ירושלים מדורגת בין חמישים הערים שהכי קשה לחיות בהן בישראל. כך עולה מהדירוג החברתי-כלכלי של הישובים והרשויות המקומיות בישראל שחושפת היום (רביעי) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. עיר הבירה אף ירדה גם בדירוג החברתי-סוציאלי והמשמעות היא שתושביה עניים יותר.
לצד ירושלים נמצאות בני ברק, ג'סר א-זרקא, אום אל פאחם, זרזיר ובוקעאתא ומעליה בדירוג מועצת מג'ד אל-כרום מהצפון, בסמת טבעון וריינה שהוכרזה כמועצה לפני 50 שנה. לפי דירוג הלמ"ס הכי קשה לחיות בישראל בנווה מדבר, תל שבע, שגב שלום, אל קסום, וערערה שבנגב ובלי יותר מדי הפתעות המקומות שבהם הכי טוב לחיות הם: סביון, כפר שמריהו, להבים, עומר וכוכב יאיר.
המדד החברתי-כלכלי של אוכלוסיית הרשויות המקומיות שחושפת הלמ"ס מבוסס על עיבוד נתונים שנאספו בשנת 2015. הניתוח נערך עבור 255 רשויות מקומיות, מתוכן 201 עיריות ומועצות מקומיות ו-54 מועצות אזוריות. אוכלוסיית המדד כוללת גם את רוב דיירי המוסדות, לבד מדיי מוסדות סיעודיים, בתי סוהר וכדומה. הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה נמדדה בשילוב של תכונותיה הבסיסיות של האוכלוסייה בתחומים: הרכב דמוגרפי, השכלה וחינוך, רמת חיים, תעסוקה וגמלאות.
עוד בוואלה! NEWS:
פרסום ראשון: נתניהו נפגש עם בני גנץ בלשכתו בירושלים
תפוס את הכריש: תחנת הסברה מיוחדת למבקרים תוקם בחופי חדרה
בזהות בדויה, בזמנים שונים: "כך חדר הכוח המיוחד לחאן יונס"
החישובים מבוססים על אותם משתנים ששימשו לחישוב המדד ב-2013, אז נערך הדירוג הקודם. הרשויות המדורגות חולקו לפי עשרה אשכולות, כלומר קבוצות יישובים בעלות ציון סוציו-אקונומי דומה. אשכול 1 מציין את הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה הנמוכה ביותר ו-10 - את הגבוהה ביותר. האשכולות לא שווים בגודלם: לאשכול העשירי נכנסו רק שני יישובים: סביון וכפר שמריהו.
רשימת הערים המלאה
בירושלים, העיר הגדולה בישראל חיים 863,795 תושבים מדורגת ראשונה מבין הערים הגדולות עם ציון 2 בדירוג הסוציו-אקונומי. תל אביב-יפו, העיר השנייה בגודלה עם 431,709 תושבים קיבלה את הציון הגבוה 8. העיר השלישית בגדולה חיפה בה חיים 277,736 תושבים מדורגת עם ציון 7 וכך גם ראשון לציון (243,329 תושבים) ופתח תקווה (229,845 תושבים). אשדוד השישית בגודלה עם 219,590 תושבים זכתה לציון 5 בדירוג האשכולות הסוציו-אקונומיים ואילו נתניה השביעית עם 206,793 תושבים ממוקמת מעל לאשדוד בדירוג האשכולות הסוציו-אקונומיים עם ציון 6.
בין הרשויות המקומיות שחוו עלייה בסיווג האשכולות הסוציו-אקונומיים ניתן למצוא את בית שאן, שבה חיים על פי המדד 17,332 תושבים ועלתה מציון 4 לציון 5 באשכול. גם טירת כרמל בה חיים 19,317 תושבים חוותה עלייה במדד האשכולות הסוציו-אקונומיים מאשכול 4 לאשכול 5. במועצה האזורית מרחבים שבדרום שבה 12,727 תושבים נרשמה עלייה במדד האשכולות הסוציו-אקונומיים, עלייה מאשכול 5 לאשכול 6. גם מועצת פסוטה שנמצאת בלב ליבו של הגליל ובה 3,026 תושבים נרשמה עלייה נאה במדד האשכולות הסוציו-אקונומיים מאשכול 5 לאשכול 6. כך גם במועצת קרני שומרון בה 6,905 תושבים שעלתה מאשכול 5 לאשכול 6.
שתי רשויות נוספות שחוו זינוק במדד האשכולות הסוציו-אקונומיים הן המועצה הצפונית. הראשונה שלומי ובה 6,099 תושבים ובה נרשמה עלייה בממד האשכולות הסוציו-אקונומיים מאשכול 5 לאשכול 6. גם ב"עיר הילדים" חולון שבה 188,637 תושבים נרשמה עלייה בממד האשכולות הסוציו-אקונומיים מאשכול 6 לאשכול 7. המועצה האזורית יואב, הנמצאת בדרום הארץ ובה 7,927 תושבים חוותה את העלייה הגבוהה ביותר מדרוג 7 בממד האשכולות הסוציו-אקונומיים לאשכול 8.
בשבע רשויות מקומיות נרשמה ירידה בסיווג לאשכולות הסוציו-אקונומיים. כך למשל, ירושלים שהידרדרה ממקום 61 למקום 50 בדירוג הרשויות וירדה באשכולות הסוציו-אקונומיים מאשכול 3 לאשכול 2. גם מועצת ע'ג'ר הנמאת על גבול הלבנון, ירדה בעשרה מקומות בדירוג וממוקמת במקום ה-43. במועצת ריינה המצב דומה, כשהמועצה ירדה באשכולות הסוציו-אקונומיים מ-3 לאשכול 2. שתי ערים נוספת שירדו במורד רשימת המועצות הן לוד וירוחם. בלוד חיים לפי המדד 72,578 תושבים והעיר ירדה באשכולות הסוציו-אקונומיים מאשכול 4 לאשכול 3. נתון דומה גם בירוחם שם חיים 9,708 תושבים. גם בגבעת זאב ובמיתר נרשמו ירידות במדד הרשויות, בגבעת זאב בה חיים 16,123 תושבים חלה ירידה באשכולות הסוציו-אקונומיים מאשכול 6 לאשכול 5, כך גם במועצת מיתר בה חיים 7,341 תושבים בלבד ורשמה ירידה באשכול הסוציו-אקונומי מאשכול 9 לאשכול 8.
מעיריית ירושלים נמסר בתגובה כי "מדד הלמ"ס סובל מעיוותים רבים שאינם משקפים כראוי את המגמות החיוביות בירושלים, ואף מציג ניתוח חלקי בלבד של שנת 2015 בשיהוי מופרז של ארבע שנים. ראש העיר ניר ברקת הוביל מערכה בלתי מתפשרת אל מול האוצר להגדיל את התקציבים לירושלים וזאת כדי לדחוף אותה קדימה ולמנוע ההתדרדרות באופן שיאפשר שמירת המגמות החיוביות בה, המשך פיתוחה הכלכלי, יצירת מקומות פרנסה נוספים, הכנסת אוכלוסיות נוספות למעגל התעסוקה ושיפור רמת החיים. לצערנו הכתובת נמצאת על הקיר כבר שנים והאוצר ממשיך לחפש פתרונות מתחת לפנס ולא הציג מעולם תכנית אסטרטגית לבירה".
ממרכז השלטון המקומי נמסר כי "לצערנו הרב, כל משרדי הממשלה ויתר הגופים המתקצבים רשויות מקומיות עושים זאת באופן דיפרנציאלי ובהתבסס על המדד החברתי כלכלי אשר מודד את הרמה הכלכלית חברתית של התושבים, ולא את האיתנות הכלכלית של הרשות המקומית. כל פרסום שכזה גורם לזעזועים ולשינויים דרמטיים בתקציביהן של עשרות רשויות מקומיות. כך לדוגמא, בפרסום זה, ישנן 26 רשויות מקומיות אשר עולות באשכול החברתי כלכלי, והן יקוצצו במאות מליוני שקלים, דבר שיפגע באופן מיידי וישירות בתושבים. תופעה זו חייבת להיפסק. כפי שהצבענו בעבר, על המדינה למסד מדד אלטרנטיבי שישקף הלכה למעשה את חוזק הרשות המקומית ויכולתה לממן את השירותים הנדרשים לתושבים".