בית המשפט העליון הוציא היום (ראשון) צו זמני האוסר על גירושה של הסטודנטית האמריקנית לארה אל-קאסם עד ליום רביעי בבוקר, אז יתקיים הדיון דיון בבקשת רשות הערעור שהגישה. זאת, לאחר שביום חמישי התיק בית המשפט המחוזי בתל אביב לגרשה מהארץ.
כניסתה של אל-קסאם לישראל נמנעה לאחר שלטענת המדינה הביעה תמיכה בארגון הקורא לחרם על ישראל. אל-קסאם הייתה אמורה לפתוח את שנת הלימודים החדשה באוניברסיטה העברית ולהתחיל תואר שני במשפטים, אך עוכבה בכניסה לישראל לפני כשבועיים, ומאז מתנהל משפטה.
בבקשת הרשות לערעור, טען עורך דינה של אל-קאסם, יותם בן הלל, כי החלטת בית המשפט המחוזי שגויה משום שהחוק מתייחס למי שפועל כיום בארגון הקורא לחרם על ישראל ואינו חל גם על העבר. כמו כן, נטען כי שופט המחוזי לא נתן "משקל ראוי" לכך שאל-קאסם קיבלה אשרת כניסה תקפה לשנה, חודשיים לפני הגעתה לארץ.
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר אחרי החלטת העליון כי "לכל מדינה ולכל דמוקרטיה יש סידורים לגבי את מי להכניס ואת מי לא. אני משוכנע שהשר ארדן בחן את הנושא. בית המשפט בוחן זאת גם כן והם יחליטו אם לאפשר לה לערער. אם לא יאפשרו לה לערער - צריך לגרש אותה".
"מדינה רשאית להילחם בחרם על מוצריה"
ביום חמישי החליט בית המשפט לדחות את הערר שהגישה אל-קאסם. השופט ארז יקואל את ההחלטה לדחות את הערעור ואמר כי "כל מדינה מתוקנת אמונה על שמירת אינטרסים מגוונים שלה ושל אזרחיה ולא רק על אינטרסים ביטחוניים" עוד הוסיף כי "בין יתר אינטרסים אלו, מצויים אינטרסים חברתיים וכלכליים. כל מדינה מתוקנת רשאית להילחם בחרם על יצוא מוצריה, על תרבותה ועל תדמיתה".
השופט יקותיאל טען כי בית משפט אינו מצדד או שולל דעה כזו או אחרת, אלא קובע האם למדינה הייתה סמכות למנוע את כניסתה של אל-קאסם. עוד קבע כי החלטת המדינה מעוגנת בחוק ונסמכת על מעשיה ופעולותיה של אל-קאסם, ולא על דעותיה, ולכן לא מצא לנכון להתערב בהחלטת המדינה.
התגובות למשפט ולהחלטת הגירוש נשמעו משני צידי המפה הפוליטית. השר לביטחון פנים גלעד ארדן בירך על החלטת בית המשפט בחשבון הטוויטר שלו, וכתב כי בית המשפט "קיבל לחלוטין ובמלואה את עמדתנו ודחה את ערעורה של פעילת החרם לארה אל-קאסם. בית המשפט קבע בבירור שמדינה מתוקנת רשאית להילחם בחרם על מוצריה, תרבותה".
מנגד, האוניברסיטה העברית הגיבה כי היא סבורה "שהחלטת השר לעניינים אסטרטגיים ושר הפנים, לגרש אותה מישראל, שגויה, ולא מקדמת את המאבק ב-BDS,להיפך, מזיקה למאמצי האקדמיה בארץ למשוך סטודנטים וחוקרים מחו"ל לתוכניות בינלאומיות. הממשלה הקציבה מיליוני שקלים לעידוד תכניות בינלאומיות בתחום ההוראה והמחקר, שנועדו לקדם את האינטרס הציבורי ולחזק את תדמיתה של מדינת ישראל בעולם. המדיניות הנדונה נוגדת מטרה זו".
(עדכון ראשון: 16:26)