כמעט שנתיים אחרי שניתן פסק הדין, טרם הונפקו היתרי שהייה לנשים מהכפר וולאג'ה המתגוררות בשטח שסופח לירושלים, בעוד בני זוגן וילדיהן הוגדרו כתושבים ארעיים. בינתיים, הן מתגוררות בביתן ללא מעמד וללא זכויות, בעוד גורמים ברשות האוכלוסין ובמינהל האזרחי מפנים אצבע מאשימה זה על זה בעיכוב בהנפקת ההיתרים. חשוב לציין כי ישנם בני ובנות זוג רבים נוספים שאין להם מעמד בישראל, אך הם אינם נכללים בפסק דין זה.
חלק מהכפר וולאג'ה נכלל לאחר 1967 בתוך גבולות ירושלים, אך השטח סופח ללא התושבים והם לא קיבלו מעמד במשך תקופה ארוכה. סאמי אלעראג'ה, שנולד בכפר לפני 47 שנה, מספר כי בערך בשנת 2000 אמרה העירייה כי הם לא יכולים להישאר ביישוב מאחר ואין להם אישורים, והם שוהים בבתיהם שלא כחוק.
עוד בוואלה! NEWS
המשטרה ביקשה להסיר צילום של שני גברים מתנשקים: "פגיעה בציבור"
פרשת הצוללות: ראיות לתיווך לשוחד נגד עו"ד דוד שמרון
"בלב האומה": פסל מירי רגב הוצב בכיכר הבימה בתל אביב
"אז אמרנו להם שאנחנו גרים שם שנים, ואמרו לנו לקחת עורך דין כדי לקבל אישורים". עקב כך, לפני כשלוש שנים קיבלו רבים מהתושבים שנולדו או גרו לכל המאוחר מ-1972 באזור המסופח, מעמד של תושב ארעי, וזאת אחרי הליכים משפטיים ארוכים. המעמד איפשר להם להסתובב, לעבוד בישראל ולקבל ביטוח ממלכתי. מעמד דומה קיבלו כאמור ילדים שנולדו במקום, אולם בני הזוג נותרו ללא מעמד בישראל.
בעקבות זאת, תשע נשים שבקשתן נדחתה על אף מעמד בני משפחתן, פנו לבית הדין לעררים בירושלים נגד החלטת רשות האוכלוסין. בערר מתאר עורך הדין מטעמן, אהרון גבע, כי החלטת המדינה "מעמידה את העוררות ובעליהן בסיטואציה בלתי אפשרית בה עליהם לבחור בין קריעת העוררות מעל בעליהן וילדיהן הקטנים לבין מעבר המשפחה כולה למגורים באיו"ש, באופן שימנע מבעליהן פרנס את המשפחה בכבוד, כמו גם יביא לביטול האשרות שניתנו להם ולאי ביטוחם וביטוח הילדים וביטוח בריאות".
"כעת הן נמצאות שוהות בלתי חוקיות בבתיהן"
בפברואר 2017, בהסכמת הצדדים, פסק בית המשפט כי יינתנו לתושבות היתרי מת"ק שנתיים בדומה להליך "איחוד משפחות", וזאת בהתאם לקריטריונים הנוגעים למרכז חיים, כנות הקשר והיעדר מניעות פליליות וביטחוניות. בין היתר ציינה הדיינת שרה בן שאול ויס את העובדה שתשע הנשים נישאו לבני זוגן לפני שהם קיבלו מעמד וכי "כעת הן נמצאות שוהות בלתי חוקיות בבתיהן, שעד לפני שנים ספורות לא הייתה כל מחלוקת לגבי זכאותן להתגורר בהן".
לאחר ההחלטה פנו תושבות הכפר בבקשה להיתרים וזומנו לרשות האוכלוסין, אך כשבאו לקבלם התברר להן כי הם מיועדים רק לשטח וולאג'ה ואינם מקנים כל זכויות, ולכן פנה עו"ד גבע לרשות האוכלוסין כמה פעמים. בתשובה נאמר לו כי יישלחו פניות חדשות למינהלת ההיתרים של המינהל האזרחי, אך גם ההיתר החדש הוגבל גאוגרפית, זאת בניגוד לפסק הדין.
בעקבות זאת, פנה עו"ד גבע פעם נוספת לבית המשפט. "מתן היתר לשהייה בתחום הכפר וולג'ה בלבד מרוקן מכל משמעות את הצעת בית הדין. הפירוש שנותנת המשיבה למתווה הינו בלתי סביר ובלתי מידתי והוא אינו מתיישב עם הסיכום בעל פה ובכתב שהושג בחסות הדין", כתב.
איה אלעראג'ה, המתגוררת עם בעלה סאמי בוולאג'ה מאז שהתחתנו לפני 25 שנה, מספרת על התחושה לחיות ללא מעמד והקשיים לעבור במחסומים וללוות את הילדים. "לא נותנים לעבור. אני הולכת עם הבת הגדולה שסובלת מבעיות רפואיות ויש המון עיכובים. הרבה פעמים מתבטלים תורים בגלל זה וזה גם פוגע רגשית, זה משפיל". בעלה מוסיף, "הרבה פעמים אני צריך לצאת להביא את הבת שלי לקופת חולים כי היא לא יכולה לעבור". הוא מדגיש כי "היתר שהוא רק לאותו אזור, זה לא שווה כלום. זה היתר ללא זכויות. מה שהחליט משרד הפנים, זה לא מה שקיבלנו מהמת"ק".
גם ראידה אלעאטרש, שעברה לוולאג'ה מבית ג'אלה לפני כעשרים שנה, מתארת תחושות דומות. "בכלל לא מאפשרים לי להיכנס. זה מפריע במיוחד עם הילדים שאני לא יכולה לבוא איתם ולסייע בצרכים שלהם". בעלה סמיר מוסיף ואומר "זו בעיה גדולה. היא לא יכולה לעבוד ויושבת בבית ואני תמיד צריך לקחת את הילדים. אפילו אם אנחנו יוצאים לטיול ביפו או בחיפה, היא נשארת בבית ולא יכולה לבוא אתנו. אומרים שיתנו אישור, אבל לא נותנים".
ברשות האוכלוסין מטילים את האחריות על המינהל האזרחי ומוסרים כי "הנשים (שמונה מתוכן) הופנו פעמיים עם הפניות ולשם השלמת התהליך יש צורך בהנפקת ההיתרים".
מהמינהל האזרחי לא התקבלה תגובה עד פרסום כתבה זו.
