בג"ץ דן היום (ראשון) בעתירה שהגישו פרופ' יעל אמיתי וועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה) כנגד שר המדע אופיר אקוניס. באופן חריג וחרף התנגדות הפרקליטות, שתמכה בעתירה, השופטים אישרו לאקוניס לדבר בדיון ואף הוציאו צו המורה לו להגיש תצהיר בכתב המביע את עמדתו. בחודש הבא, לאחר הגשת עמדתו של אקוניס ועמדה מטעם היועמ"ש, יתקיים דיון נוסף.
העתירה הוגשה כנגד החלטתו של השר שלא לאשר את מינויה של פרופ' אמיתה לנגידה במועצת הנגידים של קרן גרמניה-ישראל למחקר ולפיתוח מדעי, וזאת בשל עצומה עליה חתמה בשנת 2002 והביעה תמיכה בסרבנות לשרת בשטחים. אקוניס ציין שחתימתה של אמיתי על העצומה היא הטעם היחיד להחלטתו שלא לאשר את מינויה.
בתגובת המדינה בכתב, שהוגשה בשבוע שעבר, נאמר כי "עמדת היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה היא שהחלטת השר חורגת ממתחם הסבירות ואינה ניתנת להגנה מבחינה משפטית, ולפיכך יש מקום בנסיבות העניין להוצאת צו על-תנאי בעתירה". זאת, בטענה ששיקולו היחידי של השר הוא עניין חתימתה של אמיתי על העצומה מבלי לאזן מול שיקולים רלוונטיים אחרים. עמדת המדינה הובאה בפני השר אקוניס, אולם הוא נותר בהחלטתו שלא למנות את פרופ' אמיתי.
עוד בוואלה! NEWS:
ההכרעה בידי אבו מאזן: הכסף הקטארי לא ימנע את סבב הלחימה הבא
נתניהו בפריז: אין פתרון מדיני לעזה כמו שאין פתרון לאיראן
יעלון למנדלבליט: שאלות קשות בנוגע להתנהלותך בפרשת הצוללות
היום בתחילת הדיון אמר ראש מחלקת הבג"צים בפרקליטות, עו"ד ענר הלמן, כי עמדת המדינה הרשמית, כפי שגובשה על ידי היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, היא לא לאפשר לאקוניס לייצג את עצמו ולהביע את עמדתו. למרות זאת, השופטים החליטו לאפשר לשר לטעון.
עו"ד רחל בן ארי, שמייצגת את פרופ' אמיתי ואת ור"ה, אמרה בדיון כי "מדובר בעצומה מלפני 16 שנה. אנחנו מדברים על חלוף זמן, על נסיבות מסוימות, אין בה שום קריאה לסירוב פקודה או לשירות בצה"ל. יש פה אמפתיה למי שסירב לשרת בשטחים בימי האינתיפאדה ב-2002, והצעת עזרה לחברי סגל ולסטודנטים שעשו כן. פרופ' אמיתי אינה בפעילה פוליטית באף צד של המפה. אני לא חושבת שנגידים אחרים שמונו למועצה הזו נשאלו מה עמדתם הפוליטית - וגם פרופ' אמיתי לא צריכה להישאל על כך".
נציג המדינה בדיון, עו"ד יונתן נד"ב, טען כי "יש נסיבות מסוימות שבהן ניתן להביא בחשבון שיקול של חתימה על עצומה כזאת או אחרת", אך הוסיף: "העמדה של היועמ"ש ופרקליט המדינה בתיק הזה ניתנת בהתאם לנסיבות העניין. בנסיבות הקונקרטיות האלה - מצד אחד מדובר במינוי מקצועי-מדעי מובהק, ומצד שני מדובר בעצומה מ-2002 או 2005. היועץ המשפטי לממשלה והפרקליטות כמובן אין בעמדה שלהם שום הסכמה לתוכן העצומה - אבל העותרת היתה אחת מ-360 חברי סגל שחתמו על העצומה".
השופט דוד מינץ הקשה על נציג הפרקליטות, כאשר שאל אם היועמ"ש ופרקליט המדינה מתנגדים לביטוי, וכינה אותו "ביטוי פסול", כיצד ניתן לטעון שלהחלטת השר יש "אקט מצנן" על ביטויים כאלה. עו"ד הלמן הוא שהשיב: "חופש הביטוי חל גם על ביטויים אסורים. במקרה הזה הובהר על ידי פרקליט המדינה שהביטוי אינו עולה כדי עבירה פלילית. ביטוי כזה, גם אם היועמ"ש ופרקליט המדינה מסתייגים ממנו, הוא לא ביטוי שאסור לומר אותו".
כאשר ניתנה זכות הדיבור לשר אקוניס הוא פתח ואמר כי "מאז שהחלטתי לא לאשר את מינויה של הגברת אמיתי נאמרו גם בכלי התקשורת על ידי הגב' אמיתי, וגם על ידי ור"ה, הרבה מאוד אי דיוקים שלא לומר שקרים". ראש ההרכב, השופט ניל הנדל, ביקש מהשר להתמקד בטיעונים משפטיים. אוקניס טען כי אמיתי לא רק שקראה לסרבנות, אלא גם סירבה בחודשים האחרונים לחזור בה מעמדתה זו. בסופו של דבר הורו השופטים לאקוניס להגיש תצהיר בכתב, וקבעו כי דיון נוסף יתקיים בחודש הבא. עד שתינתן החלטה סופית ניתן צו על תנאי שמשהה את החלטתו של אקוניס.
לאחר הדיון אמר אקוניס: "אני עומד על דעתי שפרופ' אמיתי, התומכת בתופעת הסרבנות לשרת בצה"ל לא ראויה לייצג את המדינה בפורומים בינלאומיים. עמדתי נשארה ברורה, עקבית ועקרונית, אדם שתומך בסרבנות לא ראוי לייצג את מדינת ישראל". מנגד, פרופ' אמיתי אמרה: "הגעתי עד לכאן רק כדי לדאוג שנושא כזה לא יחזור על עצמו, כי זה נושא סופר עקרוני. מחר זה יהיה רופא, או מהנדס, או כל תפקיד מקצועי שפוליטיקאי מחליט לעשות עליו ספין כדי להגיע לתקשורת. אנחנו כאן רק בשביל הנושא העקרוני הזה, למנוע מהדברים האלה להתרחש שוב - כי זה בנפשנו".