בין הסוסים שמתו אתמול (שלישי) בשריפה בחווה הטיפולית בסביון, הייתה גם הסוסה מיץ' - סוסתה של לינוי נבעה בת ה-13.5 מתל אביב.
לינוי היא בתם של אלון ושל אילנה נבעה, שנרצחה בפיגוע שאירע במתחם הבילויים שרונה בתל-אביב לפני שנתיים. נבעה הוכרה לאחר מותה כנפגעת פעולות איבה, גם לאחר שהתברר שלא נפגעה מירי המחבלים, אלא ככל הנראה מתה מדום לב במהלך הפיגוע. לאחר שנמצאה גופתה של נבעה דרשו חוקרי המשטרה לבצע נתיחה שלאחר המוות, אולם משפחתה התנגדה לכך, ובסופו של מאבק משפטי הכיר משרד הביטחון בנבעה.
עוד בוואלה! NEWS:
ישראל היום: ריבלין מתכנן פוטש נגד נתניהו; בית הנשיא: "פרנויה"
חשש משיטפונות וגשמים: מזג אוויר חורפי לקראת סוף השבוע
המיליארדר החדש: תושב דרום קרוליינה הוא הזוכה היחיד בלוטו
האש הקטלנית כילתה כל דבר שעמד מולה, וגבתה את חייהם של תריסר סוסים גזעיים שאותרו על ידי כוחות הכיבוי בתוך החווה המפויחת כשהם ללא רוח חיים. "אני לא יכולה להסביר את זה, אבל בגלל הקרבה המיוחדת שהייתה ביני לבין הסוסה מיץ', כבר בדרך לחווה הרגשתי שקרה לה משהו לא טוב", סיפרה בצער נבעה, "היא הייתה סוסה מדהימה, סוסה טובה, ולעולם לא אשכח אותה. תכננתי לצאת אתה לתחרויות ולצערי זה לא יקרה".
כוחות משטרה שהוזעקו לחווה פתחו בחקירת נסיבות האירוע והם בודקים את כלל כיווני החקירה, בהם גם אפשרות של הצתה. אל המקום הגיעו גם נציגים מעמותת "צער בעלי חיים" כדי לנסות ולברר מה הוביל לאירוע הטראגי.
"הדבר הראשון שלינוי ביקשה אחרי שקברנו את אילנה היה ללכת לרכב על הסוסים", משחזר אלון, אביה של לינוי. "מבית העלמין לקחנו אותה ישר לחווה. הסוס באמת עשה לה טוב, כשראיתי את זה החלטתי לקנות לה סוסה, קניתי לה את מיץ' ועד מהרה היה ביניהן חיבור יוצא דופן".
"בכל פעם שהייתי עצובה הייתי עולה על הסוסה, רוכבת, מתנדבת ומטפלת בסוסים. התאהבתי בסוסים והתאהבתי באנשי החווה, כולם היו חלק ממני, ממש משפחה שנייה שלנו", מספרת לינוי, "זה קשר שקצת מוזר להסביר אותו, אבל הסוסים האלה היו החברים הכי טובים שלי". לדבריה ההגעה לחווה אמנם החלה במסגרת רכיבה טיפולית, שהתגברה לאחר האסון שעברה, אבל בהמשך החווה והסוסים הפכו לחלק בלתי נפרד מחייה. "זאת אהבה שאי אפשר לתאר", אמרה.
"חרב עליי עלומי, החווה נשרפה"
באתר האינטרנט של המרכז הטיפולי "גאלופה" נכתב כי זהו "מקום שפועל לחיזוק הילדים, שיביא לילדים חוויה מתקנת שתתרום לשינוי תפיסתי, התנהגותי ומוטורי. שינוי שכזה יכול לגרום להם למימוש עצמי והבנה כי יש בידם את היכולת לבחור דרכים אחרות להתמודד עם החיים, מקום המאפשר לנו להרגיש שווים, מקום בו השונה לומד להעריך ולהכיר את עוצמותיו ויכולותיו טוב יותר".
אלון נבעה נזכר בהודעה שקיבל הבוקר מבעל החווה על השריפה. "הייתי במקרה היום ביום חופשי, ואז קיבלתי טלפון בהול מרפי מנהל החווה: 'אל תשאל מה קרה! בא לי למות! חרב עולמי, החווה נשרפה', ואני, שהייתי בשוק, עזבתי ישר את מה שעשיתי ואמרתי לרפי: 'אני מגיע להיות איתך'. במקרה גם לינוי הגיעה הביתה לאחר שסיימה את הלימודים, ונסענו יחדיו לחווה", סיפר, "המראות היו נוראיים - מראות שלא שוכחים, מחזות קשים מאוד".
על בתו סיפר נבעה כי היא "קיבלה בצער רב את האירוע הקשה. היא באבל מאז השריפה, ולא מפסיקה לבכות. החווה הייתה בשבילה הכל". בכל זאת, במהלך השיחה, לינוי חושבת על העתיד: "מיץ' היתה סוסה מדהימה, אבל אני רוצה לחזור לרכוב כמה שיותר מהר. אני רוצה להכיר עוד סוסים, אולי אפילו לקנות סוסה חדשה. יש לי מטרה - להמשיך בזה, כי אני לא מתכוונת לוותר".