שלוש העדויות הנוספות לא עזרו: מדוע נסגר התיק נגד הרב המטפל?

בחודש שעבר הודיעה פרקליטות המדינה לרות עוקשי כי נסתם הגולל על ההליך הפלילי נגד הרב יהודה לייב אוירבך, מי שהיה המטפל שלה ולטענתה תקף אותה מינית. המשנה לפרקליט המדינה החליט לסגור את התיק הפלילי נגד אוירבך, ואף דחה את הערר שהגישה על ההחלטה.

כעת נחשף כי בידי הפרקליטות היו עדויות של נשים נוספות שסיפרו על מעשים דומים, ואף חמורים יותר מאלו שלהם טענה עוקשי. עדויות אלו נחשפות כאן לראשונה, כמו גם העובדה כי עוקשי עברה בדיקת פוליגרף שבה נמצא כי היא דוברת אמת. אך כל זה לא שכנע את הפרקליטות להגיש כתב אישום. עוד נחשף שבמהלך העברת חומרי החקירה בין המשטרה והפרקליטות אבדו דיסקים שעד היום לא ידוע מה עלה בגורלם.

הרב אוירבך מוכר כמטפל נפשי במגזר החרדי. באתר האינטרנט של מכון "נתיב ללב" שבניהולו, נכתב כי הוא "החל את דרכו כאיש חינוך, אשר עשרות ומאות תלמידיו בעבר מעידים על השקעתו וראייתו החינוכית, השתלם במהלך השנים בלימודים מקצועיים כפסיכותרפיסט ויועץ טיפולי (במסגרת מכון מגיד של האוניברסיטה העברית - ד"ד) וכמאמן אישי עם התמקדות מיוחדת ביכולת לאמן בעלי הפרעת קשב וריכוז".

עוקשי הגיעה לראשונה לקליניקה של אוירבך בשנת 2010, בעקבות מצוקה נפשית. בתחילה ניסה הרב להפנותה למטפלים אחרים, אך היא התקשתה ליצור איתם חיבור, ובינתיים הוא המשיך לטפל בה. "שילמתי לו על כל מפגש, בהתחלה 250 שקל לשעה, אחר כך הוא קצת העלה לי את זה", מספרת עוקשי. "תקופות ארוכות הייתי באה פעמיים בשבוע, כי הרגשתי שהמצוקה שלי מתגברת ושהוא היחיד שמושיע אותי מהמצוקה הזאת. אני חושבת שכל מה שקרה זה שהוא בודד אותי משאר העולם. לקח לי שנים להבין את זה, אבל העולם סביבי הצטמצם והתנקז לחדר אצלו".

בדיעבד יודעת עוקשי להצביע על נורות אזהרה שנדלקו בשנתיים הראשונות לקשר עם אוירבך, אולם אז לא הייתה יכולה להבחין בהן. "למשל הוא היה אומר לי משהו כמו 'אם את ואני נהיה בבית מלון, אז משהו מיני יכול לקרות בינינו', אבל הייתי במקום שלא יכולתי להכיל את הדבר הלא קשור הזה", הוסיפה. "הסיטואציות האלה היו אז בטלות בשישים בעיני. הדחקתי אותן, כי לא יכולתי להכיל אותן. הרגשתי שזה מחיר קטן תמורת מה שהרגשתי שקיבלתי מהטיפול, וזה שיש אדם שאני יכולה לסמוך עליו בעיניים עצומות".

לאחר שנתיים של פגישות התרחש המגע הראשון. בסופה של פגישה טיפולית קשה חיבק אוירבך את עוקשי, לדבריה הוא עשה זאת מיוזמתו. מאותו רגע, היא מספרת, הידרדר המגע בהדרגה גם למקומות מוצנעים, כאשר גם השיח המיני הלך והסלים. והכל במהלך הפגישות בקליניקה של הרב, שעבורן שילמה.

רק לאחר כשנה וחצי, הצליחה עוקשי להתנתק מהרב אוירבך. זה קרה לאחר שתי פגישות שהיא מגדירה דרמטיות. "בפגישה הלפני אחרונה הוא דיבר איתי על בית מלון, והוא דיבר איתי ממש על זה שהוא יילך איתי לאילת לכמה ימים", היא נזכרת. "הייתי בשוק שהוא מציע את זה, זה הבהיל אותי. הרגשתי שהוא באמת מתכוון לזה. הדבר השני היה שבפגישה הבאה באתי להגיד לו שלא הרגשתי טוב עם מה שהיה, והוא אמר לי 'קמתי בארבע לפנות בוקר וחשבתי עליך'. אז שאלתי מה הוא חשב והוא ענה לי 'דמיינתי אותך יושבת עלי ואני מאונן לך'. פה זה נגמר".

לאחר מכן עוקשי פנתה לפורום "תקנה" - גוף ששם לעצמו למטרה לטפל בפגיעות מיניות מצד בעלי סמכות במגזר הדתי. אנשי הפורום שמעו את סיפורה והתרשמו כי היא דוברת אמת. הם זימנו גם את אוירבך, שהגיע מלווה בעורך דין והודה כי פגע בעוקשי. אוירבך לא פירט לגבי מעשיו, אולי מתוך חשש מהליך פלילי עתידי, אך לפי אחד מאנשי הפורום אמר: "אני רצחתי אותה".

אנשי הפורום ניסו לנסח יחד עם אוירבך הסכם שלפיו יחזיר לעוקשי את הכסף ששילמה לו לאורך השנים ויתחייב שלא לטפל יותר בנשים. אלא שהחתימה התעכבה במשך חודשים ארוכים, עד שלעוקשי נמאס והיא פנתה לחפש צדק באפיקים אחרים - היא הגישה נגד הרב תלונה במשטרה, ולאחר שהוא נעצר התראיינה בתוכנית "עובדה". עתה נחשף מה אירע בשנים שחלפו מאז הוגשה התלונה, במרץ 2015, ועד שלוש שנים לאחר מכן - כאשר המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים שלמה למברגר דחה את הערר על סגירת התיק.

לאחר הגשת התלונה יצרו חוקרי המשטרה קשר עם שתי מטופלות של אוירבך ועם אישה שהכיר על רקע מקצועי, וסיפרו כיצד פגע גם בהן. עדויותיהן, שמראות קווי דמיון ברורים לעדותה של עוקשי, נחשפות כאן לראשונה. אולם גם הן לא שכנעו את הפרקליטות.

אחת מהן, א', תיארה בעדותה כיצד גם אצלה גלש הטיפול אל האזורים המיניים: לאחר חודשים של טיפול החלה ללטף את אוירבך במהלך הפגישות, ויום אחד חיבקה אותו. בהזדמנות אחרת הורידה את החזיה ופתחה את כפתורי חולצתה במהלך פגישה טיפולית, ובפעם אחרת שלחה לו תמונה שלה חשופת חזה. למרות זאת, הוא המשיך את הטיפול.

בשונה מעוקשי, א' מסרבת לומר מילה רעה אחת על אוירבך. היא טוענת כי הוא אדם טוב שעזר לה רבות, ומוכנה להעיד רק כדי להוכיח את חפותו. יתרה מכך, היא מטילה על עצמה את האחריות להתקרבות ולמגע הפיזי עם הרב. הוא לכל היותר כיוון אותה לשם, לדבריה, ומשם היא זו שלקחה את המושכות.

גם ב', מטופלת נוספת של אוירבך, שיבחה אותו וסיפרה כמה עזר לה. בדומה לא' גם היא מסרבת להאמין שהוא פגע במישהי. אלא שלצד זאת, היא מספרת כיצד החלה לשים את הראש על אוירבך במהלך הפגישות, והוא עיסה פעם אחת את צווארה. בשלב מסוים הותקנה מצלמה גלויה בחדר הטיפולים של אוירבך, אולם לדברי ב' הם נהגו ללכת במכוון למקום שמחוץ לטווח הצילום. ב' גם הגיעה למצב שבו ישבה על אוירבך במהלך פגישה, והוא נגע לה לדבריה בחזה. בפעם אחרת, היא אומרת, ישבה על הרב, לקחה את ידיו וכיוונה אותן מטה - עד שאונן לה. כמו א', גם היא מטילה את מלוא האחריות על עצמה.

לטענת עוקשי, כך עובדת השיטה של אוירבך: לתמרן את המטופלת לאזורים המיניים, אך לתת לה את האשליה שהיא זו שמובילה, שהכוח בידיים שלה, ושהכול נעשה עבורה כחלק מהטיפול. "כל הפגישות איתו היו מסתיימות ב'מה את רוצה שאני אעשה לך'", היא מתארת. "'מה שאת רוצה', 'תחשבי על משהו שאת רוצה שאני אגע בך'. לקראת המפגשים האחרונים בינינו זה היה ממש חמור. זה היה 'אני אשכב איתך בשבילך', ועדיין לא נפל לי שום אסימון".

עדות נוספת שיכולה לחזק את דבריה של עוקשי מגיעה מג' - אישה שהכירה את אוירבך על רקע עבודתה, בתחום משיק לשלו. כשהגיעו אליה החוקרים סיפרה להם כי הרב ניסה לחבק אותה באופן שגרם לה אי נוחות. מה שחשוב יותר: בהזדמנות אחרת, לדבריה, שאל אותה הרב לגבי מצבה המשפחתי, ומשהבין שהיא אינה נשואה הציע לה לצאת איתו לחופשה - הצעה זהה לזו שהציע לעוקשי, לדבריה.

בחקירתו הראשונה במשטרה סירב אוירבך לענות על כל שאלה שנוגעת לרות עוקשי. בחקירותיו הבאות הציג קו הגנה מורכב. הוא הודה כי היה מגע מסוים עמה, אך טען כי היה מדובר במגע אבהי ואוהב, ולא מגע בעל משמעות מינית, ובכל מקרה עוקשי היא זו שיזמה אותו. את החלקים שלא משתמעים לשני פנים, כמו הנגיעות באזורים אינטימיים, הכחיש לחלוטין. אוירבך טען כי לא סיפר על פנטזיה שהייתה לו, בה הוא כביכול מאונן לעוקשי, אלא רק הגיב למשהו שהיא עצמה אמרה; וההצעה לבוא אתו לחופשה באילת? לדבריו דווקא היא זו שהציעה זאת, והוא דחה אותה.

גרסת הרב נשענת על עמוד תמך נוסף: הוא טוען כי בינו לבין עוקשי כלל לא התקיימו יחסים בין מטופל למטפל. לדבריו, אלה היו יחסים חבריים בלבד, או לכל היותר יחסים של "אח גדול". הוא מדגיש כי אמר לה במהלך השנים שלא יטפל בה, ואף הפנה אותה למטפלים שונים, למרות שהמשיכה להיפגש איתו במקביל. אוירבך לא מכחיש כי עוקשי שילמה עבור הפגישות ביניהם, אך טוען כי שילמה פחות ממטופלים אחרים, וזאת לדבריו משום שהיה מדובר בקשר שאינו טיפולי.

אלא שעוקשי, כזכור, אינה המטופלת היחידה שהעידה על מעשים מיניים שעשה בה הרב. לגבי א' ו-ב', אוירבך מאשר כי הקשר איתן היה טיפולי, אך טוען כי מעולם לא היה מגע ביניהם. כשעומת עם עדויותה של א', ונשאל מדוע לא הפסיק את הטיפול כשהתפשטה בפניו, השיב כי זה נושא שיש ויכוח עליו בין הפסיכולוגים. לגבי ב', שטענה כי אונן לה, טען כי מדובר בדמיונות, חלומות ושקרים. לגבי ג' טען כי מעולם לא ניסה לחבקה בכוח.

מחוץ לחקירותיו במשטרה, הרב אוירבך סיפק בכמה הזדמנויות מעין "חצאי הודאות" במעשיו. כך, למשל, כאשר לא הכחיש בפני פורום תקנה שפגע בעוקשי. אולם, זה לא היה האירוע היחיד: כחודש לאחר הפגישה האחרונה בינו לבין עוקשי, בערב תשעה באב, יולי 2013, היא שלחה לרב מייל. "יש לך מושג בכלל איך החרבת את הבית שלי? יש לך מושג כמה הרס זרעת", כתבה. לאחר שפירטה כיצד נגע ופגע בה, הוסיפה: "בא לי להקיא. לא מוצאת ידיים או רגליים. הכנפיים שלי פצועות. אתה זה שפצעת אותן. פעם הרמת אותן, נתת לי כח. אחר כך כבר לא".

הרב השיב לה באותו היום: "אם הייתי פועל מההיגיון עכשיו אולי המכתב הזה לא היה נשלח אלייך, אולי לא ככה", הוא כותב לה. "אבל הרגשות שלי שולטים כאן. ערב תשעה באב. חורבן בית המקדש. ולמרות שעבר זמן אני מוצא את עצמי עסוק בלי סוף בחורבן שהמטתי עלייך. אינני בורח מאחריות, אך אינני יכול לכתוב על כך".

בסוף מרץ 2015, כשבועיים לאחר שהגישה את התלונה במשטרה וימים לפני מעצרו של הרב, הלכה עוקשי להתעמת איתו, כשהיא מצוידת במכשיר הקלטה. לרב כבר היתה הזדמנות לגבש גרסה, שכן העימות התרחש לאחר שעמד בפני פורום תקנה, מלווה בעורך דינו. בתחילת ההקלטה הוא אף אומר: "אני לא בטוח שאת לא מקליטה אותי לכן אני לא מדבר", אולם היא לא עצרה.

בשיחה המוקלטת הרב לא מודה במעשים הספציפיים שהוטחו בו, ומדגיש כל העת כי עוקשי לא הייתה אובייקט מיני עבורו. עם זאת, בשלב מסוים הוא אומר: "כשקרה מה שקרה הבנתי שהייתה לי טעות לאורך כל הדרך וכן, אני חייב לבקש ממך סליחה ואני לא יודע אם תוכלי אי פעם לסלוח לי. ולכן כשפורום תקנה פנו אלי לא הכחשתי, לא שיקרתי, לא ברחתי, לקחתי את כל האחריות למרות, למרות שאני יודע שכשעשיתי את מה שעשיתי זה היה ממניע טהור".

בהמשך השיחה עוקשי מספרת על הדברים שאמר לה בפגישותיהם האחרונות, והוא משיב: "הגבתי אז לא טוב. אני יודע לומר שבפגישה הזאת הרגשתי לא טוב וכשבאת אחרי זה והטחת בי... את ראית שלקחתי מיד את האחריות, לא לקחתי ממך כסף עבור הפגישה כי ידעתי בתוך תוכי שקרה שם משהו בפגישה הזאת שלא היה צריך לקרות... הגבתי אז לא נכון ואני מתנצל על כך אלף התנצלויות, אבל זה לא שינה לי שום דבר ביחס אלייך".

הקלטת השיחה עם אוירבך, המיילים שהחליף עם עוקשי, עדויותיהם של אנשי פורום "תקנה" וכן עדויותיהן של הנשים האחרות הועברו מהמשטרה לאנשי פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי). ראיה נוספת שהועברה לפרקליטות הם דיסקים שנתפסו במהלך החקירה. לא לגמרי ברור מה היה תוכנם, אך מה שברור הוא שהפרקליט שליווה את הטיפול בתיק, עו"ד שחר מלול מפרקליטות מחוז י-ם (פלילי), ביקש מהשוטרים לבצע השלמות חקירה שנגעו לדיסקים. אלא שכאשר במשטרה ביקשו לגשת למלאכה, גילו שהדיסקים אבדו.

ב-11 באפריל 2016 זומנה עוקשי לפגישה עם עו"ד מלול ועם עו"ד אושרת שהם, הממונה עליו. "הייתה לי תחושה שהם לא מאמינים לי", סיפרה. "הם כאילו האשימו אותי. שחר אמר לי 'היית בסוג של זוגיות איתו'. זו הייתה שיחה הזויה. מה שהם ניסו לעשות לי בפגישה זה להוריד אותי. 'את לא צריכה, זה יהיה לך קשה, יחטטו לך בעבר' - הם ניסו ממש שזה יגיע ממני. אבל הגעתי למסקנה שאני לא יורדת מזה, ואם הם רוצים שיסגרו בעצמם".

"יש משהו נורא טריקי בפרקליטות", מוסיפה עוקשי. "כנפגעת את באה ואם את חלשה מדי אז אומרים לך שאי אפשר להגיש כתב אישום כי את תתפרקי במשפט, ואם את חזקה אז אומרים לך 'לא הגיוני שזה קרה לך'". בעקבות הפגישה, ממנה יצאה בתחושה קשה, החליטה עוקשי לעבור בדיקת פוליגרף. היא נשאלה שלוש שאלות ספציפיות שנגעו למעשים שביצע בה לכאורה הרב ונמצאה דוברת אמת. התוצאות הועברו גם לפרקליטות - אך ללא הועיל. למרות הפוליגרף והעדויות הנוספות נגד הרב, בחודש מרץ שעבר קיבל פרקליטה של עוקשי, עו"ד אלעד רט, הודעה על סגירת התיק.

בהודעת הסגירה נטען כי הגרסה לפיה הקשר בין עוקשי לאוירבך היה טיפולי "אינה נקייה מקשיים". אנשי הפרקליטות מתייחסים אך ורק לעדותה של ב', שטענה כי אוירבך אונן לה, וסבורים כי לא ניתן לשלול את הטענה שעדותה היא "הזיות וערבוב בין דמיון למציאות". עוקשי הגישה ערר על סגירת התיק, אך בחודש מרץ האחרון נודע לה כי גם הוא נדחה. מבחינת הפרקליטות - נסתם הגולל על התיק. כך גם מבחינת הרב אוירבך, ששב לטפל בקליניקה שלו. אך עוקשי עדיין לא נואשה.

"הניצחון שלי יהיה אם הבנאדם הזה יפסיק לטפל באנשים", היא אומרת. "מחלחל אותי לחשוב אם יש מישהי מבית דוסי סגור, כמו שאני הייתי, שלא קוראת בגוגל, ומישהו מפנה אותה לטיפול אצלו כי הוא שמע שהתיק נסגר, שהמתלוננת הייתה עוד איזה משוגעת הזויה כמו שהוא טוען. הילדות שלי והאחיות שלי כבר לא ייפגעו ממנו, אבל יש כאלה שכן. והמחשבה על זה עדיין קשה לי. אז לפחות שלא יפגע שוב".

"בתור סנגור שמייצג מדי יום חשודים ונאשמים, נבצר ממני להבין את החלטת הפרקליטות לגנוז את התיק, החלטה שהתקבלה אחרי שנים של גרירת רגליים ולאחר שבמהלך הטיפול בתיק איבדה הפרקליטות חומרי חקירה", אמר עו"ד רט, המייצג את עוקשי. "מדובר בתיק שבו ראיות מוצקות, וביניהן עדויות המחזקות את עדות המתלוננת ושקרים בוטים של החשוד בחקירתו. בנימוקי הפרקליטות לגנוז את התיק אין ולו התמודדות מינימלית עם הטיעונים שלנו. לצערי ההסברים של הפרקליטות אינם מכבדים את האינטליגנציה של הקורא. לו סנגור היה טוען בשם חשוד את אותן טענות בדיוק היו מגלגלים אותו מכל המדרגות ומגישים במקום כתב אישום. מדובר בנימוקים שאינם מחזיקים מים, ובתי המשפט נוהגים להרשיע נאשמים גם בתיקים שבהם הראיות חלשות בהרבה מאלה הקיימות בתיק הזה".

עורכי הדין יהודה פריד וטל גבאי, שייצגו את הרב אוירבך, מסרו בתגובה: "בשל חוסר רצוננו להפר את צנעת הפרט אודות המתלוננות לא נגיב בצורה ישירה על התלונות כביכול שלהן נגד הרב. נוכל רק לומר כי הרב עזר לאלפי אנשים בימי חייו בעיקר בהתנדבות, ומעולם לא התקבלה כל תלונה בעניינו. העובדה כי הפרקליטות החליטה לסגור את התיק כנגדו, ודחתה את הערר שהוגש על ידן, מעידה כאלף מונים על חפותו של מרשינו, כפי שנטען והוכח על ידי משרדנו. הרב ימשיך בפועלו המסור למען עם ישראל".

מפרקליטות מחוז ירושלים נמסר בתגובה כי "לאחר בחינת חומר הראיות ומכלול נסיבות העניין, הגיעה הפרקליטות למסקנה כי לא התגבשה תשתית ראייתית מספקת לצורך העמדה לדין פלילי. גם ערר שהוגש על ההחלטה נדחה על ידי מחלקת עררים בפרקליטות המדינה. בניגוד לנטען בפנייה, נציין כי התיק נבחן בקפידה כאשר ההנחה הבסיסית היא שמדובר ביחסים בין מטפל למטופלת. בסופו של דבר ההחלטה התקבלה נוכח קשיים משמעותיים ביחס להוכחת היסוד הנפשי הנדרש בדין הפלילי, ובשל קשיים משפטיים נוספים, שהתגלו לאחר בחינת גרסאות המתלוננת והעדות, אשר מפאת צנעת הפרט לא נפרט לגביהם. לפני קבלת ההחלטה בתיק התקיימה בפרקליטות פגישה עם המתלוננת, במהלכה הוצגה בפניה המורכבות המשפטית של התיק, עמדתה נשמעה והיא נשקלה בכובד ראש. נדגיש כי בשום שלב לא סברה הפרקליטות שהמתלוננת בדתה את התלונה או שמדובר בתלונת שווא. ההחלטה התקבלה, כאמור, אך ורק על סמך הערכת הראיות וסיכויי ההרשעה ואין בה משום הטלת דופי במהימנותה של המתלוננת".