"מודה על הבן שקיבלתי": אמו של המוזיקאי שנדרס בירושלים נפרדת

יעל טוקצ'ינסקי, אמו של המוזיקאי והפסנתרן חיים טוקצ'ינסקי בן ה-30 שנדרס למוות בשבוע שעבר בתאונת פגע וברח בירושלים סיפרה לוואלה! NEWS על האובדן ועל הקשר המיוחד עם בנה. "אני אוהבת את כל הילדים שלי, אבל עם חיים היו לי יחסים מיוחדים כי אנחנו עברנו יחד דברים שלא עברתי עם ילדים אחרים", היא סיפרה בעצב.

לפי החשד, העיתונאי הספרדי וליו דה לה גווארדיה, פגע בטוקצ'ינסקי ונמלט מהזירה כשהוא שיכור. "המחשבה הראשונה שעלתה לי בראש כששמעתי על האסון הייתה 'השם נתן, השם לקח, יהי שם השם מבורך'. אני מאד מודה לשם על הבן הזה חיים שהוא נתן לי", היא אומרת בהשלמה.

בנה חיים נחשב לאחד מהכישרונות המוזיקליים הנדירים והמבטיחים שצמחו בישראל. "עקרו לי את הלב. עקרו לי חלק מהנשמה. ואני לא יודעת איך אחיה עכשיו, אבל בשביל חיים אני מאד שמחה", אומרת האם.

עוד בוואלה! NEWS:
נציב קבילות החיילים: הוועדה לבדיקת צה"ל שהקים הרמטכ"ל לא אובייקטיבית
"לגרמניה יש אחריות עיקרית על השואה": מרקל ביקרה ביד ושם

יעל היא ד"ר לנטורופטיה במקצועה, נחשבת למומחית לרפואה משלימה, מחברת ספרי הדרכה בתחומי מומחיותה, ומוזיקאית שלימדה את ילדיה לנגן. אולם, קודם כל היא מגדירה את עצמה אשה חרדית מאמינה. "כנראה שחיים סיים את התיקון שלו, כי הוא הלך כמו שהלכו גדולים אחרים בגלל שהם סיימו את התיקון שלהם, כמו רבי נחמן מברסלב", היא מאמינה.

את הבשורה על התאונה קיבלה במוצאי החג ולדבריה - המשטרה איתרה את המשפחה בזכות חיים. "חיים היה מניח את צרור המפתחות שלו על כל פסנתר שניגן עליו ובסיום הנגינה שוכח אותו שם. אז היה לו כיתוב על מחזיק המפתחות עם השם שלו והטלפון, כדי שמי שמוצא אותו יתקשר אליו. לפי זה השוטרים זיהו אותו בתחילה ואחר כך התייצבו בבוקר חג סוכות בבית אח שלו בטלז-סטון והודיעו לו. בעצת הרב הזיהוי התבצע במוצאי החג, באבו כביר. אחר כך הודיעו לי".

בבדיקת נשיפון שנעשתה לעיתונאי הספרדי החשוד בדריסה לאחר התאונה, נמצאה בדמו רמה גבוהה של 720 מיקרוגרם אלכוהול, והוא הודה ששתה ארבע או חמש כוסות יין. לטענת עורך הדין של החשוד, עו"ד ינון היימן, העיתונאי דרס את טוקצ'ינסקי בעת שניסה להימלט "משלושה בני מיעוטים שהקיפו את רכבו, קיללו אותו בערבית ובעברית ודפקו לו על הרכב".

טוקצ'ינסקי אמרה כי היא לא מרגישה כעס כלפי הנהג שדרס את בנה וברח, אך רוצה שהוא ישב בכלא, "כי אם לא, הוא עלול לדרוס עוד אנשים". "שישב בכלא, במלוא החומרה. בלי הנחות. זה מאד חשוב. יש משטרה, חשוב שהם יעשו את זה כמו שצריך", אמרה.

האם אף שיבחה את המשטרה ואמרה שאין לה ניסיון עם הארגון, אך "בתיק הזה הם עובדים מעולה. הם זיהו את חיים מהר מאד. הם איתרו את הקרובים שלו מהר מאד, ואפילו הדריכו את הבן שלי איך להודיע לי. זה כבר מעל ומעבר לדעתי. הם עשו את הכל פשוט בצורה מושלמת. אני מקווה שהמשטרה ובית המשפט יעשו כל מה שצריך ושייעשה צדק".

"יש סיבה שקראתי לו חיים", סיפרה האם יעל, "כשהייתי בהריון איתו חליתי באדמת. הופעל עלי לחץ בלתי סביר מצד הרופא ובכלל מצד המערכת הרפואית להרוג אותו", אמרה וספרה כי עזבה את הרופא המדובר, ולאחר שחיים נולד היא הראתה אותו לרופא ואמרה לו "תסתכל לו בעיניים, זה הילד שרצית שנהרוג".

טוקצ'ינסקי סיפרה כיצד לימדה את חיים לנגן. "התחלתי ללמד אותו במשחקים מוזיקליים ובלשיר ולנגן שירים מאד מוקדם, על הברכיים שלי מגיל שנה בערך. להרגיש את הכלי, לשמוע מה הוא עושה. אבל מה שעקרוני זה שהוא התחיל גם ללמוד מוזיקה ולחבר מוזיקה. הייתה לו מוזיקה בראש, והיא התפוצצה לו בראש וזה הפריע לו. יש תורה וחיים היה עסוק גם בתורה וגם במוזיקה. אז מצאנו כאן את הקונסרבטוריון עליו המליצו ויש שם הרבה אנשים שצריך להודות לכל אחד מהם", ציינה האם.

יוני שמעוני, מנהל קונסרבטוריון קריית מוצקין, שם למד טוקצ'ינסקי לנגן בפסנתר, סיפר לוואלה! NEWS כי חיים "היה עילוי", והמשיך כי "מוזיקאים כמוהו מתגלים לעתים רחוקות. הוא כתב יצירות ועיבודים ליצירות של אחרים, והופיע המון. הוא מאוד הצליח וידע להנחיל את הידע לאחרים, בכך שהרצה באקדמיה למוזיקה".

יעל טוקצ'ינסקי התייחסה לחשיבות שיש להנצחת המוזיקה שהותיר אחריו חיים, אך הסבירה כי יותר חשוב להכניס ספר תורה. "היצירות שלו נשארות כאן. המוזיקה הייתה חלק חשוב מהחיים שלו, בוודאי אבל לעולם הבא לא לוקחים מוזיקה. לוקחים דברים אחרים. נתחיל לאסוף את היצירות שלו, אני אדאג שהן לא תיעלמנה, חשוב לטפל בארכיון של היצירות שלו, נגיע למוזיקאים ואני אדאג שינגנו את היצירות שלו. שכל מה שאפשר לשמור יישמר. זה לא יהיה כל כך פשוט כי אצלו הרבה היה בראש. הרבה דברים הוא לא רשם בשום מקום. זו משימה לא פשוטה אבל אני אעשה ספר אם נספיק".

"אבל זה דבר שני, החלק המוזיקלי פחות חשוב. הראשון בחשיבות הוא הכנסת ספר תורה". טוקצ'ינסקי המשיכה להתייחס להנצחתו של חיים ואמרה ש"כל מי שלא הכיר אותו, חבל. בוודאי שנרצה להנציח אותו. בכמה צורות. יש לנו כבר תכניות. קודם כל, וזה הכי חשוב, זה לעשות הכנסת ספר תורה. כי זה עושה תיקון הדבר הזה".