"יותר מ-1,200 מקרי חצבת תועדו במחוז ירושלים מאז תחילת ההתפרצות הנוכחית" - כך עלה היום (רביעי) מדבריה של ד"ר חן שטיין זמיר, הרופאה המחוזית של משרד הבריאות בבירה, בכנס השנתי של האיגוד הישראלי לרפואת ילדים, שהתקיים בגני התערוכה בתל אביב. בדבריה הודתה ד"ר שטיין זמיר כי "מדובר בעדכון משדה הקרב. לא הצלחנו עדיין להשתלט על המחלה ולכן את הסיכומים נעשה בסוף".
ד"ר שטיין זמיר הסבירה כי "אמנם זאת לא מחלה כל כך קשה, אבל הסיבוכים הם אלה שמטרידים אותנו". לדבריה, פגיעה במערכת העצבים המרכזית יכולה להוביל הידרדרות בריאותית קשה, פגיעה נוירולוגית ולעיתים מוות.
עוד היא הזכירה כי מדובר במחלה המדבקת ביותר בתחום רפואת הילדים: "ביחס לשפעת, סארס, אבעבועות ואפילו אדמת - החצבת בראש מקרי ההידבקות". לאחר שניסו לתרגם את הסיכויים להידבקות של ילדים לא מחוסנים במחלה הגיעו במשרד הבריאות לנתונים מטרידים שלפיהם "ילד אחד לא מחוסן, יכול בקלות להדביק 15 ילדים שנמצאים בקרבתו. ילד אחד בלתי מחוסן מסכן את כל סביבתו".
עוד בנושא התפרצות החצבת:
בהלת החצבת: חשש להידבקות עשרות נוסעי תחבורה ציבורית
"איום על הבריאות שלנו": אב לילד בגן בת"א חלה בחצבת; 110 חוסנו
"בסך הכל חצבת": עשרות תינוקות נחשפו - אך מנהל ביה"ח נותר אדיש
המגפה לא החלה בירושלים - אלא בהידבקות של תלמיד ישיבה מצפת שהגיע במהלך תקופת חגי אלול לביקור בעיר. מאז, מהתקופה שבין חג הפסח לראש השנה וסוכות, זוהתה עלייה במקרי ההידבקות בירושלים. "82% מהמקרים הם ילדים, מחציתם מתחת לגיל חמש שנים, רובם בשכונות חרדיות בירושלים. מבדיקות שעדכנו יש שיעור גדול של לא מחוסנים, שיעור קטן של מחוסנים ושיעור נוסף של ילדים שלא ידוע האם הם חוסנו", פירטה ד"ר שטיין זמיר.
מותה של התינוקת בת השנה וחצי בעיר, בתחילת החודש, היה קו פרשת מים מבחינת התפרצות המחלה: "זה לא קרה יותר מעשור שילד נפטר מחצבת. מדובר באירוע קשה מאוד". לכך ניתן להוסיף מקרה בפגייה בבית החולים "שערי צדק", שבו יותר מ-60 פגים שחוסנו נחשפו לילד חולה.
"התכנית העולמית לביעור החצבת נכשלה"
ארגון הבריאות העולמי נכשל עד כה בניסיון לבער את החצבת מהעולם. למרות שבשנה שעבר נטען ששיעורי התמותה ממחלת החצבת ירדה, בשבוע שעבר הודיעה יו"ר ועדת החיסונים המייעצת לארגון כי אין אף אזור בעולם שנקי מנזקי החצבת. "תכנית ביעור החצבת נכשלה", הדגישה ד"ר שטיין זמיר.
ישראל לא נמצאת לבד בשיעורי ההידבקות בחצבת. ברחבי אירופה תועדו נכון להיום יותר מ-50 אלף מקרי הידבקות. בראש הרשימה נמצאת סרביה, שסובלת מהתפוררות מערכת החיסונים, ואחריה - אוקראינה. ברחבי אירופה שיעור התמותה עומד על 1 מתוך אלף מקרי הידבקות וחלה עלייה לעומת השנים 2016-2017.
ההתפרצויות הראשונות בישראל זכורות משנות ה-60, עם 20 אלף מקרי חצבת מתועדים. בעקבותיהם, החיסון נגד חצבת הוכנס לתוכנית החיסונים בשנת 1967. בשנות ה-90 החיסון התחלק לשתי מנות - הראשון בגיל שנה והחיסון השני בגיל שש. הרופאה הראשית במחוז ירושלים הסבירה כי למרות הירידה בכמות המקרים, יש "פיקים" - ב-2004 תועדו מאה מקרי חצבת בירושלים, ב-2007 תועדו 967 מקרים והשנה חלה עלייה נוספת עם 1,200 מקרי חצבת בילדים.
ד"ר שטיין זמיר הוסיפה כי אחת משיטות להתמודדות עם המחלה היא הפעלת ניידות חיסונים של חברת "נטלי" שמגיעות לתוך הקהילות ומבצעות בהן חיסונים. "בהתחלה השכונות לא קיבלו אותה יפה, מאז המצב השתפר. היום אנחנו מגיעים לכמעט 200 ילדים שמחוסנים מדי יום. בפועל חלק גדול מהם לא רשום ברישומי משרד הבריאות ואין להם ביטוחים", אמרה.
בסיכום דבריה אמרה: "אמנם אנחנו באמצע ההתמודדות עם ההתפרצות, אבל אפשר לומר בבטיחות מדובר בבעיה בריאותית על רקע חברתי. אי אפשר להתעלם ממי חולה. אי אפשר להתעלם מהעבודה שלכל ילד חולה יש לפחות עוד אח חולה במשפחה. מדובר על כ-150 משפחות שבין 2-13 ילדים חלו בחצבת קלינית ומדווחת. על רופאי הילדים להיות מאוד מעורבים בעבודה, ולשאול את ההורים האם חיסנו את הילדים".
יו"ר האיגוד לרפואת ילדים, פרופ' שי אשכנזי, דיבר גם הוא בכנס ואמר כי "מהדיווח העדכני ביותר בנושא התפרצות החצבת וההתחסנות כנגדה עולה כי עדיין יש תחלואה ניכרת. חשוב להקפיד על המשך ההתחסנות".