בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים המליץ לעירייה למשוך את עתירתה להריסת מבנים היסטוריים בכניסה לעיר. העתירה הוגשה לאחר שוועדת הערר ביטלה את היתר ההריסה שהוצא לארבעה מבנים מול התחנה המרכזית. העירייה סירבה לחזור בה, ובית המשפט ימסור את פסיקתו בהמשך.
במסגרת פרויקט הכניסה לעיר ירושלים המוקם בימים אלה, הכולל מגדלים לעסקים ותיירות, החליטה העירייה בין היתר על הריסת חלק מהמתחם ההיסטורי ברחוב יפו, מתחם הרכב הצפוני. מדובר במתחם שנבנה בשנות ה-30, ותשעת המבנים בו שימשו אז למסחר ולמגורים.
אחרי הקמת המדינה הושכרו המבנים למשרדי ממשלה ובין היתר פעל בהם מנהל הרכב הממשלתי, אך מזה יותר מעשור המתחם נטוש. המתחם סומן על ידי הוועדה המחוזית כמתחם לשימור, והוא הוחרג מהתכניות שאושרו על מנת שתוכן עבורו תכנית ייעודית. התכנית עוד לא הושלמה, ובשנה שעברה הוציאה העירייה צו הריסה למבנים, בהסתמך על תכניות מ- 1964 ו-1967. במקום המבנים העירייה מתכוונת להקים כיכר פתוחה ומגדל תצפית זמני.
עיריית ירושלים טענה כי מדובר בשיקולי בטיחות לשמירה על מעבר הולכי הרגל. בעקבות זאת, הגישה המועצה לשימור אתרים ערר לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בירושלים. במועצה הציעו להפוך את המתחם למרכז מידע לתיירים בשל מיקומו האסטרטגי, וכן הציעו שימושים נוספים כמו בית מלון, מסעדות ואף כמקום מעבר לרכבת הקלה תוך הריסת מחיצות פנימיות במבנים כך שיתאפשר מעבר הולכי רגל במקום.
הוועדה קיבלה את הערר לביטול ההיתר וקבעה בחודש מאי האחרון כי התוכניות שעליהן מסתמכת העירייה אינן חלות על שטח המתחם המיועד להריסה. עוד ציינה הוועדה בהחלטתה כי "היה ברור לכל המעורבים שיש לשמר את כל המבנים במתחם הרכב הצפוני", זאת במהלך כל התהליכים התכנוניים שקדמו לאישור תכניות הכניסה לעיר.
עם זאת, בחודש יולי האחרון עתרה העירייה נגד ההחלטה וטענה כי היא "שגויה משפטית ומהותית בשים לב לכך שאין כל תכנית החלה על ארבעת המבנים המונעת את הריסתם ולנוכח ההכרח הבטיחותי שבהריסת מבנים אלו על פי בדיקת מומחים". בנוסף, טענו בעירייה כי על פי התוכניות משנות ה-60 ניתן להרוס את המבנים כי האזור בו הם נמצאים מיועד בכלל לבניית דרך.
נציג ועדת הערער: "נדרשת תוכנית חדשה"
בעירייה הבהירו כי בשל תחילת פעילות הרכבת המהירה לירושלים בקרוב עולה "צורך בטיחותי ממדרגה ראשונה המחייב את הריסת המבנים לאלתר". ועדת הערר המחוזית השיבה כי יש לדחות את העתירה משום שהבקשה להיתר הריסה אינה תואמת את התוכניות בשטח ולכן הוחלט לבטלו.
בדיון שנערך בבית המשפט לפני שבוע חזר נציג העירייה עו"ד אביתר קנולר על כך שאם שטח המבנים מיועד לבניית דרך, ברור כי הם מיועדים להריסה. מנגד, נציג ועדת הערר המחוזית עו"ד יצחק ברט השיב כי נדרשת תוכנית חדשה ייעודית על מנת להרוס את המבנים.
לאחר הצגת הטיעונים הציעה השופטת תמר בזק-רפפורט לעירייה לחזור בה מהעתירה. נציג העירייה השיב כי בשל הבחירות "אין אפשרות לקבל תשובות אמתיות מאף גורם בעירייה", ולכן ביקש שבוע. עם זאת, בעירייה הוחלט לחכות לפסיקה.
עיריית ירושלים: "ראוי שתהיה במקום כיכר ציבורית רחבה"
מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "ארבעת המבנים שהריסתם נדרשת, נמצאים בלב ליבו של המרכז התחבורתי בנקודת החיבור והממשק בין הרכבת המהירה, התחנה המרכזית והרכבת הקלה. הפעלת הרכבת במצב מלא (באפריל 2019) צפויה להביא למתחם בכל יום אלפי אנשים נוספים. התכנית הכוללת הריסה חלקית של פחות ממחצית מהמתחם, מאזנת באופן מיטבי בין צרכי שימור לבין רמת השירות והבטיחות הבסיסית הנדרשת באזור מסוג זה.
"עיריית ירושלים עתרה לבית המשפט נוכח החשיבות שהיא רואה בהריסת המבנים הצמודים לתחנת הרכבת המהירה ואינם מאפשרים מרחב בטוח להולכי הרגל הרבים שמגיעים לאזור. בנוסף, ראוי שתהיה במקום כיכר ציבורית רחבה ומסבירת פנים בסמוך לתחנת הרכבת המהירה, שתקבל את פני הבאים לירושלים. לאחר שהתקיים דיון החליט בית המשפט שהתיק נדחה לעיונו".