פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      השר כץ: הסכם העברת עודפי הביטוח הלאומי יבוטל; זעם באוצר: יפגע בתקציב

      שר הרווחה חיים כץ הודיע כי "האוצר יפסיק להשתמש בכספי ביטוח לאומי להוצאות שוטפות". גורמים במשרד האוצר אמרו לוואלה! NEWS שביטול ההסכם יביא למחסור בהכנסות של עשרים מיליארד שקלים מתקציב המדינה, אותם יצטרכו לקצץ מהשירותים החברתיים

      המוסד לביטוח לאומי (ראובן קסטרו)
      הביטוח הלאומי (צילום: ניב אהרונסון)

      שר הרווחה חיים כץ הודיע היום (רביעי) במהלך ישיבת הממשלה כי הוא לא יחדש את ההסכם עם משרד האוצר, לפיו יוכל האחרון להשתמש בעודפי הגבייה של המוסד לביטוח הלאומי לצרכי הממשלה, אלא רק לצרכי המבוטחים. במשרד האוצר התריעו כי הדבר יביא לגרעון בתקציב המדינה. ההודעה מגיעה בצל דוח, שקובע כי למוסד לביטוח הלאומי אין איתנות פיננסית ובעתיד הקרוב לא יוכל לעמוד במלוא התחייבויותיו כלפיי מבוטחיו, כיוון שמשרד האוצר משתמש בכספיו לפעילות שוטפת. גורמים במשרד האוצר אמרו בשיחה עם וואלה! NEWS כי מהלך זה יביא לקיצוץ רוחבי של 20 מיליארד שקלים מהשירותים החברתיים בישראל.

      המועצה של הביטוח הלאומי מורכבת מ-56 נציגים, מתוכם נציג של האוצר שיש לו זכות וטו על כל החלטה. בשל כך, המנהל בפועל והאחראי על מצבו של הביטוח הלאומי הוא למעשה משרד האוצר. שר הרווחה והעבודה חיים כץ התריע מזה תקופה ארוכה בפני חדלות הפירעון של הביטוח הלאומי, וביקש לקבוע כי תקציב ביטוחי ישמש אך ורק עבור המבוטחים ולא לשום צורך אחר, אך בפועל האוצר משתמש בכספי המבוטחים לטובת הוצאות שוטפות.

      עוד בוואלה! NEWS:
      הנוף המדהים לא מטשטש את ריח השריפה: תיעוד מהאסון של עינות צוקים
      לראשונה: אישום נגד סרבן גט שיושב בכלא; אשתו: "זה לא יעזור לי"

      השר חיים כץ, בפתח ישיבת הממשלה 24 בדצמבר 2017 (מערכת וואלה! NEWS , הדס פרוש)
      השר חיים כץ (צילום: הדס פרוש)

      השר כץ שלח מכתב לראש הממשלה בנושא חלקן של ההחלטות הננקטות על ידי נציגי האוצר, והעלה חשש לקיימות המוסד לזמן ממושך כמתחייב מעצם טבעו ויכולתו למלא את התחייבויותיו כלפי הציבור, אשר שם בו את מבטחו. עוד כתב כץ כי "ב-2009 הוקמה ועדה, שכללה את בכירי הכלכלנים במשק, בחנה דרכים לשמירה על האיתנות הפיננסית של הביטוח הלאומי. המלצות הוועדה היו חד משמעיות בצורך של המוסד לנהל קרנות עודפים באופן עצמאי במקביל להעברת שווי הקרן הנוכחית כולה לרשותו. המלצות הוועדה מקבלות עיגון מובהק במסגרת תוצאות מחקרי עומק, שבחנו בין היתר את האופן שבו מתנהלות מערכות מקבילות בעולם המערבי".

      בנוסף לכך, ציין כץ כי ההסכם שנחתם בין ממשלת ישראל, משרד האוצר והמוסד לביטוח לאומי "נחתם לפני כארבעה עשורים, במהלכם השתנו 'סדרי עולם' במערכות הביטוחיות. לשינויים בדפוסי החיים יש השלכה ישירה על התנהלות המוסד, המחייבת קבלת החלטות עצמאיות בכל הנוגע לליבת הפעילות שלו". בהמשך, כץ תקף את התנהלות משרד האוצר לאורך השנים שהביא למצב שבו נמצא הביטוח הלאומי. "במהלך השנים וביתר שאת באלה האחרונות, עצמאות המוסד פחתה כאשר אגף התקציבים, בעיקר באמצעות חוק ההסדרים, כופה ללא תיאום עם נציגי המוסד, החלטות חד צדדיות הפוגעות ביכולתו לייצג נאמנה את חובותיו הבסיסיות כלפי מבוטחיו", כתב השר.

      "העודפים יישארו בביטוח הלאומי ולא יגיעו לשירותי הרווחה"

      על פי גורמים במשרד האוצר, ההשלכות של ביטול ההסכם יביאו למחסור בהכנסות של עשרים מיליארד שקלים מתקציב המדינה, אותם יצטרכו לקצץ מהשירותים החברתיים. "העודפים יישארו אצל הביטוח הלאומי ולא יגיעו לשירותי הרווחה. היום כספי הביטוח הלאומי מופקדים באגרות חוב של ממשלת ישראל", אמרו הגורמים במשרד האוצר.

      "במקום זה הכסף יושקע בשוק ההון, ולא בטוח מה יהיה אתו בסוף. הממשלה תצטרך לקבל החלטה האם היא מוכנה לקבל את המהלך ולשאת בהשלכות ובקיצוצים הנרחבים שיהיו או לשנות את החלטת שר הרווחה", מסרו הגורמים.

      משרד משרד האוצר בירושלים (מערכת וואלה! NEWS , ויקיפדיה)
      משרד האוצר

      במשרד הרווחה נתנו שני הסברים לסיבה לכך שהאוצר הביא את המוסד לביטוח לאומי לגרעון של 125 מיליארד שקלים. הראשון הוא כי האוצר לא עמד בהתחייבותו למימון הגרעון בענף האבטלה. בשנות ה- 70 החליט האוצר להפחית באופן קיצוני את דמי הביטוח הלאומי ממעסיקים, והביטוח הלאומי התריע שעלולים להיווצר גירעונות בענף אבטלה. היות שאבטלה הינה פועל יוצא של מדיניות התעסוקה של הממשלה, ומתוך התחשבות בטענת הביטוח הלאומי שהפחתת דמי הביטוח תייצר גירעון בענף, נכנס לחוק הביטוח הלאומי סעיף 33, שהבטיח כי האוצר יכסה כל גירעון עתידי בענף האבטלה.

      עם זאת, כאשר ב-1999 נכנס לראשונה הענף לגירעון, דאג אוצר המדינה "להקפיא" את הוראת החוק באופן זמני ומעת לעת, עד לביטולה הסופי. משרד האוצר לא כיסה מעולם את החוב שנוצר, כך שנוצר בענף גרעון הנאמד בכ-75 מיליארד שקלים.

      במשרד הרווחה ציינו גם את העובדה שבמקום שמענקי האשפוז הגיעו מתקציב משרד הבריאות, הם מומנו מעודפי הביטוח הלאומי. מענק האשפוז הינו מענק הניתן לבתי חולים, על בסיס מספר הלידות, עוד לפני קיומו של חוק בריאות ממלכתי. כאשר נכנס לתוקף חוק הבריאות הממלכתי ב-1995, הוחלט להעביר את האחריות למימון המענק לקופות החולים, כחלק מתקציב הבריאות. מסיבות שונות החלטה זו לא בוצעה, ומימון תקציב הגיע מתוך הביטוח הלאומי. עד לשנת 2015, עת הוחלט לממן את מענקי האישפוז מתקציב המדינה, נוצר למוסד גירעון של כ- 50 מיליארד שקלים. בסך הכל, מציינים במשרד הרווחה כי עד כה הצטבר למוסד לביטוח לאומי גרעון בסך כ-125 מיליארד שקלים משני הסברים אלו.

      "מדינה שדואגת לאזרחיה לא יכולה להתקיים בלי ביטוח לאומי"

      בתגובה להודעת משרד האוצר לביטול ההסכם להעברת עודפי הביטוח הלאומי לאוצר, נעמי מורביה, יו"ר מטה מאבק הנכים בישראל, כתבה היום הודעה לשר חיים כץ: "אני מברכת ומחזקת את ידיך על ההחלטה שלך לבטל את העברת 11 מיליארד השקלים מעודפי הגבייה של הביטוח הלאומי לקופת משרד האוצר, ואני בטוחה וסמוכה כי תתקן את החוק הפוגעני שנחקק רק לפני כמה חודשים להעלאה מזערית של קצבאות הנכות, שנחקק בניגוד להסכמים עמנו, ופוגע אנושות באנשים עם מוגבלות". בהמשך, קראה מורביה לכץ "להביא לביטול החוק הזה ולחקיקת חוק חדש שינצל את עודפי הגביה להעלאה רצינית וראויה של קצבת הנכים ל4,700 שקלים לחודש בהתאם להסכם שהגענו אליו".

      ח"כ אילן גילאון (מרצ) הגיב לביטול ההסכם להעברת עודפי הביטוח הלאומי לאוצר: "אני מברך על כך שהביטוח הלאומי החליט סוף סוף מה הוא רוצה להיות - שירות ביטוח חזק ועצמאי לכלל אזרחי ישראל, ולא זרוע לגביית מיסים ולהגדלת קופת האוצר לטובת קידום מטרות פוליטיות כאלו ואחרות. אם המצב הנוכחי לפיו עודפי הגבייה מועברים לאוצר לא ישתנה, לא יהיה זה רק פשיטת רגל של הביטוח הלאומי כפי שמראות התחזיות, אלא גם פשיטת רגל מוסרית של המדינה. מדינה שדואגת לאזרחיה לא יכולה להתקיים בלי ביטוח לאומי."