פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      חמאס מותח את החבל עד הקצה: השאלות הקשות מהתקרית החריגה בעזה

      20 פלסטינים הצליחו לחדור את הגבול ולהיכנס לשטח ישראל, בתקרית שעלולה הייתה להסתיים בהרג או חטיפה של חייל. השאלה שעומדת בפני מפקדי צה"ל היא עם איזו חדירה אפשר להשלים. כך מקלף חמאס עוד שכבה ממערכת האבטחה של ישראל

      חמאס מותח את החבל עד הקצה: השאלות הקשות מהתקרית החריגה בעזה
      צילום: שי מכלוף עריכה: ליר שפיגלר

      חמאס כצפוי הנחה את כוחותיו בשטח להעלות את רף החיכוך בגבול רצועת עזה עם חיילי צה"ל. הוא לא מצליח לשפר את מצבו הכלכלי והמדיני, מרגיש עם הגב צמוד לקיר, ובמקביל הקבינט המדיני-ביטחוני בישראל לא קיבל החלטות דרמטיות לגביו בימים האחרונים. לכן, כדי להיחלץ מהמציאות המורכבת, חמאס הגביר את הלחץ וכמעט קרע היום את החבל.

      יותר מ-15 אלף פלסטינים הגיעו אל מספר מוקדים בגבול בהסעות שמימן הארגון. אך הרגע החשוב ביותר מבחינת החמאס התרחש כשמחבל התקרב אל הגדר בחסות העשן הסמיך, הניח מטען חבלה ופער חור בגדר דרכו פרצו לשטח הישראלי 20 מחבלים. כוח צלפים ששהה בעמדה ביצע ירי הרתעתי או כמו שבצה"ל אוהבים לכנות "ירי פריפריאלי". מרבית המחבלים ברחו חזרה אך שלושה מחבלים המשיכו להסתער והגיעו לטענת גורמי צבא ל"טווח אפס" מהלוחמים. לטענת הפלסטינים המחבל נאבק בידיים בלוחם צה"ל ואף הופצה תמונה שעד כה לא ברורה אמינותה. הלוחמים הגיבו במהירות והרגו את שלושת המחבלים ופלסטינים גררו את גופותיהם לתוך הרצועה ונעלמו. בשטח נותרה סכין כעדות לחוסר התמימות של פעולת הטרור של החמאס.

      מבחינת חמאס הארגון הצליח לחדור לשטח הישראלי, לקלף עוד שכבה במערכת האבטחה הישראלית ולהראות למה הוא מסוגל. מבחינת צה"ל קו ההגנה נפרץ, אך לא ברור האם הוא הגדיר את עמדת הצלפים כ"שטח חיוני"? אם כן, מדוע הגיעו מחבלים לטווח אפס מהעמדה ולא הרחיקו אותם כשעמדו במרחק של 100 מטר מגדר המערכת עוד בצד פלסטיני? אם לא, אז למה העמדה לא הוגדרה כ"שטח חיוני"? הרי בקלות יכלו מחבלים להרוג לוחם או לבצע פיגוע חטיפה. עולה השאלה מהו באמת כישלון? האם רק חדירה לעומק השטח, ולא לטווח אפס מעמדת צלפים שכמותה יש רבות לאורך הגבול במרחק של עשרות מטרים מגדר המערכת?

      עוד בוואלה! NEWS
      ארה"ב: ישראל, סוריה והאו"ם סיכמו על פתיחת מעבר קוניטרה ביום שני
      פגיעה מדויקת בחסות העשן: המחבלים פרצו את הגדר - ונורו למוות

      עימותים בדרום רצועת עזה, 12 באוקטובר 2018 (רויטרס)
      מבצעים פעולות טרור בחסות העשן. ההפגנות ברצועת עזה, אתמול (צילום: רויטרס)

      למען הסדר הטוב, כשמחבלים חדרו לפני מספר חודשים לשטח הישראלי בחטיבה הדרומית בעזה, כשהם מטפסים בקלילות רבה על סוללת עפר, מציתים כלי הנדסי וחוזרים לשטח הפלסטיני ללא פגע, נאמר על ידי גורמי צבא רשמיים כי "לא ניתן להציב לוחם בכל מטר בגבול" ולכן יוצאים מנקודת הנחה שיהיו מקרים מסוג זה. אם יעזו המחבלים לחדור לעומק, ימצאו כוח זמין מסתער כמו במקרה הזה, שיסכל את הניסיונות. מפקד הגדוד שפועל כיום באוגדת עזה תחת מציאות מורכבת ביותר צריך לשאול את עצמו אז מהו כישלון? עם איזו חדירה הוא כן מוכן להשלים ועם איזו לא?

      כמה תובנות ברורות מהיום הזה. הראשונה והבולטת ביותר היא ההבנה שכל לוחם על קו הגבול צריך להכין את עצמו לתרחיש שבו ייאלץ להתמודד בידיים חשופות עם מחבל שיסתער על העמדה שלו מטווח קצר בחסות העשן. כל עמדה חייבת להסתכל 360 מעלות מסביב גם כדי לקחת בחשבון את האפשרות שחמאס ישלח למשימה 20 מחבלים שיכולים לפוצץ מטען חבלה על הגדר, להסתער, ולכתר עמדה, או בשלבים מאוחרים וקיצוניים יותר עשויה להיפתח מנהרה בגב של עמדת הצלפים והם בכלל יופתעו בהסתערות מאחור. תובנה זאת היא רמת המוכנות של הכוחות להגיב לתרחיש קיצון של חטיפת חייל לתוך המון זועם ואלים. מוכנות שבה מבינים איך מבודדים את החייל מההמון הזועם בסיטואציה שכזו לפני שמעלימים אותו בחסות העשן וקו הבתים הראשון.

      נכון, אלו תרחישי קיצון, אבל חשוב להדגיש שהמציאות בתקרית אמש (יום שישי) על הגבול לא הייתה רחוקה מהסתערות על עמדה והרג חייל אם לא יותר מכך. יש מקרים שבהם המחבלים התכוונו לדבר אחד ויצא דבר אחר, וכדי להיות מוכן ולא מופתע עלייך להתכונן לנורא מכל.

      הרמטכ"ל גדי איזנקוט במהלך הערכת מצב עם המפקדים בגבול רצועת עזה 5 באוקטובר 2018 (דובר צה"ל)
      הדרג המדיני מעמיד את הכוחות בשטח במצב מורכב. הרמטכ"ל גדי איזנקוט בסיור ברצועת עזה, שבוע שעבר (צילום: דובר צה"ל)

      משקל הכובד בימים אלו מונח על כתפי הלוחמים בקו המגע, מפקדי הצוותים, מפקדי הפלוגות ומפקדי הגדודים. הסמכות והאחריות ירדו אליהם וכל אחד ברמתו צריך להפעיל שיקול דעת אל מול התרחישים השונים שחלקם הגיעו לשיא אמש (שישי). יאמר לזכות החמאס שהוא הצליח לבנות תדמית של הפגנות אזרחיות או לכל היותר טרור עממי לגיטימי על הגבול. כך היה גם היום בחדירה כשהמחבלים לא היו חמושים באופן גלוי ורק סכין אחת של מחבל נותרה בשטח הישראלי. לכן, כדי לפרק את המאמץ התקשורתי של הארגון הסוני בעזה על צה"ל להרחיב את היקף העברת המידע לכלי התקשורת על הטרור שמופעל על הגדר. יותר נתונים אודות רימוני רסס, מטעני חבלה שמושלכים על הכוחות, הפעילות הטרוריסטית מאחורי הפעלת העשן כמיסוך ותמונות כדי להבליט את האמת בשטח עמה מתמודדים הלוחמים, כולל זוויות לא שגרתיות.

      הדרג המדיני מעמיד את הכוחות בשטח במצב מורכב מאוד ובפני דילמות רגישות ביותר שיכולות להוביל לתוצאות קשות. הזמן משחק לרעת ישראל כי החמאס בינתיים מגביר את הלחץ כתוצאה ממצוקה. אם החמאס ירגיש שקיימת עבורו הזדמנות מבצעית מושלמת לחטוף חיילים הוא יתקשה לוותר עליה. צה"ל מוריד גרדום על עולם המנהרות ומקזז את היכולות האסטרטגיות של חמאס ולא מותיר לו יותר מתי אופציות פעולה.