מאז תחילת שנת הלימודים חל זינוק חד במספר חולי החצבת בישראל. בנוסף למאות מקרים שנספרו מתחילת השנה, רק היום (שלישי) הודיעה לשכת הבריאות המחוזית בתל אביב על חולה חצבת שעלה על טיסת "טורקיש אירליין" 788, שיצאה לפני חמישה ימים מטורקיה לישראל.
נוסעי הטיסה התבקשו ליידע טלפונית את הרופא המטפל, במידה שמי מהם פיתח מחלת חום או פריחה. זאת, בדגש על קבוצות הסיכון - תינוקות מתחת לגיל 12 חודשים, נשים הרות ואנשים הסובלים מליקויים במערכת החיסון או מקבלים טיפול המדכא את מערכת החיסון.
בנוסף לחולה זה, אובחנו ברחבי הארץ עוד 711 חולים, שמניינם זינק פי שניים עם חזרתם של הילדים לבית הספר. זאת לאחר שבשנת 2017 אובחנו 33 חולים וב-2016 אובחנו תשעה חולים בלבד.
וואלה! NEWS:
נתניהו על האישה שהתפרצה לדבריו: "רגיל לביקורת, היום לא התאים"
"פרויקט יומרני שפוגע בנוסעים": התקלות הבלתי פוסקות ברכבת לירושלים
פרסום ראשון: הצעת החוק של ח"כ בני בגין לתיקון חוק הלאום
מחלת החצבת נחשבת למסוכנת בשל הסיכון הגבוה לסיבוכים, העלולים להיות קטלניים. אחד מכל אלף ילדים חולים עלול למות כתוצאה ממנה. הסיכון לסיבוכים גבוה יותר אצל ילדים מתחת לגיל חמש, אצל מבוגרים מעל גיל 20, ובחולים בעלי מערכת חיסון ירודה.
במשרד הבריאות מציינים כי יותר מ-90% מהמקרים אירעו בגלל אי התחסנות ומגע עם אוכלוסייה שלא התחסנה. ''מדובר במחלה שהודברה וכמעט נעלמה מהמפה, ופתאום שבה'', אמרה בכירה באחת מקופות החולים. לדבריה, "הסיבה המשמעותית ביותר לכך, אם לא הבלעדית, היא מגמת אי ההתחסנות, על רקע אמונה או אידיאולוגיה. יש כאלה הסבורים כי כל נושא החיסון הוא קונספירציה של חברות התרופות'', עוד הוסיפה כי ''החשיפה הולכת וגדלה וצריך לזכור שזה בא במכפלות - ילד אחד חולה בגן, יכול להדביק עוד 10-15 ילדים נוספים לא מחוסנים".
"מגמה חדשה של אי התחסנות אצל אוכלוסיה חילונית ומשכילה"
גורמים רשמיים מסרבים לנקוב בשמות הקהילות הנמנעות מחיסון. החל מפלגי חסידי ברסלב ועד חברים בתנועה האנתרופוסופית, ההתנגדויות האידיאולוגיות מגוונות. ב-2011 פרצה מגפת חצבת בקרב קהילת ''בית אל'', נוצרים אדוקים שהתיישבו באזור זכרון יעקב ובנימינה. חברי הקהילה התנגדו לחיסונים, אולם לאחר הירתמות משרד הבריאות, חוסנה מרבית הקהילה ואף המשיכה במסורת לחסן את הילדים.
עוד נמסר מהבכירה באחת מקופות החולים כי "בשנים האחרונות אנחנו מזהים מגמה חדשה של אי התחסנות גם אצל אוכלוסייה חילונית ומשכילה מאוד. היום, ברשתות החברתיות, מספיק שאימא תפיץ רעיון שגוי כזה שעדיף לחלות 'בצורה טבעית' והתופעה מתפשטת 'כמו אש'''.
במשרד הבריאות מדגישים כי הדרך הטובה והבטוחה ביותר למנוע תחלואה היא על ידי קבלת חיסון נגד המחלה. התיאוריה המקובלת גורסת כי נחוץ סדר גודל של כ-90% מחוסנים באוכלוסייה כדי למנוע את התפשטותה כמגיפה, תיאוריה המכונה ''חסינות העדר''. על פי התאוריה, מי שאינו מחוסן מסכן לא רק את עצמו, אלא גם את האוכלוסייה המתחסנת. יצוין כי יעילות החיסון במניעת חצבת גבוהה מאוד העומדת על כ-97% לאחר קבלת שתי מנות חיסון.
מנגד, מדובר במחלה זיהומית מדבקת מאוד. לאדם שאינו מחוסן ונחשף לחולה חצבת, הוא בעל סיכוי גבוה יותר מ-90% להידבק במחלה. חצבת מועברת מאדם לאדם על ידי פיזור הנגיף בעת שיעול, עיטוש או מגע עם הפרשות מהאף והליחה. סימני המחלה יופיע לרוב בין עשרה ל-14 ימים לאחר החשיפה לנגיף. המחלה מתבטאת, בין היתר, בחום גבוה, נזלת, שיעול, עיניים אדומות ורתיעה מאור.
הרב והנגיף
בחודשים האחרונים התפרצה המגיפה באזור צפת, עם 109 מאובחני חצבת, ובירושלים עם 382 מקרי חצבת, מתוכם 291 מאז פתיחת הלימודים בבתי הספר. בחיפה לא התגלו מקרי חצבת כלל, אבל בישוב הדתי הסמוך, רכסים, התגלו שמונה מקרים. החשד, לפיכך, הוא כי מדובר בהתדבקות בשל אי התחסנות על רקע דתי. בבית החולים ''כרמל'' בחיפה, מאושפז במצב קשה הרב חיים קניג, בן 44 ואב לשמונה, מנהל מוסדות ברסלב בצפת. קניג חלה בחצבת שהסתבכה לדלקת ריאות. "אם הרב היה מחוסן באופן מלא, כנראה שלא היינו במצב הזה היום'', אומר ד''ר אריק עדן, מנהל היחידה לטיפול נמרץ בבית החולים.
יצוין כי הרב קניג חוסן בילדותו כנגד החצבת, אולם חוסן רק פעם אחת, ולא השלים את החצי השני של טיפול המנע, מה שהוביל כנראה להידבקותו בנגיף המסוכן. בקהילתו של קניג סבורים כי נדבק באוקראינה, במהלך שהייתו בעיר אומן, במהלך ראש השנה. במספר טיסות מקייב לישראל ומישראל לקייב, טרם ראש השנה, עלה חשש להידבקות במחלת החצבת בקרב חסידי ברסלב שטסו לאומן בחג.
טענות למחסור בחיסונים
מחלת החצבת נגרמת על ידי נגיף מורביליוירוס (Morbillivirus) התוקף את המערכת החיסונית. ד''ר עדן מסביר כי ''חצבת היא מחלה הוויראלית המדבקת ביותר, ואחת המחלות הזיהומיות השכיחות בעולם, גם כיום, עם הימצאו של חיסון יעיל נגד המחלה''. לדבריו, ''חשיבות החיסון היא קריטית. סיבוכים בזמן מחלת החצבת או לאחריה נפוצים מאוד ומתרחשים בכשליש מהמקרים. המחלה עלולה להסתבך לדלקת ריאות ולסיבוכים נדירים נוספים כמו דלקת מוח ודלקת של מערכת העצבים המרכזית".
אתמול, במרפאת קופת חולים מאוחדת שפרינצק בתל אביב, עלה חשש להידבקות מצד חולה חצבת וכצעד מנע שלחה הקופה את הורי 12 התינוקות ששהו באותו יום במרפאה, לחיסון בבית החולים איכילוב. אלא שבאיכילוב השיבו את פניהם ריקם, ו"מאוחדת" איתרה עבורם בתי חולים אחרים שיוכלו לחסן את התינוקות, בהם בית החולים שיבא ובית החולים וולפסון.
בתגובה לאירוע, בהנהלת קופות החולים כללית ומאוחדת נמסר כי אין אצלם מחסור בחיסונים וכי ''יש לנו די והותר''. מקופת חולים מאוחדת הסבירו כי ''יש בעיה ארצית שאתמול אכן התגלתה במאוחדת, המחסור קיים בבתי החולים, לשם שולחים את המי שנחשף למחלה. וזו הבעיה''. מנגד, באיכילוב מכחישים מחסור. לדבריהם ''אנחנו מחסנים ונותנים נוגדנים, לפי חוק, את המאושפזים בבית החולים. מתן נוגדנים בקהילה הוא באחריות קופות החולים. הם שלחו בלי תיאום", עוד הוסיפו ''מה שיש לנו שמור למאושפזים''.
משרד הבריאות מסר כי "אין מחסור בחיסון הפעיל שניתן למניעת חצבת לפני חשיפה ועד 72 שעות לאחר חשיפה. יש מלאי מוגבל של חיסון סביל לנחשפים שאינם יכולים לקבל חיסון פעיל - מדוכאי חיסון, נשים הרות שלא חוסנו בעבר, ותינוקות פחות לגיל שנה. יופצו הנחיות לבחירת תרכיב מתאים לכל קבוצת סיכון".