בין איראן לסעודיה: הסולטנות במפרץ שכולם מחזרים אחריה

היא לא סונית ולא שיעית, היא איננה מחויבת לחרם על קטאר ומתנגדת לחרם על ישראל והייתה ערש שיחות הגרעין בין המעצמות לטהראן. ביקורו של נתניהו בעומאן פתח צוהר להבנת חשיבותה של הסולטנות, ששליטה הוותיק מוכיח שעדיין יש לו מה למכור במגרש של הנסיכים הצעירים

צלמים זמניים מורשים

מיקומה האסטרטגי בפיו של המפרץ הפרסי רווי האינטרסים ונתיבי השיט הופכים את עומאן לאחת המדינות המבוקשות ביותר מבחינת אלו החותרים להשפיע על המתרחש במזרח התיכון, ומעבר לו. חידוש היחסים המסתמן בין הסולטנות לבין ישראל מאפשר הצצה לאחת המדינות המסוגרות, היציבות והחשובות ביותר באזור.

במרחב שבו הסונים והשיעים קוטלים אלו את אלו ומתחרים על מרחב השפעה, עומאן נהנית מכך שהיא יוצאת דופן במובנים רבים. היא המדינה הערבית העצמאית הוותיקה ביותר, ובעבר הייתה אימפריה בעצמה שהשתרעה עד מזרח אפריקה. דתה היא איבאדית, פלג בחווארג' - השם שניתן לאלו שהקימו זרם עצמאי מהאסלאם עוד לפני הקרע בין הסונים לשיעים - ועל כן היא אינה משתייכת אוטומטית למחנה הסעודי הסוני או לזה האיראני השיעי.

לקריאה נוספת בנושא
עומאן אחרי ביקור נתניהו: "ישראל היא עובדה קיימת במזרח התיכון"

עוד בוואלה! NEWS

ההזדמנות האחרונה שלכם להשפיע: משאל העם היהודי הגדול בעולם עומד להסתיים

לכתבה המלאה
ראש הממשלה השלישי שמגיע לסולטנות. נתניהו וסולטן עומאן, בשבוע שעבר (צילום: רויטרס)

באופן רשמי ומוצהר, הביקור של נתניהו, שקדם לו ביומיים בלבד ביקור של יו"ר הרשות הפלסטינית, עסק בדרכים וברעיונות לחידוש תהליך השלום התקוע. ואולם, עומאן מיהרה להבהיר כי היא אינה מתווכת חדשה, אלא מסתמכת על "עסקת המאה" הבלתי-נראית של ממשל טראמפ, שמתגבשת חודשים ארוכים מבלי שלאיש יש הרבה מושג לגביה. הן ישראל, והן הפלסטינים, שמחרימים את וושינגטון מאז העברת השגרירות לירושלים, ספקניים מאוד לגביה, והזמנת האורחים אל ארמונו של הסולטן המזדקן עשויה להיות יוזמה אמריקנית לרכך את לבבותיהם המאובנים של נתניהו ואבו מאזן.

מאחורי הקלעים, לגישה של ישראל לעומאן עשויה להית מטרה נוספת - צינור להעברת מסרים לאיראן, או מאיראן. בניגוד למרבית שכנותיה הערביות למפרץ, הסולטנות מקיימת יחסים טובים עם הרפובליקה האסלאמית, כאלו שהולידו בחשאי את המגעים הראשוניים בין טהראן לוושינגטון ב-2012. הם הבשילו ב-2015 להסכם הגרעין, רק כדי שטראמפ יפרוש ממנו שלוש שנים לאחר מכן. הממשל רוצה שיחות על הסכם חדש, אך המנהיג העליון עלי חמינאי דוחה זאת על הסף. לפחות בינתיים.

בטהראן לא אהבו, בלשון המעטה, את הביקור של נתניהו בעומאן וגם אם לא תקפו אותה ישירות, היא הוזהרה מפני "הישות הציונית המחפשת מרחב ליצור בעיות חדשות באזור". את הארמון במסקט זה פחות הדאיג.

תקווה במפרץ. רגב במסגד הגדול באבו דאבי, שני (צילום: רויטרס)

יממה אחרי שובו של נתניהו לישראל, עומאן הפגינה פעם נוספת את הגישה היחודית שלה כששר החוץ - שביקר במסגד אל-אקצא מוקדם יותר השנה - אמר כי ישראל היא עובדה קיימת. באותו הכנס אזורי בבחריין, השמיע עמיתו הסעודי, עאדל אל-ג'ובייר, את העמדה הקבועה והצוננת יותר של הממלכה, שמתיימרת לייצג את העולם הערבי. הנורמליזציה עם ישראל, לדבריו, נותרה תלויה בשלום עם הפלסטינים.

לערב הסעודית יש ספקות לגבי שכנתה מדרום, שלפי דיווחים שונים אפשרה לאיראן להעביר טילים למורדים החות'ים בתימן, המשגרים אותם אל שטחה של הממלכה. עומאן גם נותרה מחוץ לחרם שמובילה ערב הסעודית על קטאר, ובאופן כללי, היא מראה מעט רצון לאמץ רק צד אחד בסכסוכים הרבים המשתוללים על אדמת המזרח התיכון אלא לתווך בין הפלגים היריבים.

סיקור אוהד

הביקור המפתיע של נתניהו, שהצטרף לשני ראשי ממשלה קודמים - יצחק רבין ושמעון פרס ב-1994 ו-1996, כחלק מפירות הסכם אוסלו - כבש את כותרות התקשורת הערבית בסוף השבוע. הערוצים הרשמיים בעומאן לא רק שלא הצניעו את המשלחת הישראלית הגדולה, שכללה גם את ראש המוסד יוסי כהן, אלא שידרו קטעים ממנה בהרחבה ודיברו עליה בחופשיות.

קשה לדמיין סיקור ואירוח דומה שהיה יכול לקבל נתניהו בירדן ובמצרים, שתי המדינות הערביות היחידות שהיחסים הדיפלומטיים עמן הם רשמיים וגלויים, אך לא אהודים בציבור הרחב.

גם הביקור של נתניהו עשוי להישאר אנקדוטה בלבד. פרס מלטף סוס של הסולטן, 1996 (צילום: אי-פי)

הסולטן קאבוס, שעלה לשלטון ב-1970, הוא המנהיג הוותיק ביותר בעולם הערבי שראה את רודניו נופלים ב"אביב הערבי" לטובת מנהיגים אוטוריטריים חדשים, בעוד שהמונרכים המבוגרים מפנים את מקומם לנסיכים הצעירים והאימפולסיביים בערב הסעודית ובאיחוד האמירויות הערביות.

קאבוס הוכיח שיש לו עד מה למכור במגרש של הצעירים וזכה לשבחים מצדה של בחריין, שמפלרטטת עם ישראל בשנים האחרונות בשל החשש המשותף מאיראן. לפי ההערכות, ייתכן שהנסיכות, שבה בית המלוכה הסוני שולט על אוכלוסייה שרובה שיעית, תהיה יעדו הבא של נתניהו במסעותיו במפרץ הערבי/פרסי.

יורש העצר לא ישכח

באופן יוצא דופן, נתניהו לא היסס גם להתייצב בפומבי לצדה של ערב הסעודית כשאמר שיציבותה הכרחית לאזור חרף הרצח של העיתונאי ג'מאל חאשוקג'י. בארצות הברית דווח שמסרים ברוח דומה הועברו מנתניהו לבכירים אמריקניים, שנדחפים על ידי הקונגרס להעניש את הממלכה.

יורש העצר הוא לא מישהו שישכח מחווה שכזו, ובניגוד לאביו המלך המזדקן והחולה, עמדותיו - לפי דיווחים שונים - ביחס לפלסטינים קרובות יותר לאלו של נתניהו מאשר לאלו המסורתיות. אחת מהן ייחסה לו תמיכה בהקמת בירת המדינה הפלסטינית העתידית באבו דיס.

ישראל קיבלה הזדמנות יוצאת דופן לביסוס יחסים עם העולם הערבי לנוכח התהפוכות במזרח התיכון מאז תחילת העשור, כזו שבמסגרתה ביקרה שרת התרבות מירי רגב באבו דאבי ושמעה את ההמנון בגמר טורניר הג'ודו. למרות ניצני התקווה, ההיסטוריה הלא רחוקה הוכיחה כי ללא התקדמות ופתרון כלשהו לסכסוך עם הפלסטינים, ביקורים בעומאן עשויים להישאר אנקדוטות בדברי הימים של ישראל, עם כל הרצון הטוב של הסולטן ושל יורשי העצר לשנות את המשוואה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully