פעילי הג'יהאד האסלמי בעזה שיגרו היום (שבת) רקטות מעל לראשיהם של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון אביגדור ליברמן והרמטכ"ל גדי איזנקוט. הרקטות אמנם התפוצצו בשטחים פתוחים, אולם יעדן המקורי היה אלו שהבטיחו להגיב בעוצמה לכל הפרה של השקט בגבול עזה.
שר הביטחון מאמין שהגיעה השעה להפעיל תגובה מוחצת ורחבה באמצעות בנק מטרות איכותית נגד יעדי הטרור ברצועת עזה, אך לא הצליח לסחוף אחריו את הקבינט המדיני-ביטחוני. כך נוצר המתח הברור במשולש נתניהו-ליברמן-איזנקוט. כרגע נראה שראש הממשלה מאחד עמדות וכוחות עם הרמטכ"ל. אלא שאם המצב יימשך כך וחמאס לא ירסן את עצמו ואת הכוחות בעזה, יגיע הרגע בו יהיה מאוחר מדי וצה"ל באמת ימצא את עצמו במערכה בלית ברירה.
לקריאה נוספת:
הג'יהאד האסלאמי: הושגה הפסקת אש בתיווך מצרי
"הילדים רועדים, שמישהו יעצור את זה": השבת המתוחה של תושבי עוטף עזה
בניין מטה חמאס החדש ומתקני אימונים: אלה היעדים שצה"ל תקף ברצועה
למרות הספינים והכותרות על הסדרה ועל תקופה שברירית שתסתיים בשקט ארוך טווח תמורת הישגים לפלסטינים כמו דלק קטארי, אתמול התקיימה אחת ההפגנות הגדולות והאלימות בגבול רצועת עזה. על פי דיווחי החיילים והתושבים שצופים במתרחש, אתמול הושלכו יותר מ-200 מטעני חבלה מאולתרים, רימוני רסס ובקבוקי תבערה. היוזמה נמצאת ללא ספק בצד הפלסטיני, והיא כבר מזמן לא בידי צה"ל שאפשר את המציאות הנוכחית.
כפי שליברמן סבור - זו אינה תקופה שבה צריך להמתין בסבלנות לתום התהליך או השיחות, משום שככל שיוצעו הישגים לארגוני הטרור הם ירצו יותר. לכן לפי גישתו צריך להראות להם את הצד הקשוח, ולאחר מכן את הצד הרך. אלא שגם הפעם, דיבורים לחוד ומעשים לחוד. נתניהו ואיזנקוט לא השתכנעו. גם לא הקבינט.
הג'יהאד האסלמי הפועל על פי הנחיות מדמשק, ולא באמת מעוניין לשבור את הכלים. אם אכן היה מעוניין בכך, היה משגר מטחים כבדים יותר לעבר תל אביב ובאר שבע. הארגון בוחן כעת גבולות ובעיקר מעוניין לייצר משוואות חדשות - להיכנס אל המשחק בו עד עכשיו התבונן מהצד למעט ההפגנות על הגדר. הארגון גם מנצל עמדת כוח בזמן שהאיראנים מזרימים כסף לחמאס ומממנים את הזרוע הצבאית שלו.
הפעולה הרחבה של הג'יהאד האסלאמי מתיישבת היטב עם היעדר היוזמה של צה"ל ברצועת עזה. ברגע שארגון טרור חמוש ומסודר מבין שבצד הישראלי אין כל כוונה לפתוח במערכה ולהשתמש בכלי המאיים ביותר - סיכול ממוקד למעט ירי נגד מפגינים על גדר - הוא מרחיב את סל הפעולות שלו, קרי שיגור מטחים לעבר ישראל.
יותר מ-30 רקטות שוגרו עד כה, וכיפת ברזל יירטה את אלו שהיו אמורות להתפוצץ בשטחים בנויים. בתגובה לכך תקף צה"ל יותר מ-80 יעדים, בהם מבנה של מטה חמאס בתוך עזה. אלו היו תקיפות רגישות, ולא בכדי הודיע דובר צה"ל כי קדם להן משלוח הודעות לפלסטינים לעזוב את המבנים. איש לא נהרג, ועל פי השיח ברחוב הפלסטיני וברשתות החברתיות, ברצועה לא מתרשמים ממספרים. מנגד, אף אחד לא באמת מבין מה תקפו מטוסי חיל האוויר, ולכן גם ההשפעה על תחושת הביטחון בצד הישראלי נמוכה.
חשוב גם לציין שמכלל המטרות שהותקפו, בודדות מהן היו של הג'יהאד האסלאמי ומרביתן חסרות חשיבות. למעשה, צה"ל מנסה לכפות על חמאס ריסון כדי שיהיה זה שיפעיל את הלחץ על הג'יהאד. אם זה לא יעבוד נראה בקרוב תקיפות יותר משמעותיות כלפי הארגון. אז תשאל השאלה: מה תוקפים? נדל"ן או פעילים והנהגה בכירה? רק סיכול ממוקד יכול להחזיר את ההרתעה לרצועת עזה אך יש בו גם לקיחת סיכון לדרדר את האזור למלחמה עם מחירים כבדים בשני הצדדים ולכן ראש הממשלה והרמטכ"ל חושבים שצריך להמתין.