כמה קל לכתוב כשהאמת היא לא יותר מהמלצה בעבורך - זה בדיוק מה שעשה זלמן שובל במאמרו "והמנצח הוא - טראמפ", שעסק בבחירות אמצע הקדנציה בארצות הברית.
נתחיל דווקא בסוף, במילות הסיום של המאמר: "מועמדים שנתמכו בידי ארגון ג'יי סטריט השמאלני נשארו בבית". אז זהו, שלא. 134 מועמדים דמוקרטים שנתמכו על ידי הארגון נבחרו לבית הנבחרים ולסנאט, בהם 22 חברים חדשים. אבל למה לבלבל את מר שובל עם העובדות? חוץ מזה שהג'יי סטריט הוא ארגון ליברלי, תומך ישראל והתהליך המדיני, הוא לא ממש ארגון שמאל במונחים אמריקאים.
אבל לא צריך להגיע לסיום המאמר כדי להבין שכדי להעביר את הרעיון המופרך שטראמפ ניצח בבחירות אותן הפסיד, שובל הרשה לעצמו לשחק עוד קצת עם העובדות, "הבוחר האמריקני העניק להם (לדמוקרטים) בבית התחתון רק שבעה מושבים מעל למינימום שנזקקו כדי לזכות ברוב", כתב שובל. כעת לעובדות: נכון ליום חמישי ה-15 בנובמבר, גדלה הסיעה הדמוקרטית בבית הנבחרים ב-34 חברים, 11 יותר מהמספר שנחוץ היה להשגת השליטה בבית.
לפני הבחירות שלטו הרפובליקנים בבית הנבחרים ברוב של 235 אל מול 193 ונכון לעכשיו כשיש עדיין מספר מרוצים שלא הוכרעו, יחסי הכוחות הם 229 מול 198 לטובת הדמוקרטים. 37 מחוזות בחירה אדומים הפכו לכחולים, לעומת שלושה מחוזות כחולים ששינו את צבעם לאדום. ההפסד הממוצע של מפלגת שלטון בבחירות אמצע קדנציה הוא של 26 מושבים, הרפובליקנים הפסידו כבר 34 והמספר הזה עוד צפוי לעלות.
"בסנאט חטפו (הדמוקרטים) מכה קשה מהצפוי וירדו מ-49 ל-47, מה שהעניק לרפובליקנים שליטה מוחלטת בבית העליון וללא צורך להזדקק להצבעה שוברת שוויון של סגן הנשיא", כתב שובל. "מכה קשה"? לא כל כך. חברי הסנאט נבחרים לקדנציה בת שש שנים, כאשר מדי שנתיים רק שליש מהם עומדים לבחירה. הסיבה בגללה כל התחזיות ניבאו שהשליטה בסנאט לא תעבור לדמוקרטים הייתה שמראש מתוך 35 המקומות בסנאט שעמדו הפעם לבחירה, 26 הוחזקו על ידי הדמוקרטים. למרות זאת, הדמוקרטים הגיעו לתוצאה של 51 מול 47.
בפלורידה המרוץ עדיין לא הוכרע ובמיסיסיפי צפויות בחירות מיוחדות בסוף החודש הזה. אם הייתה כאן הפתעה, היא הייתה לטובת הדמוקרטים שהצליחו להפוך לכחולים מספר מושבים אדומים, וגם במדינות שלא נחשבות ל"כחולות", דוגמת אריזונה ונבדה. ולגבי סגן הנשיא? קולו לא היה מכריע גם בסנאט הקודם.
גם בבחירות למושלי המדינות, הדמוקרטים הצליחו להפוך לכחולות שבע מדינות נוספות, בהן ויסקונסין, קנזס ונבדה. נתון נוסף, שולי - סך כל המועמדים הדמוקרטים קיבלו בבחירות הללו 45 מיליון קולות, אל מול 33 מיליון קולות שקיבלו מועמדים רפובליקנים, 58.6% מול 41.6% . אז נכון, בשיטת הבחירות האמריקאית הרוב לא תמיד קובע, ראו בחירתו של טראמפ לנשיאות. אבל עדיין, די ברור היכן נמצאים רובם של אזרחי ארצות הברית.
הבחירות האלו היו "כחולות מכחול" - הדמוקרטים כבשו מעוזים שהיו אדומים מזה שנים במיוחד באזורי הפרברים. גם ארגון הג'י סטריט רשם את הישגיו הטובים ביותר אי פעם בקידום מועמדים בהם תמך. נקודה אחרונה קשורה לגאוותו המוצדקת של שובל שהקונגרס הנבחר יהיה יהודי יותר, עם 28 חברי בית נבחרים ותשעה סנאטורים יהודים. מה ששובל לא ציין, כנראה כי העובדות לא ממש מסתדרות גם כאן עם התיאוריה שלו על "ניצחון טראמפ", זה שמתוך 28 חברי הבית היהודים, יש רק שני רפובליקנים ובין חברי הסנאט היהודים, אין ולו רפובליקני אחד.
אז מומלץ לכבוד השגריר לשעבר שובל להפסיק לנסות לאנוס את העובדות כדי שישרתו את הנראטיב הפרו-טראמפי שלו, ולהשתדל להיות צמוד יותר לעובדות ולאמת במאמרו הבא.
יעל פתיר היא מנהלת ארגון ג'יי סטריט בישראל.