף התבטאויות הפוליטיקאים בממשלה, לצד גורמים בכירים במערכת הביטחון, על התפוררות היציבות השלטונית של חמאס, גורמי ביטחון מעידים כי הנהגת חמאס חשה בביטחון עצמי גבוה במיוחד, כמי שלטענתה הביאה לתפנית משמעותית במעמדה האזורי. לא רק שיפור מצבה האסטרטגי המדיני והכלכלי בעקבות הזרמת כסף קטארי והכנסת דלק וגז אלא יצירת אופק מדיני עבור הרחוב הפלסטיני, התקרבות משמעותית לקהיר וניהול דיאלוג עקיף עם ישראל. כאילו לא די בכך שמשלחת בראשות בכיר חמאס, מחמוד א-זאהר, מבקרת לאחרונה במדינות ערביות באזור וזוכה ללגיטימציה. זו אצבע המופנית לישראל וכן סטירת לחי לרשות הפלסטינית, שניסתה לחזור ולשלוט ברצועת עזה, אך ללא שיפור ניכר.
עוד בוואלה! NEWS:
שבת של חיסולים: 3 נורו למוות בלוד, גבר נרצח ביפיע בצפון
חיזוק לעולם הפשע: אלף אסירים ישוחררו מהכלא בשבוע הבא
אחרי שבת שמשית: עננות וירידה בטמפרטורות | מזג אוויר
הנרטיב של חמאס הוא כי חלה תפנית מאז צעדות השיבה על גבול רצועת עזה שהחלו במרץ 2018, ומאז מתקיימות מדי שני ושישי בהשתתפות אלפי פלסטינים. לפי נרטיב זה, הם הצליחו לסדוק את המצור הישראלי סביב הרצועה ואף גרמו לפלסטינים להאמין כי בקרוב יוקמו נמל ימי ושדה תעופה ועוד פרויקטים כלכליים, למרות שבפועל המציאות שונה והתרומה הקטארית אינה מהווה אלא משכך כאבים לחולה סופני. אך התרומות, תשלום המשכורות, העלאת משך זמן הפעלת החשמל ברצועה מארבע שעות ביממה ל-12 שעות ובחלקים מרצועת עזה אף ל-20 שעות, סייעו לחמאס לייצר אופטימיות וביטחון בחודשים האחרונים.
הפיגועים ביהודה ושומרון מסייעים בידה להעצים את ההסתה; באמצעות כוח ניתן להגיע להישגים תוך פגיעה ישירה במעמדו של אבו מאזן והרשות הפלסטינית. בכך, חמאס מנצל את האווירה כדי להחליש את הרשות הפלסטינית וכדי להיערך ליום שאחרי אבו מאזן. באמצעות פעילויות חברתיות בגדה המערבית, יותר ויותר פלסטינים מתקרבים לארגון. אותם "מאמינים חדשים" נמצאים תחת פיקוחה ההדוק הן של מערכת הביטחון הישראלית והן של מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית, שרואים בהם איום וקריאת תיגר על שלטון הפתח.
בפגישה חשאית בעזה ב-11 בדצמבר 1987, ימים ספורים אחרי פרוץ האינתיפאדה הראשונה, כינס מנהיג חמאס לשעבר, שייח' אחמד יאסין, גרעין מצומצם של פעילים שכלל את ד"ר עבד אל-עזיז א-רנתיסי, סלאח שחאדה, מוחמד שמעה, עיסא א-נשאר, עבד אל פתאח דח'אן ואיברהים אל-יאזורי. יממה לאחר מכן התגלגל הכרוז הראשון של התנועה ברחובות העיר עזה, עליו היה חתום יאסין. בספרו של אל"מ במיל' דוד חכם ''ותימלא הארץ חמאס'', עולה שכבר באותם ימים תמך יאסין בהצטרפות למעגל האלים, למרות שהיו מי שהתנגדו לכך ממעגלו הקרוב.
לא עוד האחים המוסלמים, אלא תנועת חמאס. כך יצא שעם פרוץ האינתיפאדה הראשונה, נולדה לה התנועה. פחות משנה לאחר מכן, הופצה "אמנת חמאס" כשהיא מבוססת על יסודות האסלאם ועקרונות האחים המוסלמים. בין היתר, התנועה הגדירה את דרך הג'יאהד כאמצעי היחיד להשבת "האדמות הכבושות" חזרה לידיה. שיח' יאסין הנחה מתחילת ההתקוממות את אנשיו להשתמש בנשק חם נגד חיילי צה"ל, אך הזהיר אותם לבל יזדהו כאנשי חמאס.
חמאס זיהה את הביקורת מתגברת נגד שלטונו בראשית שנת 2018 ובמקביל הבין כי הרחוב הפלסטיני נערך להפגנות. בחוכמה וביצירתיות המאפיינת ארגון טרור שעסוק בלשמר את הישרדותו השלטונית, הוא החליט לקחת חסות על הפגנות "צעדות השיבה", ואירגן כספים במימון איראני לתשתיות, הסעות ולהעברת ההפגנות אל גדר הגבול הישראלי, תוך הפניית הזעם של הרחוב אל הרשות הפלסטינית וישראל.
הפגנות חמאס באו לידי ביטוי בהשחתת תשתיות, ניסיונות חדירה לישראל, הבערת צמיגים, ובעיקר בהפרחת בלוני ועפיפוני תבערה שהציתו עשרות אלפי דונמים בנגב המערבי. חמאס רואה בכך סיפור הצלחה מסחרר, באמצעותו הביאו עשרות אלפי פלסטינים אל הגדר. פעילות אלימה זו תרמה לחמאס בהבניית מציאות עבור הרחוב הפלסטיני כי הנה עוד רגע יתאפשר להם לעבור לצד הישראלי ולחזור אל אדמותיהם. היו מי שהאמינו.
ההכנות ליום ייסוד חמאס כללו בשבוע האחרון צעדות של תנועות נוער ברחובות עזה, שיירות כלי רכב עליהם מתנוססים דגלי וכרזות התנועה, ציורי גרפיטי בעד חמאס ואף חלוקת מתנות לילדים. גורמי ביטחון משוכנעים כי תנועת חמאס הצליחה ליצור אשליה של אופטימיות.
מאחר ובימי שישי מתקיימות צעדות השיבה, הכוללות את הפלגים הפלסטינים ברצועה, נמנע חמאס מלקיים את עצרת הענק בתאריך המקורי שחל באותו יום, וכדי לשמור על צביונה דחה אותו ביומיים. עוד מעריכים גורמי ביטחון בישראל, כי חמאס חשש שמא ההסתה הפרועה בנאומים תוביל את ההמון לפיגועים בגבול באופן שיהיה בלתי נשלט, ולכן הוחלט להעביר את העצרת לרחבת אל קוטייבה, מקום העצרות הקבוע. רק שהפעם גם הפתח שוקל את השתתפותו לצד שאר הפלגים הפלסטינים, ובראשם חמאס.
להבנת גורמים במערכת הביטחון, חמאס מציג ניצחון תודעתי, למרות מצבו המורכב והבעייתי מאוד. מנהיגיו ומפקדיו הצליחו לייצר תחושה אותנטית בקרב הציבור, כי למרות שהמצב קשה, התנועה מקדמת תכנית אסטרטגית לטובת הציבור. אולם, ישנן גם ביקורות כנגד חמאס; ברשתות החברתיות נטען כי חמאס העדיפו דולרים תמורת שקט וזניחת הלחימה נגד ישראל. עם זאת, רצף הפיגועים באיו"ש משחק לטובת ביסוס תדמיתה. בזמן שחמאס שומר על שקט יחסי ברצועת עזה, הוא מכוון, מממן ומגלגל פיגועים נגד ישראל ביהודה ושומרון. לכן, ראש הממשלה בנימין נתניהו איים על חמאס בעזה כי לא יאפשר הפסקת אש ברצועת עזה בזמן שחמאס למעשה מניע פיגועים באיו"ש.
לפי הלך הרוח ברשתות וברחוב הפלסטיני, חמאס מצליח לשנות את פרטי סיפור חדירת הכוח המיוחד של צה"ל למרחב חאן יונס ולהפוך את הקערה על פיה. בתחילה, הרשתות החברתיות לגלגו לחמאס על אוזלת היד והחדירה העמוקה של הכוח, אך לאחר מכן יצא בקמפיין שהצליח להציג את חדירת הכוח המיוחד כסיפור הצלחה. הגיחוך ברשתות החברתיות נעלם ולאחר מכן הצליחה התנועה לשכנע כי הכוח המיוחד נחשף, ואף מפקד בכיר נהרג, ואז בחרה להגיב בירי טיל נ"ט לעבר אוטובוס החיילים ושיגור מאות רקטות ב-44 שעות, שנועדו לומר את "המילה האחרונה" מול ישראל.
הנהגת חמאס לא קפאה על שמריה, לאורך השנים ולמרות שמרבית דור המייסדים חוסל באמצעות סיכול ממוקד, קם דור שני ושלישי של מנהיגים פלסטינים. בפתח מתרחש בדיוק ההיפך; התנועה דועכת וג'יבריל רג'וב ותאופיק טיראווי מוגדרים כצעירים. תנועת פתח לא מתחדשת ולא די בכך, היא אינה מפתחת או מצמיחה דור חדש ורענן. בתוך כך, דאג אבו מאזן, בוועידת פתח השביעית, לנפות את כל מה שהזכיר צעירים ובטח את מי שלא מוגדר כאחד ממקורביו.
מנגד, בתנועת חמאס מתחולל קרב ירושה על הובלת התנועה בין יחיא סינוואר לסלאח ערורי. אך לחמאס מסר אחיד: מאז שסינוואר נבחר למנהיג, הזרוע הצבאית הרבה יותר קשובה, מרוסנת וממושמעת להנחיות הדרג המדיני בתנועה. בתהליך הפיוס שהובילה ההנהגה עם הרשות הפלסטינית, למרות התנגדות הזרוע הצבאית, אף אחד מהמפקדים לא העז לצאת נגדו.
מדי שנה מציג חמאס פיתוחים חדשים באמצעות תהלוכה. חלקם הוברחו לרצועת עזה וחלקם יוצרו באופן מקומי. גם השנה יעקבו גורמי הצבא כדי להבין האם שיפר חמאס את בניין כוחו בזמן בו נשמר שקט יחסי על הגבול. הדאגה של מערכת הביטחון צריכה להתמקד לא רק ברצועת עזה, שם קווי הגבול ברורים, אלא גם בהשפעת ההסתה של חמאס ביהודה ושומרון לביצוע פיגועים. לצד הניסיונות להיערך ליום שאחרי אבו מאזן והניסיון להשתלט על מוקדי הכוח בגדה המערבית, מצטיירת תמונה מורכבת יותר, בעלת איום מורכב יותר, עבור מערכת הביטחון בישראל.