השופט בדימוס, ד"ר עודד מודריק, שהצטרף בשבוע שעבר לצוות סנגוריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, תקף לפני תשעה חודשים פומבית את טענות נתניהו כאילו מערכת אכיפת החוק רודפת אותו ואינה מתייחסת בחומרה דומה ליריביו. "אני לא מאמין בשום אופן שהמשטרה מנהלת נגד ראש הממשלה חקירות בנוסח ציד או רדיפה", אמר. "יש לי חשש שהנחקר או הנחקרים יוצרים תחושה של נרדפים, כדי להסיר את המשא מעל לכתפיים שלהם". על דרישת נתניהו שייחקרו כמותו גם חברי-הכנסת שקידמו את חוק "ישראל היום" אמר מודריק, "אני לא אוהב את זה שאדם שחשוד בעבירה חמורה כל כך (בתיק 2000, קשירת עסקה מושחתת עם מו"ל 'ידיעות אחרונות' ארנון מוזס), במקום לומר 'אני לא עשיתי שום דבר לא בסדר', אומר, 'למה אותו אתם לא בודקים?' קודם כל תדאג שאתה תהיה בסדר".
עמדותיו של מודריק נחשפו בראיון בעיתון "מקור ראשון", עם אורלי גולדקלנג, בסוף פברואר, בעקבות המלצות המשטרה להעמיד את נתניהו לדין באשמת שוחד, מרמה והפרת אמונים בתיקי 1000 ו-2000. עם צירופו להגנת נתניהו, לצד עורכי הדין נבות תל-צור ועמית חדד, מפתה לאתר בעמדות אלה סימנים לקו החדש של סניגורי נתניהו. בתוכן, זהו קו המציע לפרקליטות המדינה ומעליה ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, להסתפק באישומים קלים יותר משוחד; לפרסם את החלטותיו רק לאחר הבחירות לכנסת; ולהטיל את עיקר הכובד בתיק 4000 על שאול אלוביץ', הבעלים לשעבר של בזק-וואלה, שכביכול שלח את לחמו על פני המים ובכך טמן פח לנתניהו התמים.
בסגנון, ניכרת בקו מודריק חתירה להרגעת הגישה הלעומתית של נתניהו וצוות סנגוריו עד למותו של עו"ד יעקב וינרוט, ולהפחתת ההתקפות על מוסדות וממלאי תפקידים במערכת החוק. בין השורות, ניתן לקרוא בריכוך זה של התוכן והסגנון גם איתות להסדר טיעון סלחני.
בין מודריק למנדלבליט, שניהם לשעבר מבכירי הפרקליטות הצבאית ובית-הדין הצבאי, התנהל בעקיפין בחודשים האחרונים דו-שיח פומבי. מדברי מודריק, שהביע אמון ביושרו של מנדלבליט, ניתן להבין שהוא מצפה ממנו לנהוג כאחד מקודמיו, אליקים רובינשטיין, בסגירת תיקיו הראשונים של נתניהו לפני כ-20 שנה, בניגוד לעמדתה המחמירה של פרקליטת המדינה אז עדנה ארבל.
לאחר כחודש וחצי כיבד מנדלבליט את מודריק בהתייחסות לנוכחותו באירוע לכבוד הוצאת ספרו של ד"ר מאור אבן חן, "עבירות השוחד". אבן חן, חתנו של מודריק, הוא מבכירי המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה. עו"ד רוני מודריק, בתו של השופט בדימוס (ואחות רעייתו של אבן חן), לשעבר במשרדו של נבות תל צור, היא בכירה בפרקליטות מחוז תל אביב (פלילית). אבן חן הפסיד בשעתו בהתמודדות פנימית עם ליאת בן ארי, המובילה את התביעה בתיקי נתניהו, על ראשות פרקליטות מיסוי וכלכלה במחוז תל אביב. מותר להניח שסביב שולחן השבת במשפחת מודריק המורחבת תשרור מעתה שתיקה מביכה, ממודרת, בנושא המסקרן ביותר.
לקריאה נוספת:
מיליארד שקל לאלוביץ': החשדות הכבדים שעולים מהמלצות המשטרה
תיק 4000: המשטרה ממליצה להעמיד לדין את בני הזוג נתניהו בחשד לשוחד
נתניהו: ההמלצות לא מפתיעות, וגם לא העיתוי השקוף של פרסומן
בראיון ל"מקור ראשון" פקפק מודריק בעוצמת השחיתות בתיק 4000 והסכים עם הנחת המראיינת שאלוביץ' עשוי להתגלות כצד היוזם, שהוליך את נתניהו לתוך "מלכודת דבש".
לדברי מודריק, "נניח שיש ראיות מצד עיתונאי 'וואלה' שהם קיבלו הנחיה לשינוי מגמת הסיקור העיתונאי של נתניהו; ונניח מנגד שעד המדינה (שלמה פילבר) יודע לומר שהייתה הנחייה לסייע לבזק בעניינים רגולטוריים או שקיבלו שם טובות הנאה בהיקפים גדולים. החקירה עדיין תצטרך לגלות ראיות שקושרות בין זה לזה. לא מספיק לטעון שהיה סיוע לבזק ושהייתה הנחייה לסיקור חיובי בוואלה, שנמצא באותה תקופה תחת אותם בעלים. כדי לקבוע שהיה פה שוחד יש להוכיח שהסיקור המיטיב ניתן בתמורה לרגולציה מיטיבה, ולא מתוך חיבתו של הבעלים לנתניהו. ברור שאם יש ראיות לשני הצדדים, זה מקים ראייה נסיבתית חזקה למדי, ובכל זאת זה דבר שיש להוכיח".
הסבר חלופי להשתלשלות האירועים "יכול להיות (אם) אלוביץ' יוצר באתר אווירה נוחה לנתניהו, ומאוחר יותר פונה ומבקש הטבות שונות, ולא נרקמת עסקת שוחד. האם התנהגות כזאת היא מרמה והפרת אמונים? ייתכן. כאן יותר בעייתי לבטל על הסף. בתרחיש אחד זו יכולה להיות עבירה חמורה מאוד, ובאחרת עבירה גבולית, אם בכלל. אולי אני קצת לוקח על עצמי מלאכת סנגור, אבל יכול להיות שאם אני הבעלים של בזק, ואני רוצה הטבות מהשר אבל ברור לי שאם אבוא אליו ישירות הוא לא ייקח ממני כסף או טובת הנאה, כי זה ודאי שוחד; אז אני יוצר את התשתית בזה שאני מתחיל להפיץ כתבות אוהדות בעבורו בכלי תקשורת שעומד לרשותי ומרפד את השטח, ואולי בהמשך הוא בודק את הבקשות שלי בעין אחרת. אם תימצא זיקה בין נושא לנושא זה חמור ביותר. יכול להיות שזו הפרת אמונים ולא שוחד. הכול תלוי בממצאים שיתגלו. איש ציבור צריך להיזהר ולהבהיר שבכל הנוגע למקורביו ומיטיביו הוא זז הצידה, כי בהחלט יכול להיות ניגוד עניינים. הראייה היא שהיועץ המשפטי ביקש מראש שנתניהו לא יטפל בענייני אלוביץ'".
מנדלבליט, בהרצאתו על ספרו של אבן חן ("המארח שלנו הערב - ראש לשכת עורכי הדין, מר אפי נווה"), הציג עמדה מחמירה יותר. "ייחודו של הספר החדש מצוי במספר מישורים, אך העיקרי שבהם מוצא ביטוי כבר בשמו - עבירות השוחד, בלשון רבים. הציבור נוהג לומר עבירת שוחד, בלשון יחיד, אלא שהמחוקק מצא לנכון להרחיב את גבולות השוחד. דרכי עבירת השוחד רבות הן. עבירת השוחד, כפי שכתוב בספר, 'היא העבירה החמורה ביותר בקופת העבירות שעניינן שחיתות'. החובה להיאבק בעבירת השוחד היא עתיקה ומצויה כבר במקורותינו. (בין השאר), חז"ל הפליגו מאד בחומרת איסור השוחד, כמאמר, 'תיפח נפשם של מקבלי שוחד'. לתפיסתי, התרבות עבירות השחיתות השלטונית, ובראשן כאמור עבירות השוחד, יכולה להוות איום של ממש על החברה הישראלית ועל כן חובה עלינו, כחברה וכמערכת אכיפת החוק, להמשיך להיאבק בתופעת השחיתות השלטונית ביד קשה".
מודריק, בראיון שקדם להרצאת מנדלבליט, תמך בהסתרת המלצות המשטרה מהציבור עד להחלטת היועץ המשפטי, גם לקראת בחירות לכנסת וגיבוש דעת המצביעים על נתניהו. "המלצות המשטרה עוסקות במישור הפלילי ואינן מסמך מחייב. רק החלטה של היועמ"ש מחייבת, וגם אז יש הרכב של בית משפט שצריך לדון בתיק. נניח שבין ההמלצות להחלטת היועץ מתנהלת מערכת בחירות לראשות הממשלה, ואדון כהן מחדרה וגברת לוי מגדרה צריכים להחליט אם הם מצביעים לראש הממשלה המכהן או לא. אם השיקולים שלהם נוגעים למישור הציבורי, אין לי בעיה עם זה שיחליטו שלא להצביע לו, משום שהוא לא ראוי בעיניהם, אבל אם אמת המבחן שלהם היא אם יש לי ראש ממשלה פושע, או לא, החלטה כזו לא יכולה להישקל על בסיס מסקנות המשטרה, אלא רק על פי המלצה של היועמ"ש".
"לא לגלות סובלנות"
על מנדלבליט אמר מודריק, "ודאי שגם הוא בן אדם, וכל אדם רוצה לקבל מחיאות כפיים מהציבור ולא להיות מבוזה, אבל אני יכול להבטיח שהוא לא יהיה חד צדדי לשום כיוון. לא יכול להיות שמנדלבליט יהפוך עקוב למישור או יכרה בור שאין לו שום בסיס. החומר מצוי בידי כל הצוות שלו, אי אפשר לעקם או לעגל בגלל השפעה אישית. אבל יש מצב שיהיו חילוקי דעות בשוליים. יכול להיות שפרקליט המדינה והיועמ"ש יהיו מאוד קרובים בדעתם, ובכל זאת ההבדל שהוא על חוט השערה יהיה הבדל משמעותי, שהוא הפער בין להעמיד לדין לבין לזכות לגמרי. זה כבר קרה בין רובינשטיין לארבל. תהיה בוודאי ביקורת ציבורית, כך או כך, אבל היועמ"ש יגיד שזו השקפתו ואחד כמוני יעיד שהוא ישר דרך. אני מעיד עליו גם אישית".
בהסתייגו מטענות נתניהו שחקירתו בתיק 2000 הפלתה אותו לרעה, לעומת יריביו הפוליטיים, אמר מודריק כי גם אם ציפי לבני, איתן כבל ואחרים "קידמו חוק, כדי להמליץ להעמיד לדין יש להוכיח שעשו זאת כנגד הבטחה לסיקור חיובי. הרעיון המרכזי בקידום חוק 'ישראל היום' היה לפגוע בביטאון שמפרגן לראש הממשלה בצורה בוטה. יש הבחנה עצומה בין זה ובין הטענה לעסקה שכאילו נרקמה בין מוזס לנתניהו".
מנדלבליט, בהרצאתו על עבירות השוחד, הדגיש כי על מערכת אכיפת החוק "לחשוף את העבירות ולהעמיד לדין את מבצעיהן, למנוע את הישנות המקרים. החומרה היתרה בעבירות אלה מצויה בכך שהשלכותיהן חורגות מאד מן המעשה העברייני עצמו. הן פוגעות בחברה כולה, מכרסמות באמון הציבור במוסדות השלטון ובתחושת השוויון של אזרחי המדינה, פוגעות בנכסים הציבוריים ופוגמות עד מאד במנדט של השירות הציבורי להפעיל את כוחו השלטוני. מערכת אכיפת החוק לא יכולה לגלות סובלנות כלפי עבריינות מסוג זה".
אשר לכהונה פוליטית או מנהלית בכירה, קבע מנדלבליט בהסתמכו על פסיקות בית המשפט העליון, "ביצוע העבירות יכול להטיל פגם מוסרי, הגורר במקרים המתאימים, בנוסף לענישה המקובלת בגין הרשעה, גם מניעה מלכהן בתפקידים ציבוריים. כך, אפילו כאשר נשיא המדינה החליט להעניק חנינה".