בעקבות פציעתם של שני לוחמי יחידת "מגלן" במהלך אימוני היחידה, קיים צה"ל תחקיר פיקודי שבמסגרתו הוחלט להדיח כמה קצינים שנמצאו תקלות בהתנהלותם. על אחד מהאירועים, שבו לוחם קפץ מרכב "האמר" לעבר שיחים בסיום אימון, נאמר בתחקיר כי הוא "פסול, לא מקצועי, לא ערכי ומיותר". באירוע נוסף נפצע לוחם באימון קרב מגע שבוצע ללא ציוד מגן.
כעת הכדור עובר למגרשו של הפרקליט הצבאי הראשי אלוף שרון אפק, שיצטרך להחליט האם להסתפק בוועדת חקירה צבאית או להורות על חקירה במצ"ח. בהתאם לפקודות הצבא קיימת חובה לפתוח בחקירה של המשטרה הצבאית החוקרת במקרה של מות חייל שלא נגרם בקרב או בפעילות צבאית. באותה הפקודה מובהר כי "הפצ"ר או פרקליט צבאי רשאים להורות על עריכת בדיקה על ידי מצ"ח", אפילו אם המקרה אינו מנוי בין העבירות שמחייבות חקירה.
עוד בנושא:
"מפקד צוות הוא האלוהים": המסורת המסוכנת של יחידת מגלן
צרות אצל ה"בייבי" של הרמטכ"ל: השאלות אחרי התאונות בחטיבת הקומנדו
בעקבות פציעת שני לוחמים: צה"ל עצר חלק מהאימונים במגלן
דרך המלך במקרה של פציעת חייל שלא במהלך קרב היא למנות ועדת חקירה (וח"ק). הוראות הצבא מחייבות מינוי ועדת חקירה כשמדובר במקרה שבו החייל אושפז באורח בינוני או קשה כתוצאה מפציעתו. המקרה היחיד שבו לא תמונה ועדת חקירה היא אם ימצא הפצ"ר לנכון להורות, באופן חריג, על פתיחה בחקירת מצ"ח.
יש להדגיש כי מדובר בשני כלים שונים עם מטרות שונות לחלוטין. בעוד שוועדת חקירה היא כלי בידי המפקדים שנועד להפיק לקחים ולשפר את תפקוד הגוף לעתיד לבוא - מטרתה העיקרית של חקירת מצ"ח, ככל חקירה פלילית, היא איסוף ראיות וגילוי עבירות לצורך העמדה לדין, אם התגלה כי אכן נעשו עבירות.
"סיכון חיילים ללא תועלת אינה פעולה סבירה"
על בסיס ניסיון העבר ניתן להעריך כי הפצ"ר יקבל את החלטתו בימים הקרובים, או אפילו היום או מחר. החלטה מהירה של הפצ"ר חשובה מאחר שהיא תאפשר לאותו גוף להתחיל בפעולותיו מוקדם ככל האפשר.
שנות כהונתו של איזנקוט כרמטכ"ל מתאפיינות בטיפול פיקודי נחרץ ומהיר באירועים המערבים סוגיות פיקודיות ומשפטיות. כך היה, למשל, בתאונות אימונים, באירועים שעיקרם ניצול יחסי מרות או בכאלה שהייתם בהם התרשלות באבטחת חומרים מסווגים. אם בעבר מפקדים העדיפו להמתין להחלטות המשפטנים - הרי שאיזנקוט התווה קו ברור, שבהתאם לו ננקטו צעדים פיקודיים לאחר התרחשות האירועים במקרים רבים. לצעדים אלה יש השפעה גם על ההחלטות המשפטיות המתקבלות, אך לא בכל מקרה שבו ננקטים צעדים פיקודיים מתייתר הצורך בחקירה פלילית.
נראה כי לפחות באירוע החמור ביותר, שבמהלכו חייל חפץ מתוך "האמר" לעבר שיחים, המפקדים שניהלו את האימון חרגו מסמכותם ובכך סיכנו את בריאותם של המתאמנים ללא כל צורך. התוצאה הקשה יכולה ללמד כי היה כאן סיכון משמעותי לבריאותם של הלוחמים, שלמרבה הצער התממש.
בהתאם לכך הודח מפקד הצוות, אך צעד פיקודי זה לא מייתר עריכת בדיקה או חקירה. הפצ"ר יצטרך לבחון כעת עד כמה משמעותית הייתה החריגה מהפקודות. שאלה נוספת, חשובה לא פחות, היא עד כמה מדובר באירוע נקודתי - או שהוא משקף נורמה פסולה שמצאה לה אחיזה בתרגולות שנערכו בצוות המדובר או גם בצוותים אחרים ביחידה.
ככל שיתברר שיש אינדיקציות לכך שמדובר בכשל מתמשך ולא באירוע יחיד מסוגו, ייתכן שדווקא חקירת מצ"ח תהיה הכלי המתאים במקרה זה להעמקת הבדיקה. כך או כך, הכרעת הפצ"ר תתבסס מטבע הדברים על הממצאים העובדתיים שנאספו ויועברו לבחינתו.
במשפט צבאי שנערך בעקבות מותו של לוחם דובדבן, אהוד שניאור, בשנת 2002, אחר שטורטר בריצות חוזרות עד שהתמוטט, אמרו שופטי בית הדין הצבאי לערעורים את הדברים הבאים: "סיכון חיילים ללא תועלת, גרימת נזק לפקודים ללא תוחלת, איננה פעולה סבירה. לכל אלה צריך ויכול להיות מודע כל מפקד... סטייה מרמה זו משמעותה זלזול בחיי אדם". אלה הם דברים שחשוב תמיד לזכור ולהפנים.