תותח הנפוליאונצ'יק הנדיר שנמצא בקיבוץ יראון יועבר למוזיאון "הרעות" במצודת כ"ח. בכך הוכרעה השבוע (ראשון) הסוגיה היכן ישכון התותח, שרק 50 מסוגו שרדו. התותח היווה למעשה את כוח התותחים הראשון של צה"ל והפך לאחד מהסמלים הבולטים של מלחמת העצמאות.
לפני כשבוע וחצי דיווחנו על מציאת התותח שרק בודדים כמוהו קיימים ונותרו למזכרת. אחרי הפרסום בוואלה! NEWS, החל קרב על הזכות להציג את התותח: האם יגיע למוזיאון "הרעות" הממוקם במצודת כ"ח הסמוכה למפקדת חיל תותחנים, או שיישאר בקיבוץ יראון.
עוד באותו נושא
תותח המריבה: מי יקבל את "הנפוליאונצ'יק" מקיבוץ יראון?
תעלומה בקיבוץ: מאיפה הגיע התותח הנדיר של קרבות מלחמת העצמאות?
בקיבוץ התלבטו האם להותיר את התותח ביראון ולהציבו סמוך לאנדרטה שהוקמה בקיבוץ לזכר הרוגי אותם קרבות. אך בסוף דיון שנערך השבוע במזכירות קיבוץ, הוחלט כי ראוי שהתותח יישאר בגליל וייתרם למטרות הנצחה. בנוסף לכך, החליט הקיבוץ לתרום 5,000 שקלים עבור העבודות לשימור התותח. שלומי פלקס מיראון הסביר כי "בין יראון לבין מוזיאון הרעות יש קשר הדוק; לוחמי חטיבת יפתח שנלחמה בגליל הם שהקימו את יראון. חלק מחבריהם הטובים נהרגו באותם קרבות, מהם 12 בקרבות לכיבוש משטרת נבי יושע, בה הוקם לפני מספר שנים מוזיאון הרעות. חשבנו שמן הראוי שהתותח יוצב שם".
איש העסקים בועז דקל, אשר תרם להקמת מוזיאון הרעות, ובנו של יהודה דקל, מייסד המוזיאון, אמר כי "מוזיאון הרעות קשור קשר הדוק, ניתן אפילו לומר קשר-דם, לקיבוץ יראון. מייסדי הקיבוץ היו חברי הכשרת דפנה של תנועת הצופים, ושירתו בגדוד השלישי של הפלמ"ח. מבין 22 חללי הקרב - 12 היו חברי הכשרת דפנה ושלושה נוספים היו מפקדיהם".
דקל ציין כי אביו, חבר ההכשרה יהודה דקל, שהיה מרכז המשק הראשון של יראון, הוא שיזם את הקמת מוזיאון "הרעות" ועסק בכך בעשר שנותיו האחרונות. המוזיאון נקרא כיום על שמו. "נראה כי אין מקום טבעי יותר ל"נפוליאונצ'יק" מאשר מוזיאון הרעות במצודת כ"ח, הנמצאת במרחק קילומטרים לא רבים מהקיבוץ. עכשיו התותח יחזור "הביתה". "נשפץ אותו באהבה גדולה ונציג אותו בכבוד הראוי לו במוזיאון הרעות בטקס השנתי לזכר הנופלים הקרב".
ביראון סיפרו כי התותח הגיע לקיבוץ לפני עשרות שנים, ככל הנראה בסוף שנות ה-50. לדברי פלקס, "באותן שנים צה"ל העביר לקיבוצים ברחבי הארץ כל מיני כלי מלחמה שיצאו משימוש כמתקני משחק עבור הילדים. היו קיבוצים שקיבלו שלדי מטוסים, טנקים ועוד. אנחנו קיבלנו נפוליאונצ'יק. בשלב מסוים הילדים כבר לא מצאו בו עניין והוא נדחק לקרן זווית, הוזנח והוצב בגינה של אחד החברים".