לאחר פסילת מועמדותו של משה (צ'יקו) אדרי לתפקיד מפכ"ל המשטרה, ובייחוד לאור עמדתו של השר לביטחון הפנים ארדן, לא יהיה מוגזם להניח ששופטי בג"ץ כבר מנסים לנחש לפתחם של מי מהם יגיעו העתירות בעניין. אם אכן יממש ארדן את איומו, ויביא לממשלה את מינויו של אדרי למרות החלטת ועדת גולדברג, אין ספק שהתחנה הבאה תהיה בית המשפט העליון, עם עצירה בדרך בלשכת היועץ המשפטי לממשלה.
ועדת גולדברג, כפי שדאגו לציין בשעות האחרונות כמה משרי הממשלה, היא גוף מייעץ בלבד, ולכן אינה יכולה להטיל וטו על מינוי. היא מוקמת מתוקף החלטת ממשלה, כשההחלטה האחרונה בנושא התקבלה על ידי הממשלה הנוכחית בחודש מאי האחרון. לפי נוסח ההחלטה, "הוועדה תחווה דעתה בנוגע לטוהר המידות במינוי על מנת להבטיח כי לא ייעשו מינויים לא ראויים".
ארדן בהחלט יכול, מבחינה חוקית, להביא את המינוי לממשלה, והיא עשויה לאשרו. מצד שני, אין ספק שנגד מינוי כזה יוגשו מיד עתירות לבג"ץ, והסכנה היא כי לאור חוות הדעת של הוועדה, השופטים עשויים לקבל את העתירות ולפסול את המינוי בנימוק שנימוק שמדובר בהחלטה שאינה סבירה. ואכן, החלטתה הסופית של הוועדה מטילה צל כבד על המינוי, שכן בנימוקיה נכתב כי אדרי "אימץ נוהג שאינו מתיישב עם הקפדה על טוהר המידות במשטרה".
עוד באותו נושא
מנגד, גם בתוך הוועדה עצמה היו חילוקי דעות, ושניים מחבריה תמכו במינוי, שלא זכה לברכתה רק משום שליו"ר - השופט בדימוס אליעזר גולדברג - יש קול כפול במקרה של תיקו. העובדה שחצי מחברי הוועדה תמכו במינוי תקשה על הצגתו ככזה שחורג לחלוטין ממתחם הסבירות. מי שיביא את הדברים לפני הממשלה, עוד לפני המינוי, יהיה היועמ"ש, אביחי מנדלבליט, שיתבקש להעריך אם בסופו של יום ניתן להגן על ההחלטה בבג"ץ.
שאלה נוספת שתעלה בוודאי בדיונים היא אם פגישתו של אדרי עם עו"ד פיני פישלר במהלך דיוני הוועדה אכן עולה כדי פגיעה בטוהר המידות. בהקשר הזה, בשבוע שעבר נערך במכון הישראלי לדמוקרטיה פאנל שבמסגרתו דיבר גם שופט העליון בדימוס יעקב טירקל, מי שעמד בראש הוועדה עד לפני כמה שנים. טירקל התגאה בכך שבתקופת כהונתו הרחיבה הוועדה את סמכויותיה, בין היתר על ידי פרשנות מרחיבה ככל האפשר של המונח "טוהר המידות".
"הרחבנו את מוטת הכנפיים של הוועדה בנושא טוהר המידות", אמר טירקל. "כלומר, לא רק טוהר המידות של המועמד ושל ההליך, אלא שגם נוכל להיכנס קצת לשאלה של התאמת ההשתתפות. היתה הבנה בינינו שאם יחליט שר הביטחון שהוא ממליץ על מפקד מחנה מטכ"ל לתפקיד הרמטכ"ל הבא, אז מינוי שהוא כל כך לא ראוי הוא בגדר פגיעה בטוהר המידות ואנחנו צריכים לפסול אותו". דברים דומים אמר גם נציג שירות המדינה לשעבר, עו"ד משה דיין.
אף שבפאנל השתתף ח"כ מהקואליציה - יעקב מרגי מש"ס - הקול החריף ביותר נגד הרחבת סמכויות הוועדה הגיע מד"ר אביעד בקשי, ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת. "הוועדה היא דבר נכון", אמר בקשי, "אבל ההצעות להרחיב את סמכויותיה הן טעות. כשמדובר על השאלה אם המינוי מתאים ונכון לגופו, ניתן לסמוך על הממשלה. הדרג המדיני צריך שיהיה לו את החופש להפעיל גם שיקולים פוליטיים ולשאת באחריות על כך".
פורום קהלת מקורב מאוד לשרת המשפטים איילת שקד, ונחשב לפעמים ל"מנוע האידיאולוגי" מאחוריה. לכן לא מפתיע ששקד, שבכלל נמצאת בלוס אנג'לס, היתה כמעט הראשונה שמיהרה לתקוף את החלטת הוועדה אמש. "הוועדה למינוי בכירים קמה מכוח החלטת ממשלה בשנת 1999 כלקח מפרשת בראון-חברון", אמרה שקד. "הוועדה מיותרת ומסרבלת את הליכי המינוי. הדבר הנכון לעשות הוא לבטלה ובמקום זאת שהשר הרלוונטי יניח את המינוי בפני הממשלה כחודש, על מנת לתת זמן לדיון ציבורי. לאחר מכן יביא את המינוי להחלטת ממשלה".
הבוקר, כמה שעות לאחר דבריה של שקד, הושלם המעגל: פורום קהלת פרסם גם הוא תגובה להחלטת הוועדה, שהיתה דומה להפליא לתגובתה של שקד. בדומה לה, גם אנשי הפורום בחרו, למשל, לציין את הרקע ההיסטורי שהביא להקמת הוועדה, ולא רק לקרוא לצמצום סמכויותיה. "הוועדה המייעצת הוקמה כדי להציף שחיתות מצדם של הגורמים הממנים את נושא המשרה כדוגמת פרשת בראון-חברון", מסרו בפורום. "הועדה חורגת מסמכותה ומן הרציונאל שעומד ביסוד קיומה בכך שהיא הופכת עצמה לבית משפט למועמדים למשרות בכירות".
כפי שמציין גם פישלר, לא ברור אם אדרי דיווח על הפגישה בין השניים בעדותו בפני ועדת גולדברג. השר לביטחון הפנים, גלעד ארדן, התייחס לעניין בתגבה שמסר להחלטת הוועדה. "לעניין פגישת אדרי-פישלר", אמר ארדן, "הרי שזו לא עסקה במר רותם אלא בטענותיו של פישלר כלפי המשטרה. גם פישלר עצמו ציין כי לא היתה כל כוונה בפגישה להשפיע על הפנייה לוועדה. הפגישה עם פישלר לא היתה בשל היותו מייצג את רפי רותם אלא בשל ביקורתו הכללית כנגד משטרת ישראל".