פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      כשהיוקרה של ארדן נאזקה ליושרה של אדרי: הקרב האבוד מראש על המפכ"ל

      השופט בדימוס גולדברג התגלה כחתול תקיף וחד-ציפורניים ולא כסבא החביב לו ציפו בממשלה, כשסיכל את מינוי של מועמד השר לביטחון הפנים למפכ"ל. תקוות השווא לפיה המינוי יאושר חרף המלצת הוועדה, צפויה לחשוף עדויות חדשות ולהגביר את הביזיון של הממנה והמתמנה

      כשהיוקרה של ארדן נאזקה ליושרה של אדרי: הקרב האבוד מראש על המפכ"ל

      מוטב להתחיל מהסוף: משה אדרי לא יהיה מפכ"ל המשטרה. יאמרו השרים גלעד ארדן ואיילת שקד מה שיאמרו על החלטת ועדת גולדברג לפסול את מועמדותו, תחליט הממשלה כפי שתחליט, בפרק האחרון של העלילה אדרי לא יוכל לכהן כמפכ"ל. התעקשותם של הפוליטיקאים מהליכוד ומהבית היהודי להמשיך ולהתעלל באדרי בתא המעצר של תחנת הממשלה רק מגדילה את ייסוריו ודוחפת אותו להבין את הרמז שהונף לעברו, בעובי של אלת יס"מ, להודיע שהמשחק נגמר והוא פורש, לא מפכ"ל ובמהרה גם לא מנכ"ל.

      אדם אחד חי במדינת ישראל ושמו אליעזר גולדברג. אם נותר עדיין טעם בהרגל המיושן, מתוצרת המו"ל המייסד של השבועון "טיים" הנרי לוס, לבחור אנשי שנה, גולדברג הוא איש השנה של 2018. זה תואר שנועד לאביחי מנדלבליט, השנה כמו בשנה שעברה, אך מנדלבליט המתמהמה חותר לתואר איש העשור הבא.

      גלעד ארדן במסיבת עיתונאים בה יציג את המועמדים הסופיים למפכ"לות, בניין צ'מפיון, בני ברק (ראובן קסטרו)
      ההתעקשות רק תגביר את ההתעלות באדרי. ארדן (צילום: ראובן קסטרו)

      גולדברג, בן 87, שופט במקצועו ובגישתו, פרש מבית המשפט העליון כבר לפני 20 שנה, אך לא נס ליחו ולא פס מוחו. כשהתבקש והסכים לעמוד בראש הוועדה למינויים בכירים, ציפו במשרד ראש הממשלה לסבא חביב ונוח לבריות הפוליטיות כחתלתול. מהשק הגיח חתול חד ציפורניים, חריף ותקיף.

      גולדברג היה וכמסתבר עודנו קבלן הביקורת הכמו-שיפוטית של המדינה, בשורת תפקידים שמילא בשני העשורים האחרונים. חשוב מכולם, וחשוב במיוחד לסיפור מינויו של אדרי, מבקר המדינה, ולא רק מפני שהיה מהבולטים במבקרי המדינה לאורך שנותיה. החיבור הנדיר בעברו (שהיה גם למרים בן-פורת ויעקב מלץ), שופט בעליון ומבקר המדינה, השפיע על השתלשלות פרשת אדרי ומאותת שאין סיכוי מעשי להפוך את כיוונה.

      טקס פרידה למפכ"ל המשטרה היוצא רוני אלשיך, בית ספר לשוטרים, בית שמש 29 בנובמבר 2018 (ראובן קסטרו)
      אדרי בטקס הפרידה מאלשיך, אתמול (צילום: ראובן קסטרו)

      כמבקר לשעבר, שהקפיד בשעתו גם עם שרים ואף עם ראשי ממשלה, נהג גולדברג לעתים לשוחח עם המבקר הנוכחי, השופט המחוזי בדימוס יוסף חיים שפירא, ואינו שותף לנטייה העממית לזלזל בקביעות הביקורת. לשמע כוונת ארדן למנות את אדרי נזעק שפירא, אמנם בשקט, והפנה את גולדברג לאותו דוח על דוח מלפני שנתיים - המעשה באדרי, בתפקידו הראשון משלושה כניצב, באגף התנועה, ובביטול הסדרתי של דוחות תנועה (מהירות מופרזת, מעבר צומת ברמזור אדום) לקציני משטרה מדרגת ניצב-מישנה ומעלה.

      בגלל תקלת תקשורת בין מבקרי העבר וההווה התעכבה הגעת הדוח, הזמין לכל ברשת, לעיניהם של חברי ועדת גולדברג, אף שתמצית תוכנו כבר דווחה ברבים וכביכול הובאה בחשבון לפני שבועיים. העניין נדון, לבסוף, רק אתמול, לקראת ההכרעה. חבר הוועדה משה טרי התכתש בשעתו, כיו"ר רשות ניירות הערך, עם מיכה לינדנשטראוס, המבקר שבין גולדברג ושפירא; דוח ביקורת אינו מרשים אותו. גולדברג ייחס לו חומרה.

      אליעזר גולדברג, נציב התלונות על השופטים בהגשת הדו"ח לשנת 2010, אפריל 2011 (מגד גוזני)
      לא נס ליחו ולא פס מוחו. השופט בדימוס גולדברג (צילום: מגד גוזני)

      אפשר שלא היה בו כשלעצמו לפסול את אדרי, שהרי גם שפירא הסתפק בהערות נוזפניות ולא פעל בשעתו להדחת הניצב מהתפקיד שאליו עבר בין כה וכה מהתנועה, מפקד מחוז ירושלים; אבל מופת להתנהגות שוטר ולשינוי התרבות האירגונית במשטרה, שארדן התיימר לשאת על דיגלו במינוי המפכ"ל היוצא רוני אלשיך והמפכ"ל המיועד - עכשיו כבר יותר ניקנס מנכנס - ודאי שלא היה שם. לכל הפחות, הביקורת היתה חוליה נוספת בשרשרת מצטברת של עדויות לתפקוד פגום, שנכרכה סביב צווארו של אדרי.

      מבקר המדינה הוא גם הפטרון של חושפי השחיתויות. שפירא חיזק ממד זה של תפקידו וגולדברג יודע מניסיונו עד כמה חיוני להגן על המעטים, ובכלל זה הכפייתיים והמשוגעים לדבר אחד, היוצאים להילחם למען הצדק הפרטי והציבורי. המעשה ברפי רותם ובפרקליטו פיני פישלר מוכיח שוב מה שהאוויר הדליל משכיח לעתים מאישים רמי מעלה, ממרום משרותיהם: צמיג הרומס מסמר עלול להתפנצ'ר.

      המסמרים החדים: ר"ר, פ"פ וא"א

      לקבוצת המסמרים החדים ראוי להוסיף את ניצב-משנה בדימוס אפרים (קרמשניט) ארליך, שעדיין לא נולדו המפכ"ל והשר שיכניעו אותו. לאחר שנות מאבקים עם משה קראדי ודודי כהן והגלייה לתפקידים זניחים ונידחים ולנציבות הכיבוי וההצלה נעתר ארדן לפני כשנתיים ללחצו של שפירא וקלט את ארליך שוב במשטרה, אך ברגע שפישלר, המייצג גם את ארליך, התראיין ברדיו בסגנונו הבוטה, טילפנו ממשרדו של ארדן לארליך, השתלחו בו ותבעו ממנו לפטר את פרקליטו; ואדרי, כמפקד מחוז תל אביב, השתמט ממינוי ארליך לתפקיד פנוי. עד לפרישתו, המציאו למענו, או נגדו, תפקיד של "פרוייקטור לחיזוי תאונות דרכים". הנה התנגשות אחת, עם ר"ר, פ"פ וא"א, שארדן ואדרי לא חזו.

      להיותו של גולדברג אקס-שופט עליון, כנדרש מיו"ר ועדת המינויים, משמעות אחרת. אמנם אין בכך קדושה כלשהי, והרכבים מורחבים בעליון אינם מהססים להפוך החלטות של חבריהם שישבו בדיון קודם, אבל לא בנקל ידחה בג"ץ עתירה המבוססת על דעתו המלומדת של עמית מובהק ונכבד כגולדברג. במשרדי עמותות ובחדרי העבודה בבתיהם של משפטנים יושבים בוודאי ברגע זה פעילים המשחרים לקרב וממתינים לשגיאה של הממשלה, שתתגרה בוועדת גולדברג ותצביע למרות הכל למנות את אדרי למפכ"ל. טיוטות העתירות נגד המינוי כותבות את עצמן.

      ניצב משה אדרי וניצב בנצי סאו, טקס חילופי מפקדים במחוז תל אביב של המשטרה. 8 בפברואר 2016 (מגד גוזני)
      אדרי עם כניסתו לתפקיד מפקד מחוז תל אביב (צילום: מגד גוזני)

      גם אילו גולדברג נשאר במיעוט של אחד מול שלושת המינויים הפוליטיים בוועדה - כי הרי גם מי שאמור להיות מקצועי ומכהן מתוקף תפקידו ולא אישיותו, נציב שירות המדינה, הוא השר לשעבר מהבית היהודי, דניאל הרשקוביץ - והחלטת הוועדה היתה בעד המלצה חיובית לממשלה, היה בבג"ץ
      משקל לעמדתו של השופט. מרגע שהצטרפה אליו חברת הוועדה טליה איינהורן והתיקו הפך להפסד של ארדן-אדרי בזכות קולו הנוסף של היו"ר, כמו בשער חוץ בטורניר כדורגל, נשמעה שריקת השופט לסיום המשחק, כי אלה כלליו. איש לא הפריע לממשלות לקבוע הרכב אי-זוגי לוועדת המינויים, בלי מעמד עודף ליו"ר. שבירת השוויון נשתלה מראש, בדיוק למצב כזה, ושום להטוט לא יוכל להפוך את ה-2:2 לאי-פסילה.

      כמקובל בעידן האפל של נתניהו, היוצא נגד כל המוסדות הממלכתיים, קראו שרים ובראשם ארדן להתעלם מהוועדה ולממש את ריבונות הממשלה להחליט. כביכול, ההמלצה אינה מחייבת - כמוה כאור אדום לתת-ניצב שביקש מאדרי לבטל לו דוח. לפי גישה זו, טעתה ממשלת גולדה מאיר כשקיבלה את המלצותיה של ועדת אגרנט (ואכן, כך הציע השר הטירון יצחק רבין, במאמץ להחיל דין זהה על הדרגים הצבאי והמדיני). יש ממליצים ויש מחליטים. ירצו יאכלו, לא ירצו לא יאכלו, ואולי בבג"ץ החדש של שקד, עם שופטים כמו אלכס שטיין, דוד מינץ, יוסף אלרון ונעם סולברג, תבוא לשרים ישועה.

      שרת המשפטים איילת שקד בכנס בנושא "ממשל תאגידי כמפתח להצלחה במגזר האזרחי", אוניברסיטת בר-אילן, 20 בנובמבר 2018 (ראובן קסטרו)
      גם שופטי בג"ץ שמינתה לא יועילו. שקד (צילום: ראובן קסטרו)

      תקווה כזו היא שטות מוחלטת, ולא רק מפני שישראל כץ ושרים אחרים לא יתנדבו להתאבד למען אהובם ארדן. המחסנית של אקדח השירות מלאה בסיפורים נוספים על אדרי. הם ייחשפו בוודאי אם המחלוקת תגיע לבג"ץ ויגבירו את הביזיון של הממנה והמתמנה. אדרי אמור להבין שבשלב זה של המאבק ארדן נלחם על חייו הפוליטיים, בתפקידו ובממשלה ובמרכז הליכוד. אדרי, המנכ"ל במשרדו ולא רק מועמדו הכושל הנוסף, לאחר ויתורו על גל הירש לפני שלוש שנים, הוא המגן האנושי של ארדן, בן ערובה בידיו.

      אדרי מיטיב להבין גם שבעתירות לבג"ץ יהיו יריביו רחמנים פחות מחברי ועדת גולדברג בסיפור הפוליגרף. בדיקת הפוליגרף, כשלעצמה, היא רק מחצית מהסיפור - סירוב לעבור אותה יכול לשמש עילה לפיטורי שוטר. אבל קצין ש"עבר פוליגרף", או עבר לידו, או עליו, אינו בהכרח חף וזך. הוא רק דובר אמת, בתשובות על שאלות ידועות מראש, שאסור לו להיתפס בשקר כשהן מוצגות לו לפי תיאום בידי הבודק. הרוצח הראשון בתנ"ך, קין, היה עובר פוליגרף אילו השיב לאלוהים, על שאלתו בעניין הבל, "הרגתי אותו". יפה מאוד, יאמרו העותרים לבג"ץ, אדרי לא התכחש להתנהגותו. אמירת אמת היא תכונה חשובה, אולי אף נועזת בחדשנותה, לשוטר, בין שצמח במשטרה ובין שהגיע מהשב"כ - אבל מהו התוכן של אותה אמת?

      הרמטכ"ל ונגיד דווקא צלחו את הוועדה

      אחד השקרים הגסים של המובסים בפרשת ארדן-אדרי הוא שהליכים מהסוג של ועדת גולדברג מפריעים למשילות: אזלו האנשים הטובים שיסכימו להשתעבד לתלאות כאלה, המאכילות אותם מרורים. למעשה, מינויים ראויים, כמו של הרמטכ"ל ונגיד בנק ישראל, צלחו את ועדת גולדברג ללא כל בעיה. כושל יותר היה מינוי החברים המקוריים לוועדה, יעקב נגל ואיריס שטרק, שגולדברג רווה נחת מהחלפתם, וגם בוועדת שקד למינוי שופטים התשומות והתפוקות עגומות יותר מאשר בוועדת איש השנה.

      מי לא יהיה מפכ"ל, כבר ידוע. השאלה שנותרה היא מה יקרה לארדן. כשהיוקרה של ארדן נאזקה ליושרה של אדרי, נקבע להם גורל משותף, אלא שמותר הפוליטיקאי מהפקיד ומהקצין. הראשון יכול לשרוד עד שמואסים בו אדוניו במפלגה ושולחיו בציבור. הסדר הטוב מחייב שלמשרד לביטחון הפנים יגיע, בחודשי הקץ של ממשלת נתניהו, שר שטרם נכשל והתבזה כל כך - שר שילמד על מועמדו למפכ"ל כל מה שצריך לדעת לפני, לא אחרי, הגשת שמו לוועדת גולדברג. אין מנוס מלהציע את ארדן לתפקיד הפנוי של שר החוץ, גם אם זה ייחשב לפרס במקום לעונש, רק כדי לשמוע את תגובת חבריו בממשלה, בבואם להצביע על אישור המינוי, ובעקבותיהם לראות אם יהיה רוב בכנסת להודעת נתניהו.