פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      45 שנה אחרי המלחמה: הלום הקרב מיום כיפור יזכה לתגמולים

      לוחם בחטיבת גולני ששוחרר לאחר שהוגדר כהלום קרב, התקשה לשמור על מסגרת תעסוקתית יציבה, ואף התמכר לסמים קשים. כיום, בגיל 64, בית המשפט קיבל את טענתו לפיה לא הגיש תביעה בשל מצבו, וקבע כי על משרד הביטחון לשלם לו תגמולים רטרואקטיבית בעבור הזמן שחלף מימי המלחמה

      מלחמת יום כיפור, חיילים ישראלים תחת התקפת פצצות מהסורים מוצאים מסתור בתעלות, רמת הגולן,אוקטובר 1973 (GettyImages)
      סבל מהלם קרב בעקבות המראות הקשים. מלחמת יום הכיפורים (צילום ארכיון: GettyImages)

      בית משפט השלום בתל אביב קבע כי על משרד הביטחון לשלם להלום קרב ממלחמת יום כיפור תגמולים באופן רטרואקטיבי מיום שחרורו לפני כ-45 שנים. מדובר בפסק דין תקדימי, במסגרתו הכיר בית המשפט בכך שהאיש לא הצליח להגיש תביעה בנושא בשל מצבו הנפשי.

      התובע, בן 64 כיום, שירת במלחמת יום הכיפורים כלוחם בגולני. הוא לקח חלק בקרבות הקשים שניהלה החטיבה בחזית הסורית ונחשף במהלכם למראות הקשים שזימנה המלחמה. לדברי פרקליטו, עו"ד יואב אלמגור, הוא שוחרר מהצבא כשלושה חודשים לפני תום שירותו עם פרופיל 24, לאחר שבצבא הגדירו אותו כ"הלום קרב".

      זמן קצר לאחר שחרורו התובע נישא והביא שני ילדים לעולם. מאז הוא התגרש ונישא לה מחדש, אולם גם לאחר מכן הנישואים לא צלחו, ובני הזוג התגרשו בשנית. מלבד אי היציבות המשפחתית, סמוך למועד שחרורו, הלוחם החל לצרוך אלכוהול, התמכר להירואין ולסמים קשים נוספים.

      עוד בוואלה! NEWS:
      יום כיפור תשע"ט: זמני כניסת ויציאת הצום והתחזית המלאה
      "גיבורי-על באמת קיימים": אלפים ליוו למנוחות את ארי פולד
      מועצת גדולי התורה בקריאה נדירה: צאו להפגין בשבת נגד עבודות הרכבת הקלה

      צוות תותחנים בפעולת לילה אוקטובר 1973 (מערכת וואלה! NEWS , צלם במחנה: אברהם ורד
באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)
      הגיש תביעה כ-30 שנה לאחר שירותו. מלחמת יום הכיפורים (צילום ארכיון: צלם במחנה - אברהם ורד באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)

      עו"ד אלמגור הסביר כי מרשו לא הצליח בשל מצבו הנפשי להתמיד באף מקום עבודה. לדבריו, הלום הקרב הסתובב ימים רבים בחוסר מעש, ולא בחל בשום אמצעי כדי להשיג סמים - בין השאר, בביצוע עבירות רכוש, בגינן אף ריצה עונשי מאסר. הוא הוסיף כי רק לאחר 30 שנה מתום המלחמה, נודע לאחד ממכריו של התובע כי למרות יחס הסביבה אליו כאל הלום קרב, הוא מעולם לא הגיש תביעה בנושא.

      התובע פנה לראשונה למשרד הביטחון בבקשה להכיר בו כנכה צה"ל. קצין התגמולים במשרד הביטחון קבע כי האיש לוקה בתסמונת פוסט טראומטית בעקבות שירותו הצבאי וקיבל את תביעתו. נקבעו לו 50% נכות צמיתה והוכרה זכאותו לתגמולים, החל מיום הגשת התביעה.

      בעקבות ההחרגה - בית המשפט קיבל את התביעה

      בשלב זה, עו"ד אלמגור, העוסק בטיפול בתביעותיהם של אנשי כוחות הביטחון, פנה אל קצין התגמולים בבקשה נוספת - להחיל בעניינו של התובע נוהל חריג אשר מעוגן בחוק, המאפשר לחולי נפש קשים לקבל את תגמוליהם רטרואקטיבית מעת הפיכתם לנכים, ולא מהעת בה הגישו את תביעתם. בפנייתו ציין אלמגור כי חריג זה בחוק מוקנה למי שמצבו הנפשי לא אפשר לו להגיש תביעה להכרה - ובעיקר לחולי נפש אשר לא מכירים בכך שמצבם הנפשי לא תקין, וכך יכולות לחלוף שנים רבות עד שייאותו להגיש בקשה להכיר בהם כנכים.

      רמת מגשימים תחת הפגזה, מלחמת יום הכיפורים (מערכת וואלה! NEWS , יגאל אשוח, באדיבות ארכיון הגולן)
      מלחמת יום הכיפורים (צילום ארכיון: יגאל אשוח, באדיבות ארכיון הגולן)

      קצין התגמולים במשרד הביטחון דחה את הבקשה. בשל כך, התובע הגיש באמצעות עורך הדין ערעור לבית משפט השלום בתל אביב. לערעור צורפה חוות דעת פסיכיאטרית אשר תמכה בעמדה זו.

      לאחר דיון ממושך, שמיעת עדויות וחוות הדעת, פסק בית המשפט לטובת הלום הקרב וקבע כי על משרד הביטחון לשלם לו תגמולים רטרואקטיבית - מיום שחרורו - כלומר במשך עשרות שנים משנות ה-70 ועד היום.