"מסכת השפלות": העיריה קבעה שהמנהל הטריד מינית - אך התיק הפלילי נסגר

הפרקליטות סגרה לאחרונה תיק פלילי נגד מנהל בעיריית תל אביב שהודה כי נהג לנשק, לחבק ולגעת בעובדת שהייתה כפופה לו, על אף שביקשה ממנו שוב ושוב שיפסיק. צוות בדיקה שהקימה העירייה קבע כי מדובר בהטרדה מינית, ואף ציין את "החומרה המיוחדת" של מעשי המנהל והדגיש כי לא מדובר במעידה חד פעמית אלא במסכת יומיומית של מעשים מטרידים ומשפילים. למרות כל אלה - המשטרה גררה רגליים בחקירת המקרה, והפרקליטות נאלצה לסגור את התיק.

"הקושי הכי גדול הוא שלא האמינו לה, שהפכו אותה לשקרנית, למוקצה", אמר לוואלה! NEWS אחד ממקורביה של מ', העובדת שהוטרדה. "אנשים שהיא הייתה אחראית עליהם קמו והלכו, הוא פשוט הסית נגדה עובדים שלא שיתפו פעולה יותר, החרימו אותה, לא רצו לעבודה תחתיה. זה היה נוראי מבחינתה ובסוף הוא קיבל רוח גבית מההנהלה בעיריית תל אביב שעשתה מזה בדיחה".

הפרשה החלה בינואר 2014, כאשר מ', עובדת ותיקה בעיריית תל אביב, עברה לתפקיד באגף התברואה העירוני. תוך זמן קצר החלה לסבול מהטרדות חוזרות ונשנות מצד הממונה עליה, ש'. "כעבור זמן מה הוא הניח עלי יד", תיארה מ' בפני צוות הבדיקה העירוני שבחן את תלונתה. "פעם יד על הגב, פעם ליטוף, פעם נשיקה... כל פעם אמרתי 'מספיק', התחמקתי, אמרתי 'די', כל פעם הוא היה אומר לי 'בואי לשתות איתי קפה בחדר'. בתקופה האחרונה אמרתי לו 'אני אישה נשואה, אתה עושה לי בעיה תדמיתית'. הוא היה צובט אותי בחלק האחורי בגוף. החולצה קצת חשופה, תמיד זה במגע ישיר עם הבשר...עשרות פעמים של ליטופים, צביטות".

בעדותה, שנמצאה אמינה לחלוטין על ידי צוות הבדיקה, הוסיפה מ' כי הרגשתה בעקבות מעשיו של הממונה עליה הייתה איומה. "כל פעולה שאנקוט לא תיראה טוב. אני במיעוט, לא היה לי נעים כל הסיפור הזה", תיארה. לדבריה, היא הייתה "חרדה לתגובה של בעלי שלא ידע שמישהו מניח עליי יד. פחדתי שיצא לי שם של מתלטפת, צריך להבין את ההוויה". כשנשאלה מ' על ידי הבודקים מדוע לא התלוננה על ש', השיבה: "לא פניתי לאף אחד...התרחקתי, הסתגרתי והתחלתי לבצע את עבודתי...אני אלך להתלונן ומה יהיה הלאה? חששתי. הוא עובד בסדר גמור ויש לו תמיכה של ההנהלה".

אלא שבסוף 2014 אירע מקרה שהיווה את נקודת השבירה של מ', ושנגדו לא יכלה לשתוק יותר. כאשר שוחחה עם כמה מהעובדים במחלקתה, נצמד אליה ש' מאחור, חיבק אותה והניח את ראשו על לחיה. בתגובה היא צעקה עליו שיפסיק לגעת בה. ש' עזב את המקום, אולם בהמשך היום חזר והתקרב אליה מאחור, ונגע בגבה עם עט כדי לדגדג אותה. כשהסתובבה אליו וביקשה שוב שיפסיק, אמר לה כי מגע באמצעות עט "לא נחשב".

לאחר האירוע, מספרת מ', ניסתה להתחמק ככל יכולתה מש'. כחודש וחצי לאחר מכן אירעה לה תאונת עבודה שהביאה אותה להיעדרות רצופה של כמה חודשים, וכן להיעדרויות נוספות לסירוגין. יום אחד, כאשר חזרה מהיעדרות רפואית, גילתה כי הועברה פתאום למחלקה אחרת - שבה העבודה הייתה במשמרות וכללה עבודה בשבתות וחגים. לטענתה התברר לה מאוחר יותר כי הסיבה להעברתה הייתה הרצון להרחיקה מש'.

בפברואר 2016 ביקשה מ' לחזור לתפקידה הקודם, ובאגף התברואה החליטו לקיים שיחת בירור בינה לבין מנהלי האגף. בין היתר נטען כלפיה בשיחה כי אחת הסיבות להעברתה הייתה שהתפרצה בצעקות על ש', הממונה עליה. רק אז החליטה לחשוף לראשונה את הסיבה להתפרצות - וסיפרה כיצד ש' היה נוגע בה.

בערעור שהגישה לאחרונה תיארה מ' כיצד מרגע שחשפה את הפרשה ו"העזה" להתלונן - הפכה שגרת העבודה שלה לבלתי נסבלת. לטענתה חלק מהעובדים התעלמו ממנה, בעוד אחרים התלחששו סביבה ואף העירו זה לזה הערות כמו "אל תיגע בה שלא תגיד שהטרדת אותה". בין היתר, הופתעה יום אחד למצוא אישור רפואי שהעבירה למנהליה תלוי על לוח המודעות במחלקה.

ימים לאחר פגישת הבירור זומנה מ' למשרדו של המנהל האחראי על ש'. במהלך הפגישה, לדבריה, הוא צחק עליה ואף קרא לעובד אחר ושאל אותו, כאשר היא נוכחת בחדר, אם לדעתו היא הוטרדה מינית. עוד מתברר כי המנהל האחראי ערך מעין בירור של האירוע עם עובדים אחרים, שהכחישו כי "אירוע העט" התרחש. למרות זאת, הוחלט להעביר את הנושא לטיפולו של סמנכ"ל משאבי האנוש בעירייה, שהקים צוות בדיקה לטענותיה של מ'.

צוות הבדיקה זימן אליו כ-16 עדים שונים, בהם גם ש' ומ' בעצמם. חברי הצוות ציינו כי ש' הכחיש לחלוטין שהאירועים קרו. "לא היה כזה דבר", אמר בתוקף. "אף מקרה, לא היו דברים, אין לי מה ללטף אותה...זה שקר, לא היה ולא נברא". חברי צוות הבדיקה ציינו בדוח שחיברו כי העובדים שזומנו להעיד בפניהם העידו כולם בצורה אחידה כי לא ראו שום התנהגות חריגה מצדו של ש'.

ביוני 2016 הגיש צוות הבדיקה את מסקנותיו, מהן עלה כי גרסתה של מ', שאף תמכה את עדותה בעדויות של אנשים נוספים שאותם שיתפה בזמן אמת במעשים, אמינה ומקובלת לחלוטין. מנגד, ההכחשה האחידה והזהה של העובדים ושל ש' נמצאה בלתי אמינה.

"הצוות מקבל את גרסת המתלוננת במלואה וסבור כי התקיימה במקרה זה הטרדה מינית", נכתב בדוח. "הצוות רואה חומרה מיוחדת בהטרדה מינית נשוא בדיקה זו, שעניינה ניצול יחסי מרות של הנדון כלפי המתלוננת שהייתה כפופה ותלויה בו במהלך עבודתה במקום, עקב הצורך המיוחד שלה בתוספת הכספית בגין עבודתה באותו תפקיד". צוות הבדיקה המליץ לנקוט הליך משמעתי נגד ש'. מעט לפני הגשת מסקנות צוות הבדיקה הגישה מ' תלונה במשטרה.

לדברי עורכי דינה, המשטרה ניהלה את החקירה בצורה רשלנית ולא רצינית, תוך גרירת רגליים - שבסופו של דבר הביאה לסגירת התיק. כך למשל, ציינו פרקליטיה של מ' כי פעולות החקירה הראשונות שבוצעו בתיק היו ניסיונות "לזרוק" את הטיפול בתיק מתחנה לתחנה. תחילה התלוננה מ' בתחנה בבת ים, שנמצאת באחריות מרחב איילון. משם הועברה התלונה למרחב יפתח, אולם "פעולת החקירה" הראשונה שביצעו שוטרי המרחב בתיק הייתה לבקש כי מ' תראה להם באיזה בניין התרחש האירוע. ממזכר שנכלל בתיק החקירה ניתן ללמוד כי החוקרים הגיעו למסקנה שהבניין דווקא נמצא באחריות מרחב איילון, והחזירו אליו את הטיפול.

גם כאשר החלו השוטרים לחקור את המקרה, קשה לומר שהחקירה הייתה ממצה. כך, מ' סיפרה על ארבעה אנשים שהיו עדים ל"אירוע העט", אך רק אחד מהם העיד עליו במשטרה. השוטרים גם פנו לעירייה ונאמר להם כי צוות הבדיקה המליץ על הליך משמעתי נגד ש'. למרות זאת, לא כל העדויות שגבה צוות הבדיקה נמצאות בחומר החקירה. למשל, עדויות של חברתה לעבודה של מ' ושל הרב שלה - שאותם שיתפה בזמן אמת במעשים. כשנה לאחר הגשת התלונה, ביוני 2017, קיבלה מ' את ההודעה כי המשטרה והפרקליטות החליטו לסגור את התיק בעילה של חוסר ראיות.

עם סגירת התיק העירייה הייתה יכולה להמשיך בהליך המשמעתי נגד ש', והוגשה נגדו קובלנה בבית הדין למשמעת של נציבות שירות המדינה לרשויות המקומיות. במסגרת הסדר טיעון שאליו הגיעו סנגוריו הוא הודה כי נהג "לחבק את מ', לנשק אותה על לחיה ולהחליק את ידיו לאזור גבה", אף שביקשה ממנו שוב ושוב להפסיק. הוא גם הודה באירוע אחד שבו קיבלה פרחים מעובד, והוא לחש באוזנה הערה על גודל איבר מינו של אותו עובד. ש' הורשע במסגרת ההסדר בעבירות משמעת של התנהגות שאינה הולמת, ונגזרו עליו נזיפה, הורדה בדרגה למשך שישה חודשים ופיטורים על תנאי.

מ' לא הסתפקה בכך. היא הגישה ערר על סגירת התיק הפלילי נגד ש', אך בימים האחרונים קיבלה הודעה כי בפרקליטות המדינה החליטו לדחות אותו. בהחלטה צוין כי הסיבות לדחייה הן הזמן שחלף מאז האירועים, הצורך בהשלמות חקירה מצד המשטרה, והיעדר עברו הפלילי של ש'. בנוסף, היא הגישה תביעה אזרחית נגד עיריית תל אביב, וזו עדיין מתנהלת.

"המשטרה לא עשתה מספיק מאמץ כדי לטפל בתיק הזה", אמר מקורבה של מ'. "הם מיהרו לסגור אותו ולא טרחו לפתוח אותו אפילו שיש להם ראיות. הם פשוט בחרו לסגור את התיק ולהסתפק בעובדה שיש נגדו כתב אישום בבית דין למשמעת בעירייה, מבחינתם זה בסדר. היא המתינה תקופה ארוכה עד שהמשטרה הואילה בטובה לטפל בתיק, עד שהתייחסו למשהו, זה היה פשוט נוראי. אחרי זה הם עוד לא קיבלו את הערר והחליטו לא לפתוח את התיק בייחוד אחרי שהוא החליט להודות בכתב אישום מתוקן, איך אפשר להאמין במערכת כזאת".

המחיר העיקרי שאותו משלמת מ' בא לידי ביטוי במצבה הרגשי והנפשי. מאז המקרה היא התמוטטה רגשית, הסתגרה, ובמשך כשנה היא לא הצליחה לחזור לעבודה. "הדבר הכי אבסורדי שבמקום שהוא יורחק ממקום העבודה הוא המשיך לעבוד שם והסית עובדים אחרים נגדה", הוסיף מקורבה. "בסוף הרחיקו אותו והחזירו אותה לתפקיד, אבל הוא עדיין נשאר בעירייה וקיבל תפקיד בתחנת עבודה אחרת באותו אגף. היא שילמה מחיר אישי כבד מאוד, נפשי, כלכלי, מקצועי וחברתי. זה גם פגע במשפחה שלה, בילדים שלה, כולם שילמו מחיר כבד על האומץ שהיה לה להתלונן".

מ' סיפרה לאנשים הקרובים אליה כי במשך השנה שהייתה בבית בעקבות מצבה הנפשי, אף אחד מהממונים בעירייה לא הרים אפילו טלפון כדי לשאול לשלומה. "למעט שיחה אחת ממחלקת כוח אדם בחגים כדי לצאת ידי חובה אף אחד לא התקשר לשאול מה קורה", אמרה להם. "התחושה הייתה שאף אחד לא רוצה לגעת במקרה הזה, תחושה עמוקה שלא מאמינים לך, עיריית תל אביב ממתגת את עצמה כמקום ליברלי, שוויוני, ובסוף היא עברה שם חוויות משפילות, החל מההטרדה ועם כל מה שבא עם זה החרם, הנידוי וחוסר האמון. אף אחד פשוט לא האמין. אתה לא מצפה לכזה דבר מעירייה שמתגאה בליברליות שלה ובנאורות שתאפשר לאדם כזה להמשיך לעבוד ולהשפיע על השטח במהלך התלונה".

מקורבה של מ' תהה גם כיצד המשטרה סגרה את התיק על אף הראיות שהיו ברשותה והודאתו של ש'. "איך נשים אחרות יוכלו לאזור אומץ ולקום ולהתלונן אחרי התנהלות כזאת? ועוד בעידן ה-me too שבו דברים צפים ועולים, במקום לעזור למתלוננות המשטרה סוגרת את התיק. היא שילמה מחיר כבד בהתחלה וממשיכה לשלם אותו גם היום, זו סטירת לחי".

עו"ד עומר בללי, פרקליטה של מ', אמר בשיחה עם וואלה! NEWS כי "מדובר במקרה מצער ביותר של עובדת מוערכת שהפכה לשבר כלי, עקב הטרדות חוזרות ונשנות של מנהלה, שלא חדל ממעשיו במשך שנה שלמה חרף בקשותיה של העובדת". בללי הביע צער על כך ש"הרשויות השקיעו יותר מאמץ בלגלגל את הטיפול בעניין בין אחת לשנייה, מאשר לחקור את המקרה ולהעמיד לדין את האחראים לכך. עצם העובדה שהמנהל הודה בביצוע העבירות במסגרת הליך משמעתי, רק מעצימה את התחושה שהמשטרה כשלה בתפקידה".

עו"ד גל גינגיס, שמייצג את מ' בהליך האזרחי, הוסיף כי המקרה "מהווה דוגמה חיה לסטטיסטיקה המצערת, שלפיה אחוזים גבוהים ביותר מתלונות המוגשות על הטרדה מינית נסגרות ללא הצדקה אמיתית. הקשיים במערכות האכיפה ממשיכים לגבות את המחיר מהמתלוננות, שהאירועים הכואבים שחוו לא מתבררים עד תום. למעשה, ההחלטה שלא לברר את התלונה מהווה פגיעה מצערת נוספת במתלוננת, הפעם על ידי המערכת עצמה".

מעיריית תל אביב נמסר כי "עניינה של מ' מתברר בימים אלה בבית הדין האזורי לעבודה, במסגרת תביעה כספית שהגישה בין היתר נגד העירייה. התיק מתנהל בדלתיים סגורות ולכן העירייה מנועה מלחשוף פרטים על המקרה, אך היא תבהיר, כי פעלה בעניין זה על פי כל דין ואף הרבה מעבר לכך, סיפקה למ' הגנה מלאה, והמידע שנמסר מציג תמונה חד-צדדית, מגמתית וחלקית בלבד. עיריית תל אביב-יפו רואה חשיבות רבה ופועלת למניעת הטרדה מינית בין כתליה ובשמירה על סביבת עבודה נעימה, הוגנת ומכבדת לכל עובדות ועובדי העירייה".

סנגוריו של ש', עורכי הדין רונן רוזנבלום ודניאל קליין, מסרו: "פסק הדין שניתן על ידי בית הדין המשמעתי של הרשויות המקומיות מדבר בעד עצמו תוך התייחסות לעבירות המשמעת שיוחסו לו ולא מעבר לכך. יודגש, כי כל ניסיונותיה הכושלים של המתלוננת להטיל דופי פלילי במרשי נדחו הן על ידי משטרת ישראל והן על ידי הדרג הגבוה ביותר במשרד המשפטים".

במחלקת העררים בפרקליטות המדינה מסרו כי "מדובר בתיק שבו לא היו די ראיות להעמדה לדין פלילי בעת בחינתו במחוז, גם לאחר השלמות חקירה בו. במקביל לחקירה המשטרתית, נערך בירור משמעתי בעירייה".

עוד נמסר כי "לאחר סגירת התיק הפלילי, ובמסגרת ההליך המשמעתי, נחקרו עדים רבים נוספים, נמצאו חיזוקים לתלונת העוררת והנילון הועמד לדין משמעתי. במצב דברים זה, לאחר בחינת מכלול נסיבות העניין במסגרת ערר שהוגש, לרבות חלוף כארבע שנים מאז קרות האירועים, הצורך בהשלמת חקירה נוספת לשם העמדת הנילון לדין פלילי, היעדר עבר פלילי לחובתו, ההליך המשמעתי התלוי ועומד והעובדה כי העבירות הנטענות בוצעו בזיקה ישירה למקום העבודה, הוחלט להותיר את הבירור במישור המשמעתי".

ממשטרת ישראל נמסר כי "עם סיום החקירה במשטרה העבר תיק החקירה לעיון והחלטת הפרקליטות שהחליטו לסגור את התיק ואף דחו ערר שהוגש בנושא- משכך עליך לפנות לפרקליטות. משטרת ישראל תמשיך לחקור כל תלונה שתתקבל ותעלה חשד לביצוע עבירה פלילית במקצועיות וביסודיות, במטרה להגיע לחקר האמת".