לפני קרוב לשלוש שנים נישא איתי כהן על כתפי חברו ובשיאה של הפגנה סוערת מול בניין עיריית עפולה קרע את חולצתו, במה שהגדיר אז כ"אות אבל". הייתה זו שיאה של מחאה מקומית בעפולה בעקבות תוצאות מכרז של מינהל מקרקעי ישראל לשיווק 27 מגרשים לבניית 45 יחידות דיור. בכל המכרזים זכו אזרחים ערבים, תושבי ישובים שכנים לעפולה. העיר המשיכה לסעור בהפגנות נוספות ותוצאות המכרז עמדו למבחן משפטי. בית המשפט המחוזי בנצרת ביטל את תוצאות המכרז בטיעון לתיאום לא חוקי בין הניגשים. אחר כך הן אושרו בחלקן על ידי בית המשפט העליון.
אבל עפולה מסרבת להירגע מאז. מה שהוגדר על ידי הפוליטיקאים המקומיים "מאבק לשמירת צביונה היהודי של העיר", לא ירד מאז מהשיח היומיומי של הפוליטיקה המקומית. כעת בוחרים הפוליטיקאים המקומיים להציב את הנושא בראש סדר היום של הבחירות לראשות העיר.
"אני מדבר באסיפות הבחירות שלי על חינוך, תרבות וספורט וגם על צביונה היהודי של העיר, אבל התושבים מדברים קודם כל על צביון יהודי ורק אחר כך על שאר הנושאים", מספר כהן, שהיה בין מובילי המחאה נגד תוצאות מכרז הקרקעות, ומוכר בעיר כפעיל חברתי. הוא הקים מפלגה בשם "הבית החברתי" במטרה לכבוש מושב אחד או יותר, מבין 17, במועצת העיר. על סדר היום הוא מנסה להציב מספר נושאים חברתיים ובעיקר תחום החינוך, אבל תמיד מדברים איתו קודם כל על מכרז הקרקעות ועל כניסת אוכלוסייה ערבית לעפולה. "זה השיח, זה הנושא הכי בוער", הבהיר.
הדברים משתקפים גם במרוץ לראשות העיר. שלושה מועמדים מתמודדים על הכסא: ראש העיר המכהן, יצחק מירון; יריבו המושבע, אבי אלקבץ, שעמד בעבר בראשות העיר; והשלישי הוא אילן וקנין - עורך הדין שהוביל את המאבק המשפטי נגד מכרז הקרקעות. וקנין ואלקבץ ממקדים חלק ניכר מהמסרים שלהם בנושא היהודי-ערבי, בעוד מירון בוחר שלא להיכנס לשדה המוקשים הזה.
אלקבץ, שהיה פעם סגנו של מירון ושותפו ומאז הפך יריב מר שלו, תוקף את ראש העיר חזיתית ואומר כי "זה לא סוד שיצחק מירון הוא בעל דעות שמאל קיצוניות, עבדתי איתו שנים רבות ודעותיו ידועות. הוא גם אמר שהוא חושב שיהודים וערבים יכולים לחיות ביחד באותה עיר והתושבים חוששים שהדברים האלה מובילים את עפולה להיות עיר מעורבת. השתיקה שלו בנושא המכרז בעפולה עלית; הסירוב שלו להעמיד לטובת התושבים עו"ד שיסייע להם במכרז שהיה ברור שהוא לא תקין; השתיקה שלו במאבק של התושבים ברובע יזרעאל וההיעלמות שלו בהפגנה לאחר הרצח של שלי דדון ז"ל - הפכו את מערכת הבחירות הזאת לקריטית ולכזאת שתכריע האם עפולה תהיה עיר מעורבת או לא. אני לא מתבייש לומר בקול גדול וברור - אני רוצה עפולה יהודית".
אלקבץ פרסם לפני שבוע ימים פוסט בפייסבוק בו טען שרבים מקרב המבלים בפארק העירוני הם תושבים ערבים מהסביבה: "כיבוש הפארק העירוני של עפולה חייב להיפסק. זה לא עניין פוליטי, זה לא נושא לבחירות, זה פשוט דבר מהותי ועקרוני - פארק שנבנה לתושבי עפולה צריך להישאר שלהם". את החוק הקובע כי אסור לגבות דמי כניסה לגנים ציבוריים עקף אלקבץ בהמשך הפוסט וכתב כי "אפשר לעצור את ההשתלטות על הפארק אם בחודשי הקיץ, לדוגמא, נהפוך אותו למעין מתנ"ס עם חוגים והפעלות וכך נוכל לגבות מתושבי חוץ תשלום מלא וגבוה, ולתושבי עפולה להעניק צמיד כניסה במחיר סמלי".
מעיריית עפולה נמסר כי "מר אבי אלקבץ, בעת כהונתו כראש עיר, שילם עשרות אלפי שקלים, הוצאות משפט, מקופת הציבור, לאחר שבג"צ קיבל תביעה ייצוגית נגדו. החל ממאי 2009 ועד סוף כהונתו ארבע שנים לאחר מכן פתח אלקבץ את שערי הפארק".
עוד נמסר מהעירייה כי "כיום, במסגרת קמפיין הבחירות שלו, מוכר אלקבץ אשליות והבטחות של ערב בחירות לתושבי העיר שאינו יכול לעמוד בהן. זאת משום שעל פי החוק במדינת ישראל לא ניתן לגבות דמי כניסה לפארקים עירוניים ולגנים ציבוריים. אם יש לו פתרון חוקי ואמיתי שימנע כניסת תושבי חוץ יואיל נא להציגו לציבור". לדברי העירייה, "ראש העיר יצחק מירון, מיד בתחילת כהונתו, ערך בדיקות יסודיות, כולל ביקור בפארקים עירוניים אחרים דומים, כמו בכרמיאל ורעננה, והגיש תכנית מפורטת המייצרת העדפה ברורה לתושבי העיר עפולה. לצערנו, כל התכניות והפתרונות נדחו על ידי היועצים המשפטיים בטענה שלא יעמדו במבחן בג"צ".
אלקבץ, יזם וקבלן, עבר לגור בבניין שבנה ברובע יזרעאל המתפתח בצורה מואצת. ברובע זה מתמקד המאבק הנוכחי נגד כניסת תושבים ערבים לעיר. מספר משפחות מכרו את בתיהן לאזרחים ערבים, דבר גרר הפגנות והתבטאויות קשות. אלקבץ נכח בכמה מן ההפגנות שנערכו בשכונה נגד מכירת דירות לערבים. "בגידה היא הפקרות", "מכירת חיסול", ו-"אין לכם מה לחפש פה", נכתב בשלטים שנישאו בהפגנות לפני חודשיים בשכונה.
גם בשכונת גבעת המורה נערכה הפגנה דומה, בעקבות מכירת דירות לערבים בשכונה. הרב מנחם גולד, חבר מועצת העיר מטעם הסיעה המשותפת למפלגות הדתיות דגל התורה וש"ס, היה אז בין המפגינים. אבל בניגוד ליריביו של ראש העיר, גולד תוקף את הניסיון להציב את הנושא בראש סדר היום הפוליטי וכועס על הניסיון להפוך את ראש העיר לאשם בתופעה.
"האופוזיציה ויריביו של ראש העיר מנסים להפוך את זה לנושא מרכזי, זה הקלף היחיד שהם משחקים איתו ומנגנים על זה כל הזמן, כי אין להם דבר אחר לומר. ראש העיר פשוט עושה עבודה טובה", אמר גולד, חבר בקואליציה של מירון. "הרי ראש העיר לא יכול למנוע מכירת דירות לערבים. זה שוק חופשי ויש במדינה חוק. הממשלה ובתי המשפט לא יכולים למנוע זאת", הסביר.
כהן לא מקבל זאת. הוא טוען כי "על ראש העיר לדרוש בתוקף שהאדמות יוקצו קודם לבני העיר ושתהיה ועדת קבלה, כמו במושבים ובקיבוצים. למה אני שונה מהשכנים המושבניקים והקיבוצניקים? הם הגזענים, לא אני. אני רוצה שכל אחד יגור ביישוב שלו, ושאנחנו והערבים נשאר שכנים טובים. מגורים משותפים רק יגרמו למתחים וירחיקו בין האוכלוסיות". ואכן קמפיינים אנונימיים בסגנון "פרס יחלק את ירושלים" מנסים להפוך את מירון לראש העיר שיהפוך את עפולה לעיר מעורבת, והמסרים מופצים בווטסאפ ובפייסבוק.
מירון עדיין לא נגרר לתוך השיח הזה, ומקפיד להבליט לעומת זאת נושאים כמו פיתוח שכונות מגורים, תעסוקה, מסחר ותעשיה, מתחם תיירות ומסחר בתחנת רכבת העמק ההיסטורית ועוד. השאלה היא אם יצליח לשמור על מרחק משיח "הצביון היהודי" או שייאלץ להיכנס למגרש הבוצי ולהגיב.
מעיריית עפולה נמסר: "חוק יסוד במדינת ישראל קובע במפורש שאי אפשר למנוע מכירת בתים וקרקעות לאזרחי המדינה הערביים, ובכך לא ניתן למנוע מערבים להתגורר ברשויות יהודיות. מכאן ברור שגם לראשי ערים אין כל יכולת למנוע זאת. נושא הצביון היהודי בעפולה עולה בימים אילו במסגרת קמפיין בחירות של מר אבי אלקבץ, המשתמש בסוגיה זו כקרדום לחפור בו, מנסה להפחיד את הציבור ומבטיח הבטחות סרק של ערב בחירות שאינו יכול לקיים. זאת ועוד, עפולה כיום ומזה 93 שנים ומיום היווסדה היא עיר יהודית, בה נשמר הצביון היהודי. כיום בעפולה כ-54,500 תושבים, מתוכם כ-400 תושבים ערבים בלבד, שרובם הגדול הובאו לעיר בשנים עברו על ידי משרד הביטחון, וכיום אין כל סכנה לצביונה היהודי".
