על גאווה וכומר עצור: תולדות הקרע בין ממשל טראמפ ומשטר ארדואן

כשהכומר האוונגליסטי אנדרו ברונסון הגיע לטורקיה לפני כ-25 שנה והתמקם באזור שבו חיות הקהילות הנוצריות באזור, הוא לא דמיין שיהפוך לקלף מיקוח בין מולדתו לבין ארץ מגוריו הנוכחית. כמו עבור מאות אלפי טורקים, הכול השתנה אחרי ניסיון ההפיכה הכושל נגד הנשיא רג'פ טייפ ארדואן לפני שנתיים.

עד לחודשים האחרונים, מעצרו של ברונסון, במקור מקרוליינה הצפונית, לא זכה לסיקור בולט במיוחד. הוא היה עוד אחד מבין עשרות אזרחים מערביים שנעצרו על ידי השלטונות בטורקיה במסגרת גלי המעצרים ההמוניים, ורבים מהם הואשמו בעבירות שונות ומשונות שנתפסו כניסיון להשיג מנופי לחץ על ממשלות אירופה וארצות הברית.

לקריאה נוספת על המשבר
טורקיה: בית המשפט דחה את בקשת השחרור של הכומר האמריקני
טראמפ נגד טורקיה: "לא נשלם דבר על שחרור אדם חף מפשע"

ב-7 באוקטובר 2016 היה זה תור ברונסון לשלם את המחיר. אחרי שקיבל זימון לתחנת המשטרה, התחוור לו כי אין מדובר בטיפול שגרתי באשרת המגורים שלו באיזמיר, אלא במעצר בגין חשד לעבירות טרור.

הוא הואשם בתמיכה במחתרת הכורדית, מפלגת הפועלים של כורדיסטן (PKK), וגם באיש הדת פתהוללה גולן, אויבו של ארדואן שסומן על ידי המשטר כמנצח על המרד. מעצרו נבלע בתוך ים הכותרות שניפקה מערכת הבחירות הסוערת בארצות הברית, שהייתה בישורת האחרונה וחוותה מדי יום שערוריות חדשות.

לזהות המנצח, דונלד טראמפ, תהיה השפעה עמוקה על הפרשה, לנוכח אחד מבסיסי התמיכה העיקריים שלו - האוונגליסטיים, שאותם מייצג סגן הנשיא מייק פנס. בחודשים האחרונים הגבירו גורמים בחוג האוונגליסטי את הלחץ שהפעילו על הבית הלבן כדי שזה יאיץ את הטיפול במעצרו של ברונסון, שרק באפריל הופיע לראשונה בבית המשפט והכחיש את המיוחס לו.

בחודש שעבר, דברים החלו לזוז. מאחורי הקלעים נרקמה, לפי דיווחים בכלי תקשורת אמריקניים ובהתבסס על דבריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עסקה סיבובית שבה מעורבות ארצות הברית, טורקיה וישראל. אחרי שיחות בשולי פסגת נאט"ו בבריסל, סברו בוושינגטון כי טראמפ, אמן העסקאות, סגר אחת כזו עם ארדואן.

ב-15 יולי גירשה ישראל מתחת לרדאר את אברו אוזקן, שנעצרה בנתב"ג כמה שבועות קודם לכן והואשמה בסיוע לחמאס. בישראל למדו על הפרשה דרך כלי התקשורת הטורקיים, שסיפרו על כך שארדואן התקשר לברך אותה בכבודו ובעצמו. ברונסון, לפי אותו הסכם שאת דבר קיומו מכחישים באנקרה, היה אמור להשתחרר גם הוא, אך ב-26 ביולי הועבר למעצר בית, אחרי 21 חודשי מעצר.

בעקבות התרגיל שנדמה שעשתה טורקיה לארצות הברית, עלו הטונים בוושינגטון והממשל החל לשגר איומים. מלחמת האגו פרצה.

"לנשיא ארדואן ולממשלת טורקיה, יש לי מסר עבורכם מנשיא ארצות הברית: שחררו את הכומר אנדרו ברונסון עכשיו או שתתכוננו להשלכות", איים פנס במהלך כינוס מיוחד של מחלקת המדינה על חופש דת בעולם. בקהל הייתה גם בתו של ברונסון, והמסר הועבר. "אני מבטיח לך שהנשיא וטראמפ ואני נמשיך להיאבק כדי להבטיח את שחרורו של אביך עד שהוא ישוב למשפחתו ולארצות הברית".

שעות לאחר מכן, בתום שיחה מתוחה שהתקיימה בין טראמפ לארדואן ביום שבו הועבר ברונסון רק למעצר בית, כשהוא אזוק בצמיד אלקטרוני ואינו יכול לעזוב את טורקיה, הוטלו הסנקציות הראשונות על אנקרה. הן היו סמליות - נגד שרי הפנים והמשפטים, שסומנו כאחראים לתיק של ברונסון - אך לאחריהן החמירה הצניחה של הלירה.

ארדואן אינו מוכן להיראות כמי שמתקפל לאיומים, בטח לא כשהוא נוטר טינה לארצות הברית על שורה ארוכה של נושאים - חימוש הכורדים בסוריה, מהלכי הקונגרס לעכב את מכירת מטוסי ה-F-35 בשל עסקת נשק עם רוסיה והדובדבן שבקצפת - ראשו של גולן.

הנמסיס של נשיא טורקיה רחוק ממנו כבר כמעט עשור, אולם הוא דורש להעמידו לדין בגין תכנון המרד ועבירות טרור שונות, טענות שמכחיש בעל בריתו לשעבר נמרצות. מיד לאחר ניסיון ההפיכה הפעילה אנקרה לחץ רב על הממשל בוושינגטון, תחילה על אובמה ובהמשך גם על טראמפ, כדי שיסגירו את גולן, אך בבית הלבן התעקשו כי אין מספיק ראיות מבוססות נגדו וסירבו לכך.

"יש לכם גם כומר. תנו לנו אותו, ואז נעמיד אותו (ברונסון) לדין ונתן לכם אותו", אמר ארדואן עוד בספטמבר שעבר.

לעסקת חליפין כזו היה סיכוי נמוך מלכתחילה, ועתה שני הצדדים רק מתבצרים בעמדותיהם. טראמפ הבהיר כי לא ייתן דבר בתמורה לטורקיה והפציר בה לשחרר ללא תנאי את ברונסון, בזמן שמשרד האוצר כבר ניסח סנקציות נוספות. לאחר ששני בתי משפט דחו פעם נוספת את בקשת השחרור של הכומר ממעצר בית, ההכרזה על עיצומים חדשים נראית בלתי-נמנעת. הדיון הבא של ברונסון יתקיים רק באוקטובר.

לסנקציות ולהגדלת המכסים על יבוא אלומיניום ופלדה מטורקיה יש כבר השלכות ניכרות לעין על הכלכלה הטורקית, אם כי אלו נדמה שנבלמו מעט לנוכח חבילת הסיוע הגדולה שהציעה קטאר - כ-15 מיליארד דולר בהשקעות במגזר הבנקאי - ושורת צעדים של הבנק המרכזי בטורקיה. ארדואן הכריז גם על הגדלת המכסים על מוצרים אמריקניים מסוימים - מכוניות, אלכוהול, טבק וטלפונים סלולריים - ושלח את אזרחיו לנפץ אייפונים.

היו מספיק סיבות הגיוניות להטיל סנקציות על טורקיה, בתור היותה אחת המדינות הדכאניות ביותר בעולם. מעצרים ופיטורים שרירותיים של מאות אלפי אנשים, השתקת האופוזיציה, הפרות של זכויות אדם במאבק בכורדים בדרום-מזרח המדינה - כל אלו הן סיבות המשמשות את הממשל בהטלתו עיצומים על משטרים סוררים אחרים בעולם. עד כה נהנתה טורקיה מחסינות לנוכח היותה חברה בנאט"ו, מיקומה האסטרטגי ושליטתה על שאלטר ההגירה לאירופה.

טראמפ בחר להעניש את ארדואן על מקרה ספציפי, שעשוי להתרחב עד לכדי יתר הסוגיות שהרחיקו בשנים האחרונות את טורקיה מהמערב וקירבו אותה אל המזרח. כאן טמונה המלכודת - ארדואן יחזק את יחסיו עם רוסיה, איראן וסין, שהמשותף לכולן שהן נתונות לסנקציות אמריקניות מתגברות, וגם עם האיחוד האירופי, שמתקשה גם הוא ביחסיו עם נשיא ארצות הברית. יחד הן יוכלו לרכך את המכה האמריקנית ולנסות לבודד את טראמפ בזירה הבינלאומית.

בינתיים, זהו מבוי סתום - לנשיא ארצות הברית אין בעיה לעלות על עץ גבוה, וארדואן אומר שוב ושוב כי הוא מאמין יותר באללה מאשר בדולרים. ואולם, אם הלירה תמשיך לצנוח, ועמה המצב הכלכלי של טורקיה, הוא עשוי לגלות שרוב אזרחיו מעדיפים כיסים מלאים על פני קריאת פסוקים.

ההזדמנות תהיה בשימוע הבא של ברונסון - עד אוקטובר עשויות הרוחות קצת לשקוע, ארדואן יוכל לפתוח במבצע צבאי חדש נגד הכורדים ובית המשפט יוכל להוכיח את "עצמאותו" כשיאפשר לברונסון לעזוב את טורקיה, אולי תחת איפול תקשורתי שימנע מבוכה מהנשיא.