מתיחות בגולן ומעצר כנופיות: השנה של מפקד מרחב כנרת במשטרה

טובא זנגריה, הממקומת ממזרח לראש פינה, הפכה להיות הפרויקט האישי של ניצב-משנה יגאל חדד, מפקד מרחב כנרת במשטרת ישראל. היישוב הבדואי שבו מתגוררים כ-5,000 תושבים מניב למשטרה עשרות חקירות, מעצרים וניסיונות אכיפה נוספים. ממדי הפשיעה ביישוב הולכים וגואים ופגיעתם ניכרת מלבד ליישוב עצמו, בכל רחבי הגליל העליון ורמת הגולן.

עם חלוקת מחוז הצפון למרחבים לפני כשנתיים, חדד נבחר להקים את מרחב כנרת. לדברי חדד, "עשינו ניתוח לאחור וראינו שלאורך שנים המשטרה עשתה בטובא זנגריה את העבודה המוטלת עליה - היו הרבה מאוד חקירות, מעצרים, כתבי אישום והרשעות". התברר כי טובא זנגריה בעלת אחוז פשיעה גבוה מכל ישוב אחר בארץ. "שאלתי את עצמי: 'אז איך זה שהישוב ממשיך לייצר פשיעה רבה כל כך? מתברר שאכיפה לבדה אינה מספיקה".

עוד בוואלה! NEWS:
איפה מצביעים ולמי יש שבתון: הבחירות לרשויות המקומיות | מדריך
התחזית: מזג אוויר קריר לעונה; ייתכן גשם קל בצפון ובמישור החוף
עובדים יותר ולוקחים יותר הלוואות: תמונת המצב של הסטודנטים בישראל

חדד כינס פעם בשבוע ישיבה שעסקה ביישוב הבעייתי על מנת מציאת פתרון לתופעה. "ראינו שיש הרבה עבריינים בשנות העשרים לחייהם. כלומר, צעירים שגדלו ללא מעטפת תומכת של תנועות נוער ומערכת חינוך טובה". חדד הסביר כי "מי שהפך עבורם דמויות לחיקוי הם עבריינים שנוסעים במכוניות מפוארות, עם הפוזה של הגנגסטר שפותר הכל בכוח".

מבלי למתוח ביקורת על רשויות המדינה, החליט חדד לקחת על עצמו משימות שאינן מוטלות על כתפי המשטרה. "התחלתי להיפגש עם נציגים מגופים שונים - החברה לפיתוח הגליל, אשכול רשויות גליל מזרחי-גולן, ומשרדי הממשלה. גייסתי אותם לפרויקטים חינוכיים בישוב, כדי לייצר מעגלים שילכו ויתרחבו ויביאו לשינוי''.

בין הפרויקטים שביקש לסייע בהקמתם היו בן השאר פיתוח מנהיגות צעירה וחאן לאירוח מטיילים. למרות כל המאמצים למען ''שינוי בסיסי של הסביבה'' חדד נשאר עם רגליים על הקרקע. "זה לא יקרה מחר, אנחנו נוטעים עצים שיניבו פרי בעוד עשר שנים. צריך אורך רוח", אמר.

חדד סיים בימים אלו את תפקידו כמפקד מרחב כנרת ויוצא ללימודים, במכללה לביטחון לאומי. הוא בן 52, נולד בעפולה ושב לעמק, לתל עדשים לפני מספר שנים. ''העמק הוא הבית'', הכריז כפטריוט צפוני. "המרחב שהקמתי ופיקדתי עליו הוא המעניין ביותר שיכול להיות. יש בו הכל מהכל - גבולות מדינה, כנרת, נופים מדהימים ופסיפס אנושי''.

למשטרה הגיע חדד רק בגיל 30 ומרקע שאינו אופייני לאנשי משטרה. כמי שגדל בבירת העמק, נמשך לתחומי החקלאות. הוא למד תואר ראשון במדעי בעלי החיים באוניברסיטה העברית בירושלים, ותואר שני בגנטיקה עם התמחות בחקלאות ימית. רגע לפני שהפך למומחה דגי דניס - עבר למשטרה ושם מצא את מקומו.

השנה החולפת הציגה בפניו אתגר משמעותי נוכח מקרי הפשיעה החקלאית. חדד לא מקל ראש בתופעה וכועס על הכותרת שבה בחרו אמצעי תקשורת רבים, שכינו זאת ''טרור חקלאי''. חדד הסביר מדוע זה לא המקרה: "למילה 'טרור' יש קונוטציה של פגיעה על רקע לאומני. הסיפור הוא כלכלי, מישהו מגלגל כסף, מדובר בסחיטת דמי חסות (סד''ח בז'רגון המשטרתי, א.א.) ממקומות בהם לרוב לא הוצבה שמירה".

תופעת סחיטת דמי-חסות נפוצה לדבריו כי "בעלי עסקים משלמים כסף כדי שיעזבו אותם בשקט". אולם, בתקופה האחרונה הצליחה המשטרה לחשוף ארגון גדול שפעל בסחיטת דמי חסות. "צריך לתת קרדיט לימ''ר צפון שפעל נגד הארגון שמרכזו היה בטובא זנגרייה", הוסיף.

אולם, לא הקיץ הקץ על עברייני החסות. חדד הודה כי החלל שנוצר בעקבות מעצר הכנופיה מטובא השאיר פתח לעבריינים חדשים לתפוס את מקומם. התופעה עדיין מהווה בעיה קשה בצפון ופוגעת בחקלאים. רק בשבוע החולף ארעו שתי הצתות - בשדות קיבוץ תל יוסף ושני מתבני חציר במושב ניר יפה שבתענך.

ניצב משנה חדד שב ואמר כי המשטרה משקיעה מאמצים רבים במאבק הפשיעה החקלאית, כמו החמרת הענישה. בשנה האחרונה, בבית המשפט השלום בקריית שמונה נגזר על תושב הצפון שמונה חודשי מאסר בפועל בגין גניבה של 345 ק"ג אבוקדו ממטעי קיבוץ מחניים שבגליל העליון. מודבר בגזר דין מחמיר ביותר בתחום הפשיעה החקלאית

גם אגם הכנרת משך את תשומת ליבו של חדד בשנה החולפת. שלושת מקרי הטביעה בפסח 2017 שאירעו על רקע תמונות וקולות של רעש כבד, שתיית אלכוהול והשארת לכלוך, חייבו את הרשויות לשנות תפיסה. חדד תיאר כיצד "כל שנה היו תמונות מזעזעות של לכלוך'' והזכיר שצריך לשים דגש על נושא הניקיון, "איפה שיש ערימות זבל ורעש, יש אלימות''.

בקיץ האחרון הובילה רשות הכנרת מהפכה, כשהפכה את 15 חופי הרשות ל''חופים שקטים''. לדברי חדד, "זה אכן השפיע. יש היום פחות קרחנה, אלכוהול ודקירות''. רשות הכנרת הגבירה את האכיפה, מלווה בשוטרים חילקה דוחות למי שנתפס מלכלך את החופים. המשטרה בחנה לדבריו כל מרכיב שמעודד את ההתנהגות הבעייתית וכך מצאו, בין השאר, כי אין חוק שאוסר על השטה בשכרות של כלי שיט - אופנועי ים, סירות מרוץ וכדומה.

חדד העיד כי קידום החקיקה של התקנות מתקדם, כך שתיאסר השטת כלי שייט תחת השפעת אלכוהול: "בינתיים אנחנו מגיעים לסירות שעליהן שותים שתייה חריפה ושופכים את האלכוהול לתוך דליים כמובן, לא למי הכנרת''.

על מנת להביא לשינוי ארצי, יש לערוך שינויים בכלל תחומי החיים שלנו. "צריכים להיות חד-משמעיים ולא לגמגם. עוד שינוי ועוד שינוי, ישנו בסוף את התמונה הגדולה יותר'', אמר חדד.

פשיעה חקלאית, השלטת סדר בכנרת ופעולות אכיפה מצד המשטרה היו לב עשייתו בשנה החולפת. אולם בצל המתח הביטחוני ברמת הגולן, לאורך הגבול עם סוריה, חדד חושש מהכאוס המתרחש מעברו השני.

"כל התרחישים נלקחו בחשבון, זה כולל ירי לישובים וחדירות", אמר חדד. "מתוך הבנה שאנחנו בשטח מדי יום ומכירים את הישובים ובעלי התפקידים, הקשר הביטחוני עם הישובים היה בידי המשטרה". חדד גילה כי לוחמי היס''מ היו מוכנים להגיע בשיא המהירות לישוב, במידת הצורך. ''מדובר בלוחמים בוגרים מנוסים עם רקע והכשרה. הם יודעים לעבוד בתור ישוב טוב יותר מגדוד צנחנים שנמצא בקו". למרבה השמחה, תרחישים קשים כמו אלה עוד לא אירעו.

עם זאת, המשטרה נאלצה לבלום בנובמבר האחרון הגעת אזרחים דרוזים לגבול, בשעה שאחיהם בכפר חדר, מעברו השני של הגבול, נפגעו והיה חשש לשלומם: "היה חשש אמיתי שאזרחים ישראלים יגיעו לגדר ויפרצו אותה. לא רצינו עימות בין אזרחים ישראלים לחיילי צה''ל. תפקידנו היה להיות עם הפנים לישראל ותפקיד הצבא היה להיות עם הפנים לסוריה".

ההנחה כי על המשטרה לדאוג לפנים הגבול, היא זו שהטילה על המשטרה ללוות את המכוניות בהן פונו פצועים סורים לקבל טיפול רפואי בבתי חולים בישראל. לאחר לקח של שני אירועים קשים בעבר, שבהם הותקפו רכבי צה''ל בידי אזרחים ישראלים, האחריות הוטלה על המשטרה. "זו הייתה שנה אינטנסיבית שדרשה קשב רב לאיומים מהגבולות בצפון. עכשיו הגיעה תקופה רגועה יותר'', לבסוף סיכם ניצב משנה חדד כי "מי שיחליף אותי יצטרך להתעסק רק עם פשיעה".