ברקע ההתקפות הקשות של ראש הממשלה בנימין נתניהו נגד מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך, אמון הציבור הישראלי היהודי במשטרה דווקא נמצא בעלייה - כך עולה ממדד הדמוקרטיה השנתי של המכון הישראלי לדמוקרטיה שהוגש היום (שני) לנשיא המדינה. נתניהו אמר אתמול כי המפכ"ל הבא של משטרת ישראל יצטרך "לעשות עבודת שיקום גדולה מאוד" וכי "האמון של הציבור במשטרה הוא לא בשיא של כל הזמנים" - אך מהמדד עולה כי 46.5% מהישראלים היהודים נותנים במשטרה אמון - לעומת 40% בשנה שעברה. רוב היהודים - %59 גם רואים בחקירות המשטרה נגד אנשי ציבור עדות לחוזק של הדמוקרטיה הישראלית, ולא רדיפה שנועדה להחליף את השלטון כפי שגורס נתניהו.
מדד הדמוקרטיה של המכון הישראלי לדמוקרטיה נערך זו השנה ה-16 ומבוסס על סקר דעת קהל מקיף של 1,041 נשאלים, יהודים וערבים. בראש טבלת אמון הציבור מוסדות השלטון עומד, כמדי שנה, צה"ל עם 78% מהישראלים היהודים שנותנים בו אמון. למרות העוינות הניכרת וההאשמות של נתניהו בפוטש, נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין עדיין נהנה מאמון גבוה של 61%, ולמרות ההתקפות הקשות של הממשלה על הרשות השופטת, בית המשפט העליון עדיין גובר על הפוליטיקאים - עם 52% אמון לעומת 30.5% של הממשלה.
עוד בוואלה! NEWS:
סערה במשטרה אחרי נאום נתניהו: "הפחדה ומסר לחוקרים"
נתניהו: ההמלצות הזויות והעיתוי לא מפתיע - זה משחק מכור מראש
בערך באותה דרגת אמון ניצבת התקשורת, שזוכה רק ל-31% אמון מהציבור, אבל זה עדיין יותר מהכנסת עם 27.5% והמפלגות - 16%. עוד עולה מהסקר כי המוסדות הפוליטיים נתפסים כמושחתים והמוסדות הממלכתיים פחות: 72% מהציבור סבור שהממשלה מושחתת, ו66% סבורים שהכנסת מושחתת ואילו צה"ל (23%), ובית המשפט העליון (35%) נתפסים כפחות נגועים בשחיתות. עם זאת, מהסקר עולה כי יש פער גדול בין יהודים וערבים בכל הנוגע לאמון במוסדות הציבור, ובשנה האחרונה חלה ירידה גדולה באמון שנותן הציבור הערבי בגופים אלו. מהסקר עולה כי בית המשפט העליון הוא הגוף שזוכה לאמון הרב ביותר בציבור הערבי עם 36% בלבד, ואחר כך נשיא המדינה עם 26%. המשטרה זוכה לאמון של 18% בלבד בציבור הערבי.
הנשיא ריבלין אמר היום כי הנתונים בסקר "מטרידים". עם קבלת הסקר מנשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, יוחנן פלסנר, ריבלין אמר כי "רוב גדול מדי בציבור חש שאין לו כל השפעה על מדיניות הממשלה. מה הטעם בפתק שמניח האזרח הקטן בקלפי, אם הוא אינו מאמין שבצדו השני עומדים מפלגה או נבחר ציבור שראויים לאמונו? אין דמוקרטיה ללא אמון. חייבים, חייבים לשקם את האמון, בין יהודים לערבים, בין שמאל לימין, בין אזרח לנבחר ציבור".
פלסנר אמר כי "המציאות הישראלית לשנת 2018 היא מציאות מורכבת שבה שני הגושים של ימין ומרכז-שמאל מפרשים את מהות הדמוקרטיה בצורה שונה, כאשר הפערים בין התפיסות הולכים ומתרחבים". לדברי פרופ' תמר הרמן, שעמדה בראש צוות המחקר, הנתונים מצביעים על שני קווי פיצול עיקריים בחברה הישראלית - בין יהודים וערבים, ובין ימין ושמאל, ומהסקר עולה כי בציבור היהודי - המתח בין ימין ושמאל התחזק משמעותית בשנים האחרונות. "נראה כי בחברה הישראלית נוצרו שני גושים האוחזים בתפיסות מנוגדות באשר להיבטים רבים ושונים של הקיום הקולקטיבי הן בנושאים ביטחוניים, הן בנושאים כלכליים-חברתיים והן בשאלות ציבוריות הקשורות לשחיתות, אומנות וערכים ליברלים. שני גושים אלו, הולכים ומתרחקים בתהליך מסוכן המצביע על היעדר יכולת להסכים על הטוב הבסיסי המשותף עבור החברה הישראלית", הרמן אמרה.
