פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      השפל בבחינות הלשכה: "בוגר מכללה לא יהיה עו"ד פחות טוב"

      נתוני ההצלחה במבחן ההסמכה של לשכת עורכי הדין שעמדו על 32% בלבד, הציתו את הוויכוח על טיב לימודי המשפטים בארץ. במכללות הכחישו טענות לרמת לימוד נמוכה לעומת האוניברסיטאות וטענו כי קיימים הבדלים מעמדיים בין התלמידים. "לסטודנט בת"א יש יכולות וידע מהבית"

      מתמחים מוחים בפתח ביתו של עו"ד אורן אבלה בכפר ביל"ו, על בחינות לשכת עורכי הדין הקשות (מערכת וואלה! NEWS , ערים רחובות)
      הפגנת המתמחים בעקבות קושי בחינות ההסמכה' בשנה שעברה (צילום: ערים רחובות)

      שיעור העוברים בבחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין הולך ויורד בשנים האחרונות. הלשכה פרסמה אתמול (שני) כי רק 32% מהנבחנים במועד האחרון הצליחו לעבור - הנתון הנמוך אי פעם. נתון בולט נוסף הוא הפער בשיעור המעבר של בוגרי האוניברסיטאות, שעומד על 70%, לעומת שיעור המעבר של בוגרי המכללות שעומד על 26% בלבד.

      פרסום הנתונים הצית מחדש את הוויכוח על הקשחת הבחינות וכן את הטענות נגד רמת הלימוד בחלק מהמוסדות. יחד עם זאת, בכירים במכללות ובאוניברסיטאות שנמצאות בראש ובתחתית הרשימה, מציירים תמונה שרחוקה מלהיות פשוטה.

      מתמחים רבים טוענים כי לשכת עורכי הדין מקשיחה את הבחינות על מנת לצמצם את כמות עורכי הדין החדשים, ובכך להקטין את התחרות מול עורכי הדין שכבר עוסקים במקצוע, וכן לשמור על האינטרס הכלכלי שלהם. לעומת זאת, בלשכה טוענים כי הסיבה להקשחת הבחינות היא רצון לשמור על רמה מקצועית של עורכי הדין. עוד נטען מהלשכה כי שיעור המעבר הנמוך הוא תולדה של רמה אקדמית בחלק מהמוסדות, ובפרט במכללות.

      דירוג מוסדות החינוך בבחינת לשכת עוררכי הדין האחרונה (מערכת וואלה! NEWS)

      "יש מגמה ברורה של הפיכת המבחנים לקשים יותר. האם זה טוב או רע? זה כבר תלוי בהשקפה שלך", אמר פרופ' איסי רוזן-צבי, סגן הדיקאן בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. רוזן-צבי מסתייג ואומר שהוא לא מכיר מספיק את תוכן הבחינות כדי לדעת האם הן באמת בודקות את הכישורים הנדרשים מעורכי הדין. "אני כן חושב שבחלק גדול מהמכללות, ההכשרה המשפטית שניתנת לא טובה", ציין רוזן-צבי.

      אחד המוסדות שנמצאים בתחתית הרשימה היא המכללה האקדמית צפת, שבה שיעור העוברים היה 19% בלבד. דיקאנית המכללה פרופסור תמר גדרון הדגישה כי מתכונת הבחינה שונתה בשני המועדים האחרונים, ולדבריה היו לכך השלכות דרמטיות. "אם מסתכלים גם על האוניברסיטה העברית ועל תל אביב, שהן תמיד בראש, אחוזי המעבר שם ירדו מיותר מ-90% לאזור ה-70%. שינו את כללי המשחק באמצע ודורשים מסטודנטים שלמדו במתכונת מסוימת להתמודד עם בחינה שהם לא התכוננו אליה כפי שניתן היה להכין אותה", הסבירה גדרון.

      "מי שלא מתקבל לאוניברסיטאות המובילות לא בהכרח יהיה עו"ד פחות טוב"

      פרופ' גדרון התקוממה נגד ההכללה בנוגע לפער שמוזכר בין המכללות לאוניברסיטאות וציינה כי גם בצמרת הרשימה ישנן כמה מכללות - המרכז הבינתחומי, המכללה למנהל ומכללת ספיר. היא התנגדה גם לאמירה בנוגע לתנאי הסף הנמוכים במכללות, ובדומה לפרופ' רוזן-צבי, הטילה ספק ביכולתה של הבחינה לנבא מי יהיה עורך דין מוצלח.

      "אנחנו מסננים לפי פסיכומטרי ובגרות בציונים לא נמוכים בכלל, ואני מדברת על מוסד פריפריאלי שנמצא בצפת וצריך לעמוד בסטנדרטים האלה", הדגישה גדרון. "מי שמתקבל לעברית ולתל אביב אז מלכתחילה נתוני הפתיחה שלהם טובים יותר. גם לנו יש סטודנטים עם פסיכומטרי קרוב ל-700, אבל ככלל מדובר בקהל קצת שונה. זה לא אומר שמי שלא מתקבל לאוניברסיטאות המובילות יהיה בהגדרה עורך דין פחות טוב. זה לא לגמרי מקובל עליי".

      לפי הנתונים שפורסמו אתמול, שיעור המעבר באוניברסיטת חיפה הוא 53% - הנמוך ביותר מבין האוניברסיטאות. לדברי דיקאן הפקולטה בחיפה, פרופ' אורן גזל-אייל, ההתמקדות ב"מכללות מול אוניברסיטאות" עשויה להחמיץ זוויות אחרות, חשובות לא פחות. "אין לנו התנגדות להעלאת הרמה בבחינות הלשכה", אומר גזל-אייל, "אבל אנחנו חוששים שהבחינה במתכונת הנוכחית פוגעת במיוחד בסטודנטים ששפת אימם אינה עברית. צריך לחשוב על בחינה שתשמש מסננת איכותית, אך מאידך, לא תחסום את דלת המקצוע בפני עורכי דין איכותיים מכל חלקי החברה הישראלית".

      כפי שציינה פרופ' גדרון, שלוש מכללות כן הצליחו להתברג לצמרת הדירוג של הלשכה: המרכז הבינתחומי עם 53% אחוזי מעבר, המכללה למינהל עם 57%, ומכללת ספיר עם 70%, רק מעט מתחת לאוניברסיטאות המובילות. ואולם, שתי הראשונות הן מכללות פרטיות, שאינן מתוקצבות על ידי המדינה ולכן שכר הלימוד בהן גבוה הרבה יותר, מה שמושך אליהן באופן טבעי סטודנטים עם נתוני פתיחה טובים יותר. בנוסף, שתיהן נמצאות במרכז הארץ. מכאן שהמוסד היחיד שבאמת מאתגר את החלוקה בין מכללות לאוניברסיטאות היא מכללת ספיר, שנמצאת בשדרות ושכר הלימוד בה זהה לזה שבאוניברסיטאות.

      "רוב הסטודנטים שלנו הם דרומיים ורובם דור ראשון להשכלה גבוהה", אומרת פרופ' יופי תירוש, דיקאנית הפקולטה למשפטים בספיר. "הם מזהים את הצ'אנס למוביליות חברתית, את האפשרות להגשים את עצמם והם מצליחים רק בזכות עבודה קשה וחסרת פשרות. יש לנו תיקנון ציונים כמו באוניברסיטאות ויש נוכחות חובה בשיעורים ואנחנו עובדים הרבה מאוד על כישורי הכתיבה, מה שנכנס חזק מאוד בבחינות הלשכה (בניגוד לעבר, מתכונת הבחינה החדשה כוללת מטלה של ניסוח מסמך משפטי, ד.ד.)".

      שיעור מעבר בבחינות עורכי הדין בשנים האחרונות (מערכת וואלה! NEWS)

      "לסטודנט בתל אביב יש יכולת למידה וידע רחב מהבית, והוא בא עם פסיכומטרי 720", ממשיכה פרופ' תירוש. "הוא יעבור את הבחינות הלשכה, ככה או ככה. לסטודנטים שלי לא היה סאמר סקול באנגלית בלונדון. סטודנט שמגיע עם 600 בפסיכומטרי ושהיו לו אפשרויות העשרה הרבה פחות רחבות ממה שקיבל סטודנט מהרצליה, התועלת השולית שיש לי לתת לו היא דרך הנוכחות, העבודות, המבחנים וההתנסויות בקליניקות - וכל כמה שאנחנו משקיעים באמת בללמוד. פשוט ללמוד".

      לדברי פרופ' תירוש, "באוניברסיטאות יש איזה זהירות כזו ש'אנחנו נותנים ידע וכישורים, אבל אנחנו לא מחנכים'. חינוך נתפס כמשהו פטרנליסטי, לא אקדמי. ואנחנו מחנכים בלי להתנצל. אנחנו מקפידים אפילו על איך שולחים מכתב כשסטודנט מתלונן על מדיניות הציונים. מקפידים על תרבות של שיח ואחריות הדדית. אנחנו נותנים, אבל הצד השני צריך לשקף שהוא מקבל ומעריך. כי להיות משפטן זה גם להיות בן אדם, להיות אזרח. זה לא נגמר בלדעת את תקנות סדר הדין האזרחי או לדעת מה זה הערת אזהרה".

      "יש משרדים שעדיין אומרים 'לא' לבוגרי מכללה"

      גם תירוש מתנגדת לחלוקה הגורפת בין מכללות ואוניברסיטאות. "יש עדיין מכללות שבשביל להיכנס אליהן צריך כרטיס אשראי ודופק, אבל לצידנו יש את הבינתחומי והמכללה למינהל, וחורה לי ששמים את כל המכללות בסל אחד. החלוקה הזו היא באמת לא נכונה ופשוט גורמת לנזק, כי יש עדיין משרדים שברגע שהם שומעים מכללה אומרים ישר 'לא' (לסטודנטים שמחפשים מקום להתמחות בו, ד"ד). זה משתנה, אבל זה עדיין קורה".

      ולבסוף, למרות שספיר מדורגת בין שלושת המוסדות המובילים בשיעורי המעבר, גם תירוש נזהרת מהסתמכות על בחינות הלשכה: "המדד של בחינות הלשכה הוא מפתה, אבל הוא לא המדד של מי שהולך להיות משפטן טוב ומשפיע ופורץ דרך. אם היו לנו מחקרי עומק עשר שנים לתוך המקצוע, זה היה הרבה יותר טוב בשביל להבין מה האימפקט של כל אוניברסיטה ומכללה. לכן למרות שנוח לי מאוד להתהדר בזה, ואני מאוד גאה בסטודנטים שלי, אבל גם לוקחת את המדד הזה בעירבון מוגבל".