תובעת הסתירה מידע מהשופט ומהסנגורים, ובכך תרמה לזיכויו של אדם שנאשם בפגיעה מינית בשתי ילדות - כך עולה מהמלצת נציב הביקורת על הפרקליטות השופט בדימוס דוד רוזן שפרסמה היום (ראשון) פרקליטות המדינה. השופט רוזן המליץ לפרקליט המדינה שי ניצן לנקוט צעדים מנהליים נגד התובעת.
מדובר בפרשה שבמסגרתה הואשם אדם בביצוע מעשים מגונים בשתי ילדות בשנת 2013. במהלך המשפט שהתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים התברר כי גורם בפרקליטות שוחח עם חוקרת ילדים שגבתה עדות מאחת מקורבנות עבירות המין, לאחר שבחוות דעתה נכתב כי היא "מתקשה להעריך את מהימנות דבריה". אולם, לאחר אותה שיחה שינתה חוקרת הילדים את חוות הדעת וכתבה כי היא מעריכה שהילדה אכן חוותה סיטואציה מינית עם הנאשם.
עוד ידיעות פלילים ומשפט בוואלה! NEWS:
בעלה של עדן בן זקן חשוד בהעלמת מס של יותר ממיליון שקל
ניסיון חיסול לאור יום: אלמונים ירו לעבר העבריין בן כהן בתל אביב
אישום נגד האם מירושלים שהתעללה בבנה: "הזריקה לו אינסולין חמש פעמים"
לפי החלטתו של רוזן, במהלך המשפט ביקש השופט לגלות מיהו אותו גורם "אלמוני" מהפרקליטות ששוחח עם חוקרת הילדים והביא, כביכול, לשינוי בחוות דעתה לרעת הנאשם. זאת, לאחר שהתובעת ציינה כי אינה יודעת באיזה גורם מדובר וכי לא נמצא כל תיעוד לשיחה איתו.
לקראת השלבים האחרונים של המשפט, כשנתיים לאחר שהצהירה כי הפנייה לחוקרת הילדים לא תועדה, הודיעה התובעת כי מצאה מסמך שנכתב על ידיה, המתעד את אותה שיחה לחוקרת הילדים. באמצעות המסמך התברר כי מי שקיימה את השיחה הייתה היא בעצמה. לדבריה, עד לאותו זמן היא לא זכרה שעשתה זאת. לאחר דברים אלו קבע השופט כי הקשר בין הפרקליטה לחוקרת הילדים הוא שהוביל לשינוי חוות דעתה של האחרונה, והחליט לזכות את הנאשם. עם תום ההליך, הוגשה לנציבות תלונה על התנהלותה של הפרקליטה.
בפרקליטות טענו בפני רוזן כי השינוי בחוות דעתה של חוקרת הילדים לא היה משמעותי, וכי לנוכח סימני השאלה שהעלתה בחוות דעתה הראשונית, ראוי היה שהפרקליטה תפנה אליה בבקשת הבהרה. עוד טענו כי רק בשל תקלה לא צורף תיעוד השיחה לחומרים שהועברו לסנגור. "לגישתה, פעלה התובעת בתום לב", אמרו בפרקליטות, "והפגם שנפל הינו טכני בעיקרו, אך בשל אי גילוי במשך זמן רב משמעותו הורחבה".
הנציב לא קיבל את הסברי הפרקליטות, ומצא שתלונה נגד הפרקליטה מוצדקת, וכי בהתנהלותה נפל פגם חמור. "התובעת נמנעה מלציין בפני בית המשפט, פעם אחר פעם, כי לא מדובר באלמוני פלוני, אלא כי זו היא ששוחחה עם חוקרת הילדים. ניתן לתמוה ולהעלות מיני השערות מדוע נהגה כפי שנהגה התובעת לנוכח שאלות בית המשפט, אך מוחוור הוא כי תשובותיה הליטו עובדה שצריכה הייתה להיות גלויה ונתונה לבית המשפט, כמו גם לסנגור, שהנושא של השינוי בחוות הדעת של חוקרת הילדים שימש מרכיב מרכזי בהגנתו". עוד כתב הנציב כי "לא ניתן בשום פנים לומר, כי עניין לנו בתקלה טכנית בעיקרה. מדובר כאן בהתנהלות של התובעת, שמנעה מההגנה עיון בחומר חקירה. התנהלות שתרמה, בסופו של הליך, לזיכויו של הנאשם".
מהפרקליטות נמסר בתגובה כי "עם קבלת פסק הדין נערך הליך הפקת לקחים בראשות פרקליט המחוז, שכלל לימוד יסודי של פסק הדין, לרבות הביקורת שהופנתה כלפי הפרקליטה; התקיימה פגישה עם בכיר במשרד הרווחה האחראי על חקירות ילדים; הודגשה לפרקליטים חשיבות תיעוד מסמכים ותיוקם. הליך זה התקיים בשיתוף מלא עם הפרקליטה ובסיומו הופקו הלקחים".
"אין חולק על כך ששתי חוות הדעת של חוקרת הילדים, הראשונה והשנייה היו בפני הסנגור במסגרת חומרי החקירה שנמסרו, ובפני ביהמ"ש בעת עדותה של חוקרת הילדים, וכן העובדה כי השינוי בין חוות הדעת נעשה לאחר שיחה שהתקיימה עם גורם בפרקליטות. ביקורת הנציב נגעה לשאלות שהפנה ביהמ"ש לפרקליטה באשר לזהות הפרקליט שקיים את הקשר עם החוקרת".
"הפרקליטה בעצמה, בשלב הסיכומים לאחר שאיתרה את התכתובת בינה לבין החוקרת, הודיעה על כך לביהמ"ש. בניגוד למשתמע, חרף הליקויים שבהתנהלות הפרקליטות, לא מהם נבע הזיכוי".
(עדכון ראשון 14:15)