פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "פגיעה תרבותית": תושב הגליל הורשע בקטיף של צמח נדיר - ומערער

      תושב ראמה בן 70 נתפס לפני שנתיים וחצי כשברשותו חמישה קילוגרמים של עכובית הגלגל, המשמש כצמח מרפא ומאכל במטבח הערבי. אף שרשות הטבע והגנים הכריזה עליו כ"ערך טבע מוגן", המורשע טוען: "ניכרת חשיבותם של צמחים אלו בתרבות הערבית-פלסטינית"

      אדם הורשע בקטיפת עכוב (עכובית הגליל) (אתר רשמי , (צילום: מתוך האתר "פיקיוויקי"))
      "ערכי הטבע המוגנים". העכוב (צילום: מתוך האתר "פיקיוויקי")

      תושב ראמה שבגליל, שהורשע בגין קטיף של צמח העכוב (עכובית הגלגל), ערער על הרשעתו בטענה שמדובר במנהג עתיק יומין המהווה חלק מהתרבות המקומית לאורך שנים. הוא הוסיף ואמר כי הקטיף לא הוביל לפגיעה בצמח. בערעורו טען התושב כי "ניכרת חשיבותם של צמחים אלו בתרבות הערבית-פלסטינית המודרנית ואך מתבקש כי הפרשנות המוענקת לאינטרס הציבורי תטה לטובת אי-העמדתו של המערער לדין ותיתן ביטוי והגנה לאותה פרקטיקה תרבותית שלא הוכחה כמזיקה לטבע או לציבור".

      המערער, אדם בן 70, קשה יום, נתפס לפני שנתיים וחצי בצומת דליות ברמת הגולן על ידי פקחי רשות הטבע והגנים, כשברשותו חמישה קילוגרמים צמח עכוב שקטף. מזה 13 שנה שהעכוב נכלל ברשימת "ערכי הטבע המוגנים" ולפיכך הפכו קטיפתו, החזקתו או סחר בו לעברה פלילית.

      בעקבות כך, הוגש נגדו כתב אישום ובחודש מרץ השנה הוא הורשע בבית משפט השלום בטבריה בעבירות של החזקת ערך טבע מוגן ופגיעה בערך טבע מוגן. למערער כבר עונש מאסר מותנה ובעקבות ההרשעה, הוארך עונש זה. כמו כן, הוטל עליו קנס של 5,000 שקל.

      עוד בוואלה! NEWS:
      קרובי הטייס ששרידיו נמצאו: "ייחלנו ליום שנוכל להביאו לקבורה"
      גופת גבר אותרה מתחת לשקי אבנים באתר בטבריה; הנסיבות בבדיקה
      ראש העיר נצרת עילית: "אשנה את שם העיר כדי לבדל אותה מנצרת"

      אדם הורשע בקטיפת עכוב (עכובית הגליל) (אתר רשמי , (צילום: מתוך האתר "פיקיוויקי"))
      מעדן במטבח הערבי. העכוב (צילום: מתוך האתר "פיקיוויקי")

      כעת הוא מערער על כך לבית המשפט המחוזי בנצרת, באמצעות עורכי הדין שאדי משעור ורביע אגבריה, מטעם הסניגוריה הציבורית. ההרשעה והערעור מחדדים שוב את הקונפליקט שבין שמירה על ערכי טבע ושמירה על מסורת ומנהגים עתיקים.

      העכוב, או בשמו העברי "עכובית הגלגל", הוא קוץ רב-שנתי הגדל בשדות בור ונחשב למעדן במטבח הערבי. ברפואה העממית הוא נחשב צמח מרפא למחלות בדרכי העיכול, מחלות כבד, אלרגיות, בחילה, סחרחורת ולחץ דם נמוך.

      לצמח - שגובהו 45-25 סנטימטרים ולפעמים אף מגיע למטר - גבעולים עבים ומסועפים, ועלים עם שוליים קוצניים. למאכל משמשים הגבעולים והתפרחות, טרם פריחתן. התפרחות נחשבות לחלק האיכותי יותר ומכונות "ביצים", בשל צורתן. הקטיף איטי ודורש סבלנות: הגבעולים נחתכים בחיבור השורש לגבעול; לאחר החיתוך מנקים את הגבעולים מהעלים הקוצניים. קטיף התפרחות מסובך עוד יותר: ה"ביצים" חבויות בין העלים הקוצניים, ולאחר איתורן יש לחתוך אותן ולנקותן.

      אדם הורשע בקטיפת עכוב (עכובית הגליל) (אתר רשמי , (צילום: מתוך האתר "פיקיוויקי"))
      נעלם מנופי ישראל. העכוב (צילום: מתוך האתר "פיקיוויקי")

      לקראת הקיץ מתייבש הצמח ועליו הרחבים מתקשים ומשמשים כמפרשים. הרוח הנושבת מנתקת את הצמח היבש מהאדמה ומגלגלת אותו כגלגל ומכאן גם שמו. בדרך זו מפזר הצמח את זרעיו, אולם נטען כי נוכח הקטיף המסיבי של הצמח, הוא לא מגיע בטבע לשלב בו הוא מתייבש ומפיץ את זרעיו.

      העכוב זכה למעמד מיוחד בתרבות ובמטבח הערבי-פלסטיני ורבים נהגו ונוהגים עד היום ללקטו ולאוכל. העכוב נקטף, כמו עשבי בר נוספים, לקראת סוף החורף. לבישול הצמח מספר אפשרויות, בהן כחביתת עכוב, בה מטוגן הצמח עם ביצה. גרסה אחרת היא טיגון עם בצל וכן כמנה בה מבושל הצמח עם לבן ובשר. יש גם המטגנים את הצמח עם בשר טחון. גם במטבח של הקהילות היהודיות העתיקות בארץ ישראל זכה העכוב למקום של כבוד.

      בעקבות בדיקות שנערכו בחטיבת המדע של רשות הטבע והגנים, שמצאו כי הצמח נעלם מנופי ישראל, הוחלט להכריז עליו כ"ערך טבע מוגן". למרות שבעשור האחרון כמה חקלאים החלו לגדל את העכוב כגידול חקלאי, מעדיפים הצרכנים את עכוב הבר, בטענה ליתרונותיו על פני זה המבוית, מה עוד שלחוויית הליקוט, היציאה לטבע והבילוי המשפחתי מהווים ערכים בפני עצמם. עם זאת, פעמים רבות יש קבלני קטיף, היוצאים לשדות עם פועלות וקוטפים עכוב בכמויות מסחריות של עשרות ומאות קילוגרמים.

      "תפיסה קולוניאליסטית הנעטפת בהצדקות"

      המערער טוען כי כתב האישום נגדו עסק ב"זוטי דברים", נוכח הכמות המועטה שקטף ושנועדה לשימוש ביתי בלבד, והוסיף כי סוגיית סכנת הכחדה של הצמח אינה חד משמעית. אולם, לב הערעור דן בטענה ל"הגנה תרבותית".

      האיסור לקטיף העכוב, כמו גם צמח הזעתר, אינו מסתיים בוויכוח סביב החשש מהכחדת הצמחים. מדובר בשדה טעון רגשות ועוד זירה של מאבק פוליטי-חברתי-תרבותי.

      במאמר שכתב רביע אגבריה בשם "מאבק עכוב מזעתר", על צמחי המאכל מהמטבח הפלסטיני וחוקי הגנת הצומח בדין הישראלי, הוא טוען כי "האיסור על קטיפת עכוב וזעתר, על אף ההצדקות המדעיות שלכאורה עומדות מאחוריו, טומן בחובו יחסי דיכוי ושליטה ישראליים על התרבות והזהות הפלסטינית ומבטא תפיסה קולוניאלית הפועלת בשדה האוכל". אגבריה מציג מקרה דומה לזה המוצג בערעור של תושב ראמה וטוען כי "על אף הכמות הזעומה שנמצאה בשטח מהדהדת בטיעוני התובעת לעונש התפיסה הקולוניאליסטית הנעטפת בהצדקות המומחיות במטרה לזלזל בתרבות הקטיף הפלסטינית, לצייר את קוטפי העכוב כ'פושעים' מתוחכמים שתכננו את מעשיהם מראש, ולשאוף 'לעקור מן השורש' את תרבות הקטיפה הפלסטינית באמצעות סנקציות פליליות".

      רשות הטבע והגנים מסרה בתגובה: "מאחר והנושא נמצא בהליך משפטי לא נוכל להתייחס לכך אלא בבית המשפט כמקובל".