הפער בין ההרשעה הנחרצת לדעת הקהל: מה שטרם נחקר בפרשת ראדה

בפרשת רומן זדורוב "אין פרט שלא נחקר, נדון ו'נטחן' עד דק", כתב בשעתו שופט בית המשפט העליון צבי זילברטל. זילברטל ויצחק עמית היו שופטי הרוב בהרכב השופטים אשר דחה את הערעור שהגיש זדורוב על הרשעתו ברצח תאיר ראדה. לעומתם סבר השופט דנציגר, בדעת מיעוט, כי נותר ספק בנוגע לאשמתו של זדורוב, אך כאמור, דעתו נדחתה מפני דעת הרוב.

המידע החדש שגילה המכון הפתולוגי, לפיו קיימת התאמה אפשרית של אחת השערות שנמצאו בזירה לפרופיל הגנטי של עד בפרשה המכונה א"ח, מלמדת שזילברטל טעה לפחות בדבר אחד. ממש לא כל הפרטים בפרשה זו נחקרו ו'נטחנו' עד דק.

עוד בוואלה! NEWS:
הנשיא טראמפ אישר חקיקה שתטיל סנקציות חדשות על חיזבאללה
חזרה לשגרה: מזג האוויר יהיה מעונן והגשמים יפסקו בהדרגה
"מצפים לעוד חבילות": בארה"ב מנסים לפצח מי שלח את מעטפות הנפץ

הממצא החדש יביא עמו כמובן בקשה למשפט חוזר מצד סנגורו של זדורוב. ניתן להניח כי במשטרה ובפרקליטות יערכו בדיקות, חקירות והתייעצויות רבות על מנת להבין לעומק את משמעויות הממצא החדש ולגבש את עמדת המדינה בבקשה למשפט חוזר. בניגוד לטביעות נעליים שנמצאו בזירה ויכלו להיות של כל מי שדרכה רגלו בתא השירותים בו התרחש הרצח, הגילוי החדש נקשר במי ששמה הועלה עוד במהלך החקירה כחשודה אפשרית בתיק. אותו א"ח, אשר שערה שנמצאה בזירה מתאימה לפרופיל הגנטי שלו, (אך לא רק שלו אלא של אנשים נוספים מבני משפחתו הרחבה), הוא בן זוגה לשעבר של מי שמכונה א"ק.

א"ח העלה טענות, לפיהן א"ק הודתה בפניו בביצוע הרצח, תוך שלבשה את בגדיו שלו בשעת מעשה (ומכאן הסבר אפשרי לכך שדווקא שערה שלו נמצאה בזירה). בשעתו רשויות אכיפת החוק כנראה לא סברו כי יש ממש בטענות אלה. זאת ניתן ללמוד מכך שלפי הפרסומים אותה מעורבת שכונתה א"ק כלל לא נחקרה תחת אזהרה בפרשה. כעת יצטרכו גורמי הפרקליטות לגבש עמדתם בבקשה למשפט חוזר תוך מתן תשומת לב לראיה החדשה, ולפער הגדול הקיים בין ההרשעה הנחרצת בבית המשפט לבין דעת הקהל.

ראוי לחזור מעט אחורה. זדורוב הורשע במחוזי פעם, ועוד פעם, לאחר שהעליון החזיר את התיק למחוזי. ערעור נוסף שהגיש - נדחה. השופט עמית, אשר כאמור החליט שלא לקבל את ערעורו על הרשעתו, מנה בפסק דינו שורה ארוכה של נימוקים להצדקת ההרשעה. אולי העיקרי שבהם היה התוודותו של זדורוב בפני מדובב.

כך הובאו בפסק הדין ציטוטים מתוך שיחתם של זדורוב והמדובב, אשר כונה ארתור:

"ר.ז (לוחש בשקט לאוזן): הייתי בטוח שלא ימצאו אותה באותו יום במאה אחוז. אני חשבתי שלא ימצאו אותה כל כך מהר. חשבתי שימצאו אותה רק למחרת. האמת, אם הייתי יודע מי היא, אז לא הייתי עושה את זה (לוחש באוזן). היא בת של חבר של בחור אצלו אני עושה עבודות שיפוץ, ראובן.
מ (-ארתור): ראובן?
ר.ז: זאת בת של חבר שלו
מ: לא ידעת? ואתה הסתכלת בת של מי זאת תהיה!
ר.ז: לא. אני בכלל לא הסתכלתי" (מדגים על עצמו תנועת שיסוף גרון)

ובמקום נוסף הובא קטע השיחה הבא:

"ר.ז: אני עשיתי טעות. לא היו עדים. בזה אני בטוח. אני עשיתי טעות שלא ניקיתי דם בשירותי בנים. טיפות דם לא ניקיתי וזאת הטעות שלי. מה יהיה הלאה אני לא יודע.
מ (-ארתור): איפה זה היה? למעלה?
ר.ז: לא, למטה
מ: אולי ראה אותך איזה מורה? אולי מישהו אחר?
ר.ז: לא חושב. אני חושב בגלל הדם בכל זאת. זה טפטף מהידיים שלי.
מ: מה, היית ללא כפפות? תראה. מתי שעבדת? מתי שעבדת?
ר.ז: הם היו נקיות, הידיים.
מ: ומה עם הסכין?
ר.ז: אני חושב שטפטף מהלהב
מ: איך אתה יודע שאין דם ומעבדה לא עלתה על זה?
ר.ז: זה להב. לא להב הזה. ניתן להחליף אותם. את הלהב שטפתי וזרקתי.
מ: ופלסטיק?
ר.ז: דם היה רק על הלהב. אני הוצאתי
מ: וזרקתי
ר.ז: וזרקתי
מ: ופלסטיק
ר.ז: לא היה
מ.א: הוצאת רק טפט?
ר.ז: ולא היה עליו כלום אלא רק על הלהב...
[...]
אחרי זה שטפתי את הלהב, ניגבתי..
מ: איפה? באותו מקום? בשירותי בנות?
ר.ז: לא. ירדתי ולכן טיפות דם טפטפו שם מהסכין.
מ: גם שם נפלו? בשירותי נשים?
ר.ז: גברים או
מ: גברים
[...]
אני רק עשיתי טעות אחת, שלא ניגבתי טיפות דם בשירותי בנים, טעות שלי (לוחש לאוזנו).
מ: שם, כן?
ר.ז: אם הם יקחו...
מ: אצלך היה דם כאן (מצביע על כפות ידיים של עצמו), אמרת על אצבעות
ר.ז: מספר טיפות קטנות
מ: באותו מקום? או שירדת?
הנאשם מצביע עם אצבע למטה
מ: ירדת ישר עם הדם ועם סכין? וישר שטפת?
ר.ז: והטיפה הזאת נפלה מהסכין על הרצפה
מ: טפטפה, בשירותי בנים?
ר.ז: זה ראיתי אחר כך. אחר כך הבחנתי בדם
מ: הבחנת בדם? הדם הזה היה בשירותי בנים? הרבה דם?
ר.ז: רק שלוש, ארבע טיפות סך הכל
מ: טיפש, טיפש גמור
ר.ז: אחרי זה שהבחנתי
מ: אתה מפגר
ר.ז: אני מפחד בגלל זה".

ראיות נוספות המצביעות, לטעמו של השופט עמית, על אשמתו של זדורוב ברצח היו הודאתו בפני חוקריו בביצוע הרצח, השחזור שביצע, השלכת מכנסיו יום לאחר הרצח, השלכת להב הסכין בסמוך לאחר הרצח, העובדה שסוליות נעליו היו נקיות לחלוטין באופן שיכול להתיישב עם שימוש בחומרי ניקוי, התעניינותו הרבה בסכינים ועוד. אין ספק כי מדובר בראיות משמעותיות. הגם שכזכור, לפחות שופט אחד, דנציגר, הטיל ספק באשמתו של זדורוב.

כמו בחוש נבואי כתבו השופטים את הדברים הבאים בפסק דינם: "יכול ויהיו שאלות אשר לעולם תישארנה ללא מענה. העיקר הוא בכך שהתביעה הצליחה להוכיח את אשמתו של המערער מעבר לספק סביר".

כעת נצטרך להמתין ולראות האם שופט בית המשפט העליון שידון בבקשה למשפט חוזר יסבור כי יש בכוחן של הראיות החדשות, בהצטרפן לחומר הקיים, לשנות את תוצאת המשפט לטובתו של זדורוב, אם כך יהיה הוא יזכה למשפט חוזר. דבר אחד בטוח - הפרשה כולה תלווה אותנו עוד זמן ארוך.