(בווידאו: הפגנת הנכים בצומת עזריאלי, אוקטובר 2018)
33% מבעלי המוגבלות עובדים במשרה חלקית ו-41% מהם מרוויחים פחות משכר המינימום - כך עולה מנתונים שמפרסמת היום (שני) נציבות שוויון הזכויות לאנשים עם מוגבלות אודות מצבם בישראל, לרגל היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלות החל היום.
על פי נתוני הנציבות, בישראל חיים כ-1.5 מיליון אנשים עם מוגבלות המהווים כ-18% מהאוכלוסייה. מתוכם כ-790,000 בגילאי עבודה (18-64) וכ-500,000 בגילאי 65 ומעלה. שכיחות המוגבלות עולה עם הגיל: 9% מהילדים הינם עם מוגבלות, בעוד שבקרב אנשים בגילאי 65 ומעלה הסטטיסטיקה עומדת על 51 אחוזים. ל-42% מהאנשים עם מוגבלות יש קושי רב בהליכה, ל-13% מהם קושי רב בזיכרון או בריכוז, ל-8% יש קושי רב בראייה ול-8% מהם יש קושי רב בשמיעה.
מהנתונים עולה מגמה מעודדת: נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מציגה מגמה מתמדת של עלייה בשיעורי התעסוקה של אנשים עם מוגבלות. בשנת 2017 הועסקו 48% מכלל האנשים עם מוגבלות חמורה. יחד עם זאת, קיים פער ממשי בין אנשים עם מוגבלות לאנשים ללא מוגבלות, כאשר שיעור התעסוקה בקרב אנשים ללא מוגבלות עומד כיום על 79%.
עוד בוואלה! NEWS:
סערה במשטרה אחרי נאום נתניהו: "הפחדה ומסר לחוקרים"
הכסף הסיני בפנים, ההומואים בחוץ: ה"בולדוזר" שמשנה את טנזניה
במקום שבו נאם היטלר: אלפים בטקס הדלקת נרות חנוכה בברלין
לטענת הנציבות, השיפור הניכר קשור בפעילות הרבה המבוצעת בשנים האחרונות לקידום הנושא על ידי משרדי הממשלה השונים, לצד גופים מהמגזר הפרטי והמגזר השלישי כאחד: על פי תיקון 15 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות משנת 2016, מחויבים כל הגופים הציבוריים הגדולים (המעסיקים מעל 100 עובדים) לעמוד ביעד ייצוג הולם של 5% ולנקוט בפעולות שונות לקידום הנושא. הנתונים כיום מעידים על כך שכ-60% מהגופים עומדים ביעד, 23% עומדים ברמה בינונית ו- 17% עומדים ביעד ברמה נמוכה או בכלל לא. שיעור המובטלים המחפשים עבודה באופן פעיל בקרב קבוצה זו הינו 6%, לעומת 3% בקרב אנשים ללא מוגבלות. אלו נתקלים לא אחת בחסמים שנובעים מהפליה, סטיגמות והיעדר הזדמנויות הגורמים לקושי להשתלב בשוק העבודה.
אלו העובדים מקרב אנשים עם מוגבלויות, משתכרים פחות בממוצע ורבים מהם מתמודדים עם מציאות כלכלית מורכבת. שיעור האנשים העובדים במשרה חלקית בקרב אנשים עם מוגבלות חמורה הינו 33% (לעומת 18% בקרב אנשים ללא מוגבלות). כמו כן, 41% מהם מרוויחים שכר הנמוך משכר מינימום (עד 5000 שקלים) - זאת לעומת 26% בקרב אנשים ללא מוגבלות.
בהתאם, אנשים עם מוגבלות מרוצים פחות ממצבם הכלכלי, כאשר 31% מהאנשים עם מוגבלות חמורה מדווחים כי אינם מרוצים כלל ממצבם הכלכלי לעומת 8% מהאנשים ללא מוגבלות. 27% מחברי קבוצה זו מעידים על כך שלעיתים קרובות חוו תקופות בחייהם שבהם חשבו שהם עניים, וזאת לעומת 10% מקרב האנשים ללא מוגבלות.
כ-19%, כלומר כמעט אחד מכל חמישה אנשים בעלי מוגבלות חמורה בין הגילאים 20-64, מדווחים כי הם אינם מצליחים כלל לכסות את ההוצאות החודשיות. מגילאי 65 ומעלה מדובר ב-8% אחוזים. אחוז גבוה יותר מקרב בעלי מוגבלות חמורה בגילאי העבודה, כ-26%, ויתרו על תרופות בגלל קשיים כלכליים. בגילאי 65 ומעלה שיעור המוותרים על תרופות מסיבות כלכליות עומד על 17%.
בתחום השילוב בחינוך נצפית מגמה שלילית לאורך השנים בשילוב בחינוך. על פי נתוני משרד החינוך, אחוז הילדים המשולבים בשילוב פרטני בבתי ספר ירד מ-61% בשנת 2012 ל-56% בשנת 2017. לעומת זאת, נרשמה עליה במספר הילדים הלומדים בכיתות חינוך מיוחד נפרדות. הנציבות סבורה כי קיים קשר בין נתוני השילוב בחינוך לבין נתוני ההשכלה של אנשים עם מוגבלות, המעידים על כך שרק ל-22% מהאנשים עם מוגבלות בגילאי העבודה יש תעודה אקדמית, לעומת 34% מהאנשים ללא מוגבלות. לעומת זאת, ל-44% מהם השכלה תיכונית ומטה בלבד, לעומת 26% בקרב אנשים ללא מוגבלות.
נציב שוויון הזכויות לאנשים עם מוגבלות, אברמי טורם, אמר כי "על פי הנתונים הסטטיסטיים, עדיין קיימת דרך ארוכה לפנינו במטרה להשיג שוויון מלא של אנשים עם מוגבלות בחברה הישראלית. למרות שניכר שינוי בחלק מן המדדים, ולמרות המודעות הגוברת והחקיקה הענפה, עדיין ישנם תחומים משמעותיים בחייהם של אנשים עם מוגבלות שבהם נדרשת עבודה נוספת של כל משרדי הממשלה ושל גורמי השטח והאנשים עצמם". הוא הוסיף כי "הנציבות תמשיך לפעול בנחרצות בכל הכלים שברשותה ותוך שיתוף פעולה עם כל הגורמים הפועלים בתחום לשיפור חייהם של אנשים עם מוגבלות בכל תחומי חייהם, החל מגילאי הגן ובית הספר ועד לתחומי השכלה, תעסוקה, חיי תרבות ופנאי".