שופט בית המשפט העליון היוצא יורם דנציגר שפרש בחודש פברואר השנה מתפקידו כשש שנים לפני גיל הפרישה המיועד, התראיין בראיון פרידה לביטאון לשכת עורכי הדין. דנצינגר התייחס בהרחבה להתקפות החוזרות ונשנות מצד הפוליטיקאים כלפי בית המשפט העליון: "בשנים האחרונות מתחזקים הקולות הקוראים לצמצם ולהגביל את סמכויותיו של בית המשפט העליון. אין להשלים עם מגמה נפסדת זו ואין לתת לה יד, שכן בית המשפט העליון הוא הערובה האיתנה היחידה לשמירה קפדנית על שלטון החוק, על ערכיה החוקתיים של מדינת ישראל ועל זכויות האדם".
השופט לשעבר התייחס להתקפות על השופטים עצמם ואמר, "פוליטיקאים עושים מה שבעבר לא היה עולה על דעתו של פוליטיקאי לעשות". "לרדת לא על פסק דין של בית המשפט העליון, אלא לרדת לגופו של שופט. אמירות מסוג של 'נותנים רוח גבית לטרור' או 'נעלה עם בולדוזרים על בית המשפט העליון' לא נשמעו בעבר. ביקורת הייתה מאז ומתמיד. חלק מהביקורות לא היו קלות, אבל בשנים האחרונות נחצו הגבולות. יש פוליטיקאים שמרשים לעצמם לתקוף בצורה בוטה ומכוערת שופטים, שכן אין הם שבעי רצון מהחלטותיהם ומפסקי דינם. כיום הכול מותר, הכול פרוץ".
עוד הוסיף דנציגר בנושא כי "לפעמים עלול להתקבל הרושם המאוד מאוד מוטעה שמה ששופטי בית המשפט העליון עושים זה לנגוס בלי הרף בסמכויות הרשויות האחרות, לבטל חוקים של הכנסת חדשות לבקרים ולהצר את צעדיה של הרשות המבצעת. זה בפירוש לא המצב".
השופט הפורש נשאל על האפשרות להקים בית משפט לערעורים - ערכאה נוספת בין בתי המשפט המחוזיים לעליון. הרעיון עלה כמהפעמים בעבר, אך לא יצא לפועל. "נשיאי בית המשפט העליון לדורותיהם המליצו על כך", השיב דנציגר. "אני סבור כי זה דבר הכרחי. למרות שאוכלוסיית ישראל גדלה בצורה משמעותית במהלך שבעים שנות עצמאותנו ולמרות העומס הגדול המוטל על בית המשפט העליון, לא השתנה מבנה מערכת בתי המשפט ולא הוקמה ערכאת ערעור על אף נחיצותה. איני יודע מדוע לא מוקם בית משפט לערעורים. השמועה אומרת, ואני אומר זאת בזהירות המתבקשת, כי רוצים שבית המשפט העליון יטבע תחת עומס הטיפול ביותר מ-10,000 תיקים בכל שנה ולא יוכל להתמקד בטיפול בעשרות או אפילו במאות בודדות של תיקים העוסקים בעניינים עקרוניים בעלי חשיבות מרבית".
דנציגר אף הוסיף ביקורת מרומזת, בין היתר על החוק שיזמה לאחרונה שרת המשפטים איילת שקד, במסגרתו יועבר הטיפול בעתירות בענייני השטחים מבג"ץ לבית המשפט המחוזי (מנהלי) בירושלים. "לנסות ולהוריד את העומס המוטל על בית המשפט העליון", אמר, "נעשים ניסיונות ספורדיים להקטין את מספר התיקים שמגיעים אליו, למשל על ידי הרחבת התוספת לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, שיקנו עוד סמכויות לבתי משפט לעניינים מנהליים, וקביעה שעניינים מסוימים לא יהיו בערעור בזכות אלא ברשות".
"מערכת אכיפת החוק מבצעת מעצרים בכמויות בלתי סבירות"
דנציגר אף הוסיף ביקורת מרומזת, בין היתר על החוק שיזמה לאחרונה שרת המשפטים איילת שקד, במסגרתו יועבר הטיפול בעתירות בענייני השטחים מבג"ץ לבית המשפט המחוזי (מנהלי) בירושלים. "לנסות ולהוריד את העומס המוטל על בית המשפט העליון", אמר, "נעשים ניסיונות ספורדיים להקטין את מספר התיקים שמגיעים אליו, למשל על ידי הרחבת התוספת לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, שיקנו עוד סמכויות לבתי משפט לעניינים מנהליים, וקביעה שעניינים מסוימים לא יהיו בערעור בזכות אלא ברשות".
דנצינגר נשאל על מינויו לראש הוועדה למניעת הרשאות שווא, אותה הקימה השרה שקד. "אם בארצות הברית ובאנגליה נמצא שאנשים שלא ביצעו עבירה יושבים בכלא, אני לא יכול לשלול את האפשרות הזו לגבי ישראל", אמר. שופט העליון לשעבר התייחס באותו הקשר גם לכמות המעצרים הגדולה בישראל והוסיף: "זה נכון שמערכת אכיפת החוק בישראל מבצעת מעצרים בכמויות שאולי הן בלתי סבירות, ובפרט בהתחשב בכך שברוב המקרים, למרות שעצרו את האנשים, לא מוגש נגדם כתב אישום. אפשר אולי ללמוד מכך שהמשטרה והפרקליטות מפעילות מערכות של סינון ובדיקה פנימית באופן שבסופו של דבר מוגשים כתבי אישום רק נגד חלק מהאנשים שנעצרו, וזה אומר שהמערכת שלנו בריאה. מצד שני, אפשר לטעון כי אם ברוב המקרים לא מוגשים כתבי אישום נגד מי שנעצרו, הרי זה מעיד שיש מעצרים רבים שהם מיותרים".