הכסף הסיני בפנים, ההומואים בחוץ: ה"בולדוזר" שמשנה את טנזניה

כשהחיילים החלו להתפזר באזורי חוות הקשיו בדרום טנזניה, היה זה מראה מטלטל עבור הסוחרים, ולפי פעילים חברתיים, גם קו פרשת מים עבור המדינה שהייתה בעבר יקירתם של ארגוני זכויות.

הממשלה אומרת שהחיילים נשלחו כדי לוודא שהמגדלים והשווקים מצייתים להוראות חדשות של הנשיא ג'ון מגופולי, הידוע בפי תומכיו כ"בולדוזר". ההתערבויות האגרסיביות שלו בכל תחום שהוא, החל ממסחר ועד למוסר מיני, הציבו אותו במסלול התנגשות עם מדינות וגופים התורמים כספים לארצו.
בסוף החודש שעבר, נשלחו חיילים, הפעם צפונה, אל מוקד התיירות ארושה, הפעם כדי לפשוט על הסחר השחור ברחובות.

"בתור טנזנים, אנחנו לא לא רגילים לכך. מאז ימי העצמאות, לא ראינו את הצבא ברחובות ככה", אמרה עורכת הדין פאטמה קארומה, שייצגה מחוקקים מהאופוזיציה בשורת תיקים משפטיים. "יש אווירה של פחד. מי שטוען שמדיניותו של מגופולי היא פופוליסטית או פופולרית אינו מבין את הלך הרוח של האדם הממוצע. מדיניות זו אינה פופולרית, אלא דיקטטורית".

לקריאה נוספת בנושא
"מכעיס את אלוהים": טנזניה הקימה כוח לרדיפת חברי הקהילה הגאה
חמישה ילדים זה לא מספיק: נשיא טנזניה נגד גלולות למניעת היריון

מגופולי, בן 59, אומר שהתערבויותיו מגנות על הכלכלה. הוא נוקט מדיניות לאומנית - מסית נגד התערבות זרה וקורא לנשים לא להשתמש באמצעי מניעה מאחר שטנזניה צריכה יותר אנשים.

"מדינות מסוימות מתמודדות כעת עם ירידה בגידול האוכלוסייה. הן קצרות בכוח אדם, אני לא רואה שום סיבה להגביל את הילודה בטנזניה", אמר הנשיא בנאום שנשא בספטמבר. עם זאת, תורמים ומשקיעים זרים עוקבים אחרי הנעשה במדינה המזרח אפריקנית בדאגה גוברת מול ההידרדרות המהירה במעמדה הבינלאומי של טנזניה. לדבריהם, ההתערבויות בכלכלה ובחברה מלוות במגבלות על האופוזיציה, העיתונות, ואפילו על בלוגרים.

"כיבוד זכויות האדם ושלטון החוק נפגע באופן חוזר ונשנה", הודיעה משלחת האיחוד האירופאי במדינה בחודש שעבר, אחרי שהאשימה את לחץ הממשלה ב"עזיבה הכפויה "של שגרירה. שר החוץ של טנזניה, אוגוסטין מאהיגה, אמר לרויטרס כי לממשלה היו כמה סוגיות מול השגריר, מבלי לפרט.

דנמרק השעתה בחודש שעבר סיוע מתוכנן בסך עשרה מיליון דולר בשל "הערות הומופוביות לא מתקבלות על הדעת" על ידי מושל הבירה המסחרית דאר א-סלאם, שאמר כי תוקם יחידה חדשה שתעצור את חברי קהילת הלהט"ב. במשרד החוץ הובהר כי דבריו אינם משקפים את המדיניות הרשמית.

"מה שאנחנו רואים עכשיו הוא נקודת המפנה אחרי שהיא (הממשלה) רדפה אחרי כל כך הרבה קבוצות שונות עד שהתורמים הבינלאומיים אומרים 'מספיק זה מספיק'", אמר ניק צ'סמן, פרופסור לדמוקרטיה באוניברסיטת בירמינגהאם בבריטניה. "השאלה היא האם התורמים ימשיכו לצאת", אמר. "טנזניה היא לא מדינה שיכולה לשרוד ללא תמיכה זו, על אף שיש לה משאבים טבעיים משמעותיים".

הממשלה קיבלה במשך שנים יותר ממיליארד דולר בשנה מגורמים זרים, מה שמציב אותה בקרב חמש מקבלות הסיוע הגדול ביותר באפריקה, לפי הבנק העולמי. התקציב השנתי מראה כי המענקים יהוו יותר מ-8% מההוצאות הממשלתיות.

התגובה הממשלתית לביקורת נעה בין הגנה תקיפה על פעולותיה לבין נסיגות שקטות במחלוקות מסוימות. שר החוץ תיאר את הלחץ של ארגוני סיוע כ"הפחדה". לדבריו, "הם משתמשים במילים כמו 'אתם תסבלו מההשלכות", אמר מבלי לנקוב בשמות. "אם אלו ההשלכות, אנחנו מוכנים לסבול, "אמר. "אנחנו לא יכולים להיכנע ולהיסחט, רק כי להם יש כסף ואנחנו עניים. אני לא חושב שכך שכנים צריכים להתנהל בזירה הבינלאומית".

במקרים אחרים, התגובות היו פחות תקיפות מצד הממשלה. הבנק העולמי עצר בחודש שעבר הלוואה מתוכננת של 300 מיליון דולר לפרויקט חינוכי, בין השאר בשל חוק המונע מנערות הרות לחזור לבית הספר. סגן נשיא הבנק העולמי, חאפז גאנם, טס למדינה כדי לדון בנושא, ואז אמר כי הושגו הבנות זהירות כדי להפשיר את ההלוואה אחרי שממשלת טנזניה הסכימה לשקול מחדש את החקיקה.

היחס לטנזניה כיום הוא הבדל של שמיים וארץ בהשוואה לזה שהיה בעת עלייתו של מגופולי לשלטון ב-2015, אז הוא גרף שבחים בינלאומיים על הבטחותיו למגר את השחיתות. הוא זכה בפופולריות בביקורי בפתע במשרדי הממשלה, ובשלב מסוים נכנס לבית החולים הציבורי המרכזי במדינה והדיח מנהלים בכירים בטענה שהם לא ממלאים את עבודתם.

עם זאת, מורית'י מוטיגה, מארגון International Crisis, אמר כי פעמוני האזעקה מפני הפופוליסטיות של הנשיא צלצלו כבר אז. "העולם התחיל לשים לב למצב רק אחרי שמגופולי התערב בנושאים חברתיים שבדרך כלל מושכים סיקור תקשורתי", אמר. "אבל הכיוון שאליו הוא לוקח טנזניה היה ברור מההתחלה".

מי שנכנסת לתמונה במקום המערב היא סין. הנשיא אמר כי הוא מעדיף את הסיוע של בייג'ינג, מאחר שהיא כופה פחות תנאים תמורתו. כשהם מחלטים לתת לכך סיוע, הם פשוט נותנים", אמר מגופולי בעת חניכת ספריה חדשה בדאר א-סאלם בעלות של 93.6 מיליארד שילינג טנזני (40.61 מיליון דולר). המימון הגיע מממשלת סין. הנשיא אמר כי ארצו תמשיך לחזק את היחסים עמה. "הם עזרו לנו בהרבה תחומי פיתוח נוספים", אמר.

סין הגבירה באופן דרמטי את מעורבותה באפריקה בעשור האחרון, במימון מיזמי תשתיות עצומים ברחבי היבשת. מבקריה של בייג'ינג טוענים כי בכך היא דחפה כמה מדינות לחוב עצום אליה.