פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      התמהונות, החסינות, הסילוק וההונאה: תרחישי תיקי נתניהו

      האם רעיית ראש הממשלה "אינה בת עונשין", וכיצד יכולה הכנסת למנוע משפט, מהו המהלך שמאיים על מנדלבליט ואיזה תקדים ישפיע על רשימת הליכוד לכנסת הבאה? מדע בדיוני, מציאות פוליטית, משבר חוקתי - רגע לפני שתונחת המהלומה המשולשת

      התמהונות, החסינות, הסילוק וההונאה: תרחישי תיקי נתניהו
      עריכה: שניר דבוש

      היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הצהיר השבוע שוב שחקירות בנימין נתניהו מתנהלות באורח מקצועי, בקצב נאות ובמצוד אחר ראיות ולא אנשים. מנדלבליט שקוע בעבודתו מכדי לראות את ההקשר הרחב, שאינו מורכב כלל ועומד על חודה של שאלה אחת - האם לדעתו, ועל פי החומר המצוי בידיו, נתניהו הוא אדם מושחת, שהיה מעורב בשוחד, מרמה והפרת אמונים. הדגש הוא על דעתו של מנדלבליט, בינו לבינו, ועוד לפני שמתגבשות טיוטות של כתבי אישום.

      מנדלבליט מתקומם על הטלת הדופי ברשויות אכיפת החוק ובספקנות כלפי מניעיהם של ראשי המערכת, תום ליבם ושיקול דעתם. כביכול, חוק טבע הוא שהיועץ המשפטי, פרקליט המדינה ועמיתיהם טהורים וענייניים. זה היה משכנע יותר, לולא מנדלבליט ותומכיו טענו ההיפך כאשר היועץ יהודה וינשטיין שקל אם להעמיד לדין את מזכיר הממשלה מנדלבליט בפרשת הרפז. אז לא התאפקו סניגורי מנדלבליט ותיארו במונחים חריפים את ההתנכלות למרשם, שנועדה להערכתם לסכל את מינויו ליועץ לאחר וינשטיין.

      לציפיה ממנדלבליט, ליישם מסקנה מצפונית מדעתו על תיקי נתניהו, אין קשר לחזקת החפות של נתניהו ולמשוכות העומדות בפני התביעה בבואה לבקש מבית המשפט להרשיע נאשם. השאלה פשוטה: בתיקי נתניהו, מנדלבליט אינו קורא מותחן שבעמודו האחרון תתפענח התעלומה. לעצמו, כראש התביעה הכללית, הוא כבר יודע את הסוד; ומכאן שתמוה איך הוא ממשיך לחבוש את כובעו הנוסף, כיועצו המסור של החשוד, בלי לנתק ממנו מגע, ובכך מגביר את הבלבול בציבור הנבוך משנתיים של עבודת משטרה ופרקליטות, המבטיחות רשמית להיות גם שלוש.

      תיקי 1000 ו-2000 ממתינים לאחיהם הצעיר - לא הבנימין שבחבורה, כי כולם כאלה - 4000. אחד הנימוקים להשתהות: עדים חוצי תיקים. אם יוגשו בנפרד מקצת התיקים, תדרוש ההגנה את כל חומר החקירה הנובע מעדים אלה, כגון ארי הרו או ניר חפץ, ובכך עלולה להשתבש ההפתעה שרוצה התביעה להכין בתיקים ההולכים ומתגבשים. מוטב, לפיכך, לחכות ולהנחית, אם גם במאוחר, מהלומה משולשת.

      אפשר לסמוך על נתניהו, אשתו שרה ופרקליטיהם שלא יחסכו שום תכסיס במאבקם להישאר חפים, חופשיים ושולטים. הנה שלושה תרחישים אפשריים של התפתחות העלילה, אף לא אחד מהם מדע בדיוני לחלוטין, במציאות של ישראל 2018-19; ולקינוח, תרחיש נגדי.

      תרחיש ראשון: הגנת התמהונית

      7 באוקטובר 2018. סוף לחגים ולפגרה, פתיחת משפטה של שרה נתניהו. עד התביעה מני נפתלי, אחד מרבים אך מהמרכזיים שביניהם, מחוייב ל"הישרדות" עד ל-10 לחודש, אבל הוא לא יחמיץ דבר, כי זאת רק ישיבה ראשונה, להקראת כתבי האישום, גם נגד עזרא סיידוף.

      מנדלבליט מוכן לשלם הרבה, אם כי לא הכול, כדי להימנע ממשפט זה. הוא חרד לדימויה של ישראל בעולם, כשתסוקר בהרחבה התנהגותה הפלילית של אשת ראש הממשלה. מי מינה אותו לשומר הדימוי? רק פרשנותו הפרטית למונח "טובת הציבור".

      התביעה מתחננת בפני הסניגורים: תנו משהו - הודאה והחזר חלקי מתוך מאות אלפי השקלים שהוצאו בתחבולות ובזיופים מאוצר המדינה - כדי שנוכל להצדיק הסדר. סתם כך, לסגור את התיק ובכך להתיר עבריינות לכל עובד מדינה או שותפו למעללים, אי אפשר; יקרעו אותנו בבג"ץ ובדרישות חשודים ונאשמים אחרים לקבל יחס זהה. אבל ההגנה, או שולחתה, מתחפרת.

      בדיוק למצבים כאלה הומצאה הגנת התמהונית. היא אינה מושלמת, כי אין בה פתרון לסיידוף, השפוי בעליל, אבל גלומה בה יכולת להצליח במקום שהיה אף מעבר לכוחותיו של עו"ד יעקב וינרוט, לפני שלוש שנים, בבואו להיפרד מידידו וינשטיין ולבקש על נפשה של שרה.

      מימונה בהשתתפות נתניהו ורעייתו, גן יבנה 7 באפריל 2018 (ראובן קסטרו)
      תתרעם ותסרב? תתרצה ותתיר? בני הזוג נתניהו (תצלום: ראובן קסטרו)

      הגנת התמהונית נכללת בנוהל של אגף החקירות והמודיעין, הממוספר 300.01.152. הנוהל קובע עילות לסגירת תיקי חקירה. אחת העילות: הנאשם אינו בר עונשין (סעיף ו'), מטעמים שונים, וביניהם "התנהגות מוזרה".

      נשמע כמו מורשת המשטרה הבריטית, ברוטב מונטי פייתון - לורד המשוטט בהייד פארק עירום אך עם שושן צחור בסבך בלוריתו, או קשישה הפולטת גסויות בעודה חובטת בארנקה בילדי השכונה - אבל זהו נוהל חדש למדי, מ-2014.

      על התנהגותה של שרה נתניהו העידו עובדי משרד ראש הממשלה ומעונו - ואף היא עצמה, כשסיפרה על חתירתה האינסופית לסדר ולניקיון - במשטרה, בפרשת עמדי ב-1999-2000; בבית הדין לעבודה, שדן בתביעת נפתלי נגד בעלה ומשרדו ומצא שנתניהו התעמרה בעובדים (נפתלי גם ייחס לה שתיית שלושה בקבוקי שמפניה ליום; סניגורה הכחיש, אך לא חשף אותה לשאלות פרטניות על הרגליה); ובתיקים הנחקרים עתה. הצגת התנהגות זו כמוזרה, לצורך הקביעה שאינה בת עונשין, מותנית כמובן בהסכמתה, ולא יהיה מוזר כלל אם תתרעם ותסרב, אך לטובת פיתוח התרחיש יונח כאן שהיא תתרצה ותתיר לסניגוריה לתמרן.

      בעיית התממשותו של התרחיש היא שעילת הסגירה "התנהגות מוזרה" אינה קיימת במלאי של הפרקליטות, אלא רק במשטרה. בפרקליטות מציינים ש"בתיקים המצויים בסמכות התביעה המשטרתית והנסגרים במשטרה, מאחר והנאשם אינו בר עונשין, או מכל סיבה אחרת, לא נדרש אישור של הפרקליטות".

      מנדלבליט התעקש לטפל אישית בתיקה של שרה נתניהו. לכאורה, כל מה שהוא מוסמך לעשות, הוא גם יכול להאציל לגורם הכפוף לו ולאשרר את המלצותיו. ייתכן, אם כך, כדרור של היועץ אל ראש אח"ם, ניצב גדי סיסו.

      דוברות המשטרה, שהתבקשה למסור נתונים על שכיחות עילת הסגירה "התנהגות מוזרה", מסרה כי "הסעיף מתייחס למקרים חריגים, בהם עולה החשש במסגרת ההליך החקירתי שהחשוד סובל מהפרעה נפשית כלשהי. במקרים אלה מאפשר הנוהל לגנוז את התיק בהתקיים הנסיבות שצוינו ובתנאי שמדובר בעבירה שאינה חמורה, החשוד אינו מהווה סכנה לציבור, אין חשש להישנות העבירה, ועוד".

      עד כאן, חלקית, הבהרתה הכללית של המשטרה. לפי סדרת התנאים, ספק אם הם הולמים את שרה נתניהו, מה גם שהיא חשודה בעבירת שוחד בתיק נוסף - 4000.

      ובחזרה למשטרה: "במקרים אלה, עילת הסגירה אינה 'התנהגות מוזרה', אלא נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין. ההנחיה נועדה למניעת קיום הדיון בבית המשפט ולקבלת חוות הדעת, במקרים החריגים המתאימים. באשר לגניזת תיק בעילה של 'העבריין אינו בר עונשין' בשל מצבו הנפשי, סגירת התיק נעשית על ידי קצין משטרה רק לאחר קבלת חוות דעת פסיכיאטרית ובבית המשפט".

      מסקנה: דחוק, קשה, אבל אפשרי.

      התרחיש השני: קלף החסינות

      21 באפריל 2019. פסח חלף, החמץ נמכר בחזרה לישראל המורעבת וגם המימונה תמה. מנדלבליט יוצק תוכן בהערכת עוזריו בדבר החצי (בטעות אמרו "חציון") הראשון של השנה ומודיע על החלטתו להגיש כתב אישום נגד בנימין נתניהו. בו ברגע מתרומם מהאדמה מחסום: חוק החסינות של חברי הכנסת, החל על ראש הממשלה בתוקף חברותו בכנסת והמבדיל את הח"כים מפשוטי העם כשהיועץ המשפטי מחליט להעמידם לדין.

      לפנים נהג היועץ להגיש את כתב האישום לבית המשפט ובה בעת לבקש מהכנסת להסיר את חסינותו של הנאשם-בכוח. הנוסח המעודכן של החוק מחזק את הח"כ המבקש לחמוק ממשפט. הנמען לכתב האישום הוא הח"כ עצמו, המקבל ארכה של 30 יום לגייס בכנסת רוב שיעניק לו חסינות.

      בין העילות לחסינות: "העבירה שבה הוא מואשם נעברה במילוי תפקידו, או למען מילוי תפקידו כחבר הכנסת". נתניהו יכול לטעון שהמעשים השלטוניים הנקובים בכתב האשום (המשוער) - הפעלת השפעתו להשגת אשרה אמריקנית לארנון מילצ'ן, מהלכי חקיקת "ישראל היום" מול ארנון מוזס, הטבות בשוק התקשורת לשאול אלוביץ' - התבצעו במילוי תפקידו. זה לא ימחק את המחצית השנייה, של מה שקיבל, אבל יקעקע את יסודות התביעה. עילה נוספת: "כתב האישום הוגש שלא בתום לב, או תוך הפליה". ועוד אחת: "ייגרם נזק של ממש, בשל ניהול ההליך הפלילי, לייצוג ציבור הבוחרים, ואי ניהול ההליך לא יפגע פגיעה ניכרת באינטרס הציבורי".

      ישיבת ממשלה, משרד רה"מ, ירושלים 27 במאי 2018 (מערכת וואלה! NEWS , קובי גדעון / לע"מ)
      יתאבדו ציבורית למענו? שרי נתניהו (תצלום: קובי גדעון, לע"מ)

      הצלחת נתניהו להשיג רוב מותנית בנכונות שותפיו לממשלה, ערב בחירות, להתייצב לצידו ולהסתכן בדימוי מוצדק של סייעני שחיתות. אין לסמוך עליהם שזה ירתיע אותם: מאז פברואר השנה הם סרים למרותו, אף שהוא בבחינת מומלץ המשטרה לאישומי שוחד ומרמה. תוקף החסינות: רק בכנסת הנוכחית. בכנסת הבאה ניתן לחזור על התרגיל הדו-צדדי. היועץ רשאי להגיש מחדש את כתב האישום והח"כ, הלא הוא נתניהו, מסוגל לגייס רוב מחסן.

      מסקנה: לא סביר ששותפי נתניהו יתאבדו ציבורית למענו, אך אין לדעת מה יובטח להם, במונחי תיקים וחקיקה, בתמורה לסיועם לחסימת כתב אישום.

      תרחיש שלישי: אביחי, אתה מפוטר

      ינואר-יוני 2019. נתניהו מקנא בדונלד טראמפ, שיכול לסלק במחי צו וציוץ את התובע המיוחד, רוברט מולר; אולי כבר עשה זאת. מה שטוב לנשיא, מצוין לראש הממשלה. אם יפטר את מנדלבליט, אם ייפטר ממנו, ייחלץ מהעמדה לדין.

      איך? פשוט מאוד. רק היועץ המשפטי לממשלה מוסמך לחתום על כתב אישום נגד ראש ממשלה. לא רק נגדו, גם נגד שר ושופט, רב ראשי וקאדי, אבל שם זה חד-צדדי, הם חסרי אונים כלפיו. מול ראש ממשלה מתקיים מאזן אימה. היועמ"ש יכול להאשים את רה"מ, שיכול לפטר אותו.

      בהיעדר יועץ, אין לו ממלא מקום מן המוכן, גם לא פרקליט המדינה, אלא רק אם הממשלה ממנה מ"מ - ואם היא מעוניינת להימנע מכך, כי זו כוונת התרגיל, נוצר ריק.

      במתכונת הישנה, כשממשלת פרס-שמיר התעמתה עם היועץ יצחק זמיר בפרשת קו 300, היא החליטה לשים קץ לכהונתו ולמנות יועץ נוח למשתמש, יוסף חריש. בשני העשורים האחרונים, בעקבות דו"ח ועדת נשיא בית המשפט העליון (והיועמ"ש) בדימוס מאיר שמגר, פיטורי יועץ משפטי מחייבים הליך. יותר מסובך, כפוף כמו כל צעד מינהלי לביקורת בג"ץ, אך לא מעבר לכוחם של פוליטיקאים.

      ממשלת נתניהו הראשונה, שהחליטה לאמץ את דו"ח שמגר, קבעה את משך כהונת היועץ (שש שנים) ונוהל המינוי, בוועדת איתור המגישה את המלצתה לממשלה. הנוהל חל גם על פיטורי היועץ. ועדת המינוי היא גם ועדת הפינוי. הממשלה מדווחת לה ומתייעצת איתה, היועץ זכאי לשימוע בפני הוועדה והממשלה כאחת, אבל לאחר מיצוי ההליך מוסמכת הממשלה להתעקש ולהדיח את היועץ מתפקידו. ועדת האיתור בראשות נשיא העליון בדימוס אשר גרוניס, שהמליצה על מינוי מנדלבליט לפני כמעט שלוש שנים, תשמע אותו ואת הממשלה, אך גם אם תתייצב לצידו פה אחד, כולל פיו של גרוניס שהסתייג ממינויו, דעתה לא תחייב את הממשלה.

      ועדת החוקה - היועמ"ש מנדלבליט מגיע לוועדת החוקה בכנסת (נועם מושקוביץ)
      דרושה עילה רעיונית. מנדלבליט (תצלום: נועם מושקוביץ)

      מכל העילות הנקובות לפיטורי יועץ שלא נתפס בקלקלה אישית, רק אחת יכולה להיות שמישה בתרחישי נתניהו-מנדלבליט: "חילוקי דעות מהותיים וממושכים" בין הממשלה לבין היועץ. מנדלבליט סיפר השבוע על ויכוחים - "שיח", בלשונו - בינו לבין שרים בסוגיות שונות ועל סיומם באופן שהתחשב בעמדתו. כדי לפטר אותו, נתניהו ייאלץ לייצר מחלוקת מהותית וממושכת יותר ולמצוא לה עילה רעיונית, להבדיל מפרשנות שונה של החוק או ממהלכים של היועץ לאכיפתו.

      היועמ"ש לשעבר מני מזוז, כיום בבית המשפט העליון ולפיכך גם חבר-בכוח בהרכב העשוי לדון בעתירות נגד פיטורי מנדלבליט, לימד באוניברסיטת תל אביב, בתקופת הביניים שלאחר הייעוץ ולפני השיפוט, שיעור בנושא זה. מזוז נתן אז לממשלה עצת חינם, בדמות "פתרון בית ספר" המשקף את עמדתו ומשפיע בוודאי גם על עמיתיו, שאיש מהם לא כיהן כמותו כיועמ"ש: אם ברצונה לפטר את היועץ, עליה להקפיד גם על התקנון - הודעה מראש, דיון, הצבעה וכדומה - פן ההדחה תיפסל עוד טרם ליבון הנסיבות והתאמתן לדרישות אותה החלטה נושנה של ממשלת נתניהו ב-1998.

      נתניהו יידרש ליצירתיות רבה בהמצאת מחלוקת בלתי נסבלת בחריפותה, עם מנדלבליט, כי לדעת מזוז, "בכל מקרה, אין לראות בעמידת היועץ על קיום החוק משום 'חילוקי דעות' העשויים להצדיק הפסקת כהונתו. היועץ הוא הפרשן המוסמך של הדין עבור הרשות המבצעת וחוות דעתו מחייבת את כל גורמי הממשלה. הוא גם ראש מערכת אכיפת החוק ומופקד על אכיפת החוק גם כלפי רשויות השלטון. בעניין זה אינו כפוף לממשלה ולשריה ואינו פועל מטעמם".

      בינואר 2004, לאחר פרישת אליקים רובינשטיין מהייעוץ המשפטי ולקראת כניסת מזוז לתפקיד, כיהנה פרקליטת המדינה עדנה ארבל כממלאת מקום היועץ. באותו חודש חתמה על טיוטת כתב אישום נגד ראש הממשלה אריאל שרון ואחרים - בנו גלעד והיזם דוד אפל - בפרשת האי היווני וקרקעות לוד. אף שארבל הייתה מוסמכת להגיש את כתב האישום, ושרובינשטיין הזדרז לטעון שזאת הייתה גם עמדתו, היא העדיפה להשאיר את ההחלטה הסופית למזוז, שהפך אותה וסגר את התיק. הלקח שנתניהו יכול ללמוד מכך הוא שאסור להסתכן במינוי ממלא מקום ליועץ מפוטר; לוודא שאין בסביבה ולו שמץ יועמ"ש, וסוף (ארעי או ניצחי) לכתב האישום נגדו.

      מסקנה: מהלך נואש, שבחירה בו תסמן אובדן כל החלופות האחרות.

      תרחיש רביעי: לא פנוי להובלה

      קיץ 2019. רתיעת נתניהו מהקדמת הבחירות, עד כה, תומכת בנכונות הניתוח שנפרס כאן לראשונה לפני כחצי שנה בעקבות הפרשן המשפטי של וואלה! NEWS, אשר הלפרין: המונה החוקי הפועל לטובת ראש ממשלה מכהן מתאפס ביום הבחירות לכנסת. בהקשר זה, אין רציפות. כל כנסת וכל ממשלה המורכבת מתוכה הן פרשיות חדשות. חסימת חשוד בשחיתות מעמידה בראש הממשלה הבאה אינה דומה להדחת ראש ממשלה מושחת, לכאורה. אין כאן שום זעזוע של המערכת הפוליטית, הנמצאת עדיין בשלבי התהוות.

      לנתניהו יש סיבה טובה לחשוש מהתממשות מתווה זה, לרצות בבחירות מאוחרות ככל האפשר, ב-5 בנובמבר 2019 (בונוס: יום הולדתה של שרה), ולשם כך להפחיד את שותפיו לממשלה בדיבורים על 40 מנדטים. כפי שאמרה הנשיאה הקודמת של העליון, מרים נאור, בתיקים של מועמדים לראשות עיריות, "רצון הבוחר הוא (רק) אחד השיקולים שיש להביא בחשבון", לא שיקול-על הגובר על אחרים. היא שללה את "התפיסה הגורסת כי כל עוד מודע הציבור להתנהלות המושחתת המיוחסת לנבחריו בכתב אישום התלוי ועומד נגדם, יש לכבד את בחירתו ולהימנע מהתערבות". בין השופטים שהצטרפו לעמדת נאור היו אסתר חיות, הנשיאה הנוכחית, וניל הנדל, ראש ההרכב המחמיר בערעורו של נוחי דנקנר.

      ראש הממשלה בנימין נתניהו ובני משפחתו בקלפי בשכונת רחביה בירושלים, ינואר 2013 (יח"צ , מרק ישראל סלם / ג'רוזלם פוסט)
      ההוגנות מחייבת. משפחת נתניהו בבחירות 2013 (תצלום: מרק ישראל סלם, ג'רוזלם פוסט)

      בתום הבחירות לכנסת מתייעץ נשיא המדינה עם נציגי הסיעות ומחליט על מי מחברי הכנסת להטיל את הרכבת הממשלה. אין אפשרות חוקית לעתור נגד הנשיא, אך ניתן לעשות זאת נגד הכנסת, לבל תיתן אמון בממשלה בראשותו, או נגד סיעת הליכוד וסיעות אחרות שימליצו על מרכיב מיועד שמעליו מרחף כתב אישום, ולו גם בכפוף לשימוע. לפי תקדימי ראשי העיריות, יש לעתירות כאלה סיכוי טוב להתקבל ולאלץ את הליכוד ושות' להמליץ על ח"כ אחר - כל ח"כ, רק לא נתניהו.

      אבל אם זה המצב המסתמן, ראוי לסגת צעד נוסף לאחור ולבחון את השפעתו על הרכבת הרשימות לכנסת ה-21, שיוגשו לאישור ועדת הבחירות המרכזית. העמדת נתניהו בראש רשימת הליכוד והדפסת הפתק "מחל, הליכוד בראשות נתניהו" עלולות להונות את המצביעים. אף שהבחירות אינן אישיות, הם יאמינו לתומם שקולותיהם ניתנים למועמד מסוים לראשות הממשלה ויתאכזבו לגלות רק בתום ההצבעה שבאופן מעשי אינו כשיר לכך ושמפלגתם נדרשת להציע במקומו ח"כ אחר. ההוגנות מחייבת שמלוא המידע יעמוד לרשות המצביעים לפני הבחירות. העתירות לבג"ץ, אם כך, נגד ועדת הבחירות המרכזית והליכוד, יוגשו עם התפזרות הכנסת וההיערכות לבחירות.

      כמו בתקדימים של ראשי הרשויות המקומיות, שהורשו להיבחר למועצות העיריות אך לא לעמוד בראשן, גם הנאשם נתניהו יהיה זכאי להיבחר לכנסת ולכהן כח"כ, לא כראש הממשלה ואף לא כאחד השרים. זאת לא תהיה הדחה מתפקיד שאליו טרם התמנה. היה ומשפטו יסתיים בזיכוי, ובראש הממשלה יעמוד נציג אחר ממפלגתו, יוכל ח"כ נתניהו לבקש ממנו לפנות לו את מושבו ובוודאי ייענה בחפץ לב.

      מסקנה: שווה לנסות. אם בית המשפט העליון יפסול את נתניהו לראשות הממשלה ה-35 של ישראל, חשוב לדעת זאת בהקדם - ברגע שמנדלבליט יודיע סוף סוף על החלטתו להעמיד אותו לדין.