כמעט מחצית מהאוכלוסייה בישראל סובלים מעודף משקל ומהשמנת יתר - כך עולה מדוח חדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הדוח העוסק בנושאים חברתיים, דן הפעם בהרגלי האכילה בתזונה בישראל. על פי הדוח - כ-48% מהאוכלוסייה נמצאת במצב של עודף משקל - 55% מהגברים ו-41% מהנשים. 52% מהישראלים לא מרוצים ממשקלם והיו מעוניינים להפחית ממנו, אבל רק 21% מהישראלים אכן פועלים לשנות את המצב ומיישמים תכניות תזונתיות שונות.
הדוח החברתי הוא סקר שנתי , המספק מידע על תנאי החיים של האוכלוסייה הבוגרת בישראל ועל רווחתה. הסקר נערך ברחבי הארץ במהלך 2017, במסגרתו רואיינו בביתם כ-7,300 איש בני 20 ומעלה, המייצגים כ-5.5 מיליון איש. שאלון הסקר כולל גרעין קבוע וחלק מתחלף, שב-2017 התמקד בבריאות ואורח חיים. סקר בנושאים דומים נערך ב-2010.
השאלות על משקל, דיאטה, תזונה והרגלי אכילה שייכות לנושא זה. סקרים קודמים עסקו בוויתורים בנושאי בריאות בשל קשיים כלכליים, בחיסונים ובדיקות רפואיות לגילוי מוקדם של מחלות ממאירות.
עוד בוואלה! NEWS:
ליברמן רומז: ישראל עשויה לתקוף מטרות איראניות גם בעיראק
שני צעירים התמוטטו במהלך מסיבת טבע; אחד מהם במצב קשה
ירדן מתנערת מהצעת טראמפ: "לא נסכים לפדרציה בשיתוף הרשות"
בנוגע להשמנת יתר, נמצא כי 46% מהם יהודים לעומת 54% מהערבים סובלים מהתופעה. 37% מבני 44-20 ו-60% מבני 45 ומעלה. גברים נמצאים בעודף משקל יותר מנשים בכל קבוצות הגיל (39% לעומת 26% בהתאמה). מסך כלל הישראלים שמעוניינים להפחית ממשקלם נמצא כי 31% מהם הם בעלי משקל תקין, בעוד 68% מהם בעלי עודף המשקל ו-87% מאלה שבמצב השמנה והשמנת יתר. עוד עולה כי 35% מהישראלים מרוצים ממשקלם ו-6% מעוניינים לעלות מעט.
באשר לשוני המגדרי, נראה שנשים מעוניינות יותר מגברים לרדת במשקל (58% נשים לעומת 46% גברים). בקרב אלה שמשקלם תקין, שיעור הנשים המעוניינות לרדת במשקל גבוה פי שלושה משיעור הגברים המעוניינים לרדת במשקל (44% לעומת 14%, בהתאמה). עם זאת, שיעור "מבצעי הדיאטות" באוכלוסייה נמוך בהרבה. 18% מהגברים ו-24% מהנשים; 14% מבעלי משקל תקין, 26% מבעלי עודף משקל ו-36% מאלה שבמצב השמנה והשמנת יתר.
בכל אחת מקטגוריות המשקל נמצא כי נשים מבצעות יותר דיאטות מגברים. בני 45 ומעלה רוצים לרדת במשקל יותר מבני 44-20 (56% לעומת 48%) ונוטים לבצע יותר דיאטות (23% לעומת 19%). יהודים רוצים לרדת במשקל יותר מערבים (54% לעומת 41%) וכך גם לגבי ביצוע תכניות הרזיה שונות (22% לעומת 16%). 47% מאלה שכן מבצעים דיאטות קיבלו הנחיות לכך מגורם מקצועי, כגון רופא, יועץ תזונה או דיאטנית ו-31% קיבלו הנחיות מגורם אחר, כמו תכנית מאורגנת, קבוצת תמיכה, ספרים, אינטרנט, משפחה או מכרים. 15% קיבלו ייעוץ תזונתי מדיאטנית בשנתיים האחרונות, 7% קיבלו ייעוץ לפני יותר משנתיים ועד חמש שנים. מאז 2010 לא חלו שינויים מהותיים באחוזי הנמצאים בעודף משקל, המעוניינים לרדת במשקל והעושים דיאטה.
38% שותים שלושה משקאות ממותקים ביום
חלק אחר בדוח עסק בהרגלי האכילה הנהוגים בישראל. מהממצאים עולה כי 41% מהנשאלים אוכלים לפחות שלוש מנות ירקות ביום כמו מלפפון, עגבנייה ופלפל. גם כאן הנשים מקפידות יותר מגברים, והיהודים מקפידים יותר מהערבים; אלו המתגוררים במשקי בית שבהם ההכנסה החודשית הממוצעת לנפש היא מעל 2,000 שקלים, נוטים לצרוך יותר ירקות לעומת אלו שמשתכרים בפחות מסכום זה.
45% מהנשאלים אוכלים לפחות שתי מנות פרי ביום כמו תפוז, תפוח, אשכול ענבים בינוני, פלח אבטיח או מלון. אכילת פירות רווחת יותר בקרב בני 65 ומעלה יותר מקרב בני 64-20; בדומה לצריכת ירקות, גם הפעם במשקי בית שבהם ההכנסה החודשית הממוצעת לנפש מעל 2,000 שקלים נהוגה יותר ממשקי בית בהם הכנסה נמוכה יותר.
ומה לגבי רכיבים תזונתיים אחרים? 31% אוכלים מאכלים המכילים דגנים מלאים לפחות פעמיים ביום כמו לחם או פסטה מחיטה מלאה. במקרה זה, במגזר הערבי ישנה צריכה גבוהה מקרב היהודים. 60% מהישראלים אוכלים קטניות לפחות פעמיים בשבוע כמו עדשים, שעועית לבנה, גרגרי חומוס - גברים יותר מנשים, ערבים יותר מיהודים. 29% אוכלים דגים לפחות פעמיים בשבוע - יהודים יותר מערבים וחרדים יותר מחילונים (61% לעומת 28%).
באשר לצריכת בשר - 26% מהישראלים אוכלים בשר אדום או בשר מעובד לפחות שלוש פעמים בשבוע כמו נקניק, נקניקיות, קבב, והמבורגר. במקרה זה, גברים צורכים יותר מנשים, ובני 64-20 יותר מבני 65 ומעלה; בנוסף עולה כי ערבים צורכים יותר בשר מיהודים. 38% שותים לפחות שלושה כוסות משקה ממותק ביום: גברים יותר מנשים; בני 64-20 יותר מבני 65 ומעלה; ערבים יותר מיהודים. 17% שותים לפחות חמש כוסות משקה ממותק ביום.
79% מהנשאלים משתמשים בשמן זית כשמן עיקרי בתוספת למזון. כאן עולה מהסקר שהנשאלים ממוצא ערבי מקפידים יותר מהנשאלים היהודים. 41% משתמשים בשמן זית כשמן עיקרי בבישול ובטיגון, גם כאן מקפידים יותר נשאלים ממוצא ערבי על פני היהודים. 42% מבני 20 ומעלה בודקים רכיבים או סימון תזונתי שעל אריזות מוצרי המזון: נשים יותר מגברים; יהודים יותר מערבים; בני 64-20 יותר מבני 65 ומעלה; בעלי השכלה גבוהה יותר מבעלי השכלה נמוכה. לבסוף עולה כי הרגלי התזונה של 39% מהנשאלים מושפעים ממחקרים או מפרסומים בנושא תזונה בריאה. מי שיותר ער לעניין הן בעיקר נשים, שמובילות בנושא זה על גברים. כמו כן התופעה רווחת יותר בקרב יהודים לעומת ערבים, וכן בקרב בני 64-20 יותר מבני 65 ומעלה, ובקרב בעלי השכלה גבוהה לעומת בעלי השכלה נמוכה.