פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      רק 32% מהמתמחים שניגשו לבחינות ההסמכה לעריכת דין - עברו

      מרבית עוברי הבחינה למדו באוניברסיטה העברית בירושלים. מדובר בשיעור המעבר הנמוך ביותר אי פעם לאחר שבמועד הקודם עברו 34% מהנבחנים. לפני כשלושה שבועות טענו מתמחים כי "הבחינה הייתה קשה ובלתי הוגנת"

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      רק 32% עברו (צילום אילוסטרציה: ShutterStock)

      רק 32% מהמתמחים שניגשו לבחינת ההסמכה לעריכת דין לפני כשלושה שבועות הצליחו לעבור אותה - כך עולה מסיכום ציוני הבחינות. זאת לעומת 34% שהצליחו לעבור במועד הקודם, מה שהיה עד היום שיעור המעבר הנמוך אי פעם. הציון הממוצע בבחינה הנוכחית הוא 55 - אף הנמוך ביותר שנרשם אי פעם. בבחינה הקודמת עמד הציון הממוצע על 59.1.

      בחלוקה למוסדות לימוד מובילה האוניברסיטה העברית, עם ציון ממוצע 69.8, מיד אחרי אוניברסיטת תל אביב עם 69.6, ובמקום השלישי מכללת ספיר עם שיעור מעבר של 65.4. מנגד, המוסדות בעלי שיעור המעבר הנמוך ביותר הם המכללה האקדמית כרמל (54.8), מכללת נתניה (56.3) והמכללה האקדמית צפת (56.9). מתוך 91 ישראלים שלמדו בחו"ל וניגשו לבחינה, רק אחד הצליח לעבור. שיעור המעבר של מתמחים שלמדו באוניברסיטאות עמד על 70%, בעוד ששיעור המעבר במכללות עמד על 26% בלבד. רוב הנבחנים (80%) הם בוגרי מכללות.

      מתמחים מוחים בפתח ביתו של עו"ד אורן אבלה בכפר ביל"ו, על בחינות לשכת עורכי הדין הקשות (מערכת וואלה! NEWS , ערים רחובות)
      הפגנת ההמתמחים בעקבות קושי בחינות ההסמכה בשנה שעברה (צילום: ערים רחובות)

      בתחילת החודש שעבר פסל בית המשפט העליון שתי שאלות מתוך מועד הבחינה הקודם, וזאת בנוסף לשלוש שאלות שנפסלו בחודש מאי על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים. ניתן להניח שאחוז המעבר באותה בחינה עלה בעקבות פסילת השאלות, אך לא ברור בכמה, שכן לא פורסמו נתונים מדויקים ומעודכנים.

      למרות פסילת השאלות, השופטים דחו את בקשת המתמחים להורות על מתן "פקטור". בית המשפט גם דחה את טענות המתמחים לגבי הטיה כביכול של הוועדה הבוחנת של לשכת עורכי הדין, ואף מתח ביקורת על עצם העלאת הטענות. "אסיר כבר עתה מהשולחן את שלל הטענות והרמזים להטיות ולאג'נדות מכוונות, הטעיות, תיקונים הגובלים בזיוף, קנוניות ותרמיות למיניהן, אי שקיפות לגבי זהות הבוחנים וחשיפה מכוונת של שמות הנבחנים", כתב השופט עמית. "כפי שהודגש בפתח הדברים, ועדת הבחינות היא גוף עצמאי ובלתי תלוי, ויש להצר על עצם העלאת הטענות".

      "זה כמו שתלמד פיזיקה וישאלו אותך על גמרא"

      מיד לאחר הבחינה טענו מתמחים ששוחחו עם וואלה! NEWS כי היא הייתה קשה, בלתי הוגנת ועסקה בנושאים אזוטריים. "זה כמו שתלמד פיזיקה וישאלו אותך על גמרא", אמר ירון (שם בדוי), שלמד במכללה במרכז הארץ וניגש בפעם הראשונה לבחינה. "בחלק האחרון של הבחינה, ניחשתי קרוב ל-15 שאלות מתוך 40. כולם ניחשו. אם בסוף אעבור ואהיה עורך דין, זה יהיה על סמך השערות וניחושים. כאלה עורכי דין אתה רוצה?".

      בעקבות תוצאות הבחינה, הוועדה הבוחנת של לשכת עורכי הדין, בראשות שופט המחוזי שאול שוחט, מסרה כי "אחוזי המעבר של הבחינה היו נמוכים במיוחד. התוצאות היו מטרידות במיוחד נוכח העובדה כי שיעור התשובות הנכונות, גם על חלק מהשאלות שסווגו כקלות, ואפילו כקלות מאוד, לא היה גבוה". הוועדה ציינה כי גם בשאלות הניסוח המשפטי, בהן נדרשו המתמחים לנסח בקשה לצו עיכוב יציאה מהארץ או למעצר עד תום ההליכים, רק 65% עמדו ברף הנדרש".

      הוועדה ציינה עוד כי באופן חריג עוד לפני שלב ההשגות על הבחינה, הוחלט לפסול כמה מהשאלות, וכן לקבל יותר מתשובה אחת בחלק מהשאלות האחרות. אולם שיעור המעבר הנמוך הוא כבר לאחר שצעדים אלו נלקחו בחשבון ושוקללו. "על הגורמים המוסמכים בלשכה ובמוסדות להשכלה גבוהה להידרש למשמעות נתונים אלה", נכתב. "ואשר לוועדה, בכוונתה לדון במתכונת הבחינה בשים לב לרוח פסיקתו של בית המשפט העליון הנוגעת לבחינה של מועד חורף 2017 (הבחינה הקודמת - ד"ד) ולהערות שהתקבלו, וכמו כן לקיים שימוע ציבורי לגבי מתכונת זו".

      בלשכת עורכי הדין אמרו לאחר פרסום התוצאות כי "תגובת הוועדה מדברת בעד עצמה. לצערנו תופעת אי ההקפדה על רמה אקדמית נאותה בחלק מהמוסדות האקדמיים אינה פוסקת ותוצאותיה משתקפות בתוצאות הבחינה. בחלק לא מבוטל ממוסדות הלימוד האקדמיים לא נדרשת אף תעודת בגרות על מנת להתקבל ללימודי משפטים. התפלגות הציונים לפי זהות המוסד האקדמי בו למד הסטודנט מלמדת על פערים בלתי נסבלים בין המוסדות השונים".

      עוד הוסיפו בלשכה כי "חלק ממוסדות הלימוד זוכים לנתונים עגומים ומוליכים שולל אלפי סטודנטים תמימים המתפתים לשלם סכומי עתק מתוך הטעיה לפיה יש בסכומים אלה כדי לקצר תהליכים בדרך לקבלת רישיון עריכת דין. לשכת עורכי הדין קוראת לגורמים הרלוונטיים לבחון קביעת תנאי סף רשמיים ללימודי משפטים ולערוך מבחן ממיין בתום שנת הלימודים הראשונה".

      עו"ד יניב לנקרי, שבשנים האחרונות מייצג נבחנים בעתירות נגד הבחינה, אמר בעקבות פרסום התוצאות כי "אנחנו מייחלים ליום שהבחינה תשקף ידע ולא זיכרון פנומנלי. התוצאות העגומות מהיום מלמדות על הכוונה הברורה של לשכת עורכי הדין להצר את הרוצים לבוא בשערי המקצוע תוך פגיעה אנושה בחופש העיסוק. בשעה שהלשכה תעסוק לבטח בפילוח המיותר שבין המכללות לאוניברסיטאות, הרי שהאינטרס הציבורי מחייב שינוי מהקצה אל הקצה בכדי שהראויים ביותר יקלטו במקצוע החשוב. אני קורא לשרה שקד להפריד לחלוטין את מערך הבחינות וליטול אותה מידיה של הלשכה. רק כך נוכל ליישם את מטרת הבחינה. אנחנו נעקוב מקרוב אחרי הכשלים בבחינה וככל שלא יוותר המנוס, נעתור פעם נוספת לבית המשפט העליון שהתערב אך לפני חודש בשיקולי הלשכה".

      עו"ד אילן בומבך, שייצג גם הוא מתמחים בעתירה נגד המועד הקודם של הבחינה, הוסיף כי "אנחנו עדים להמשך מגמה של ירידה תלולה בקרב העוברים את הבחינה בכל המוסדות, אוניברסיטאות ומכללות כאחד. אחוזי המעבר הנמוכים וממוצע הציונים הנמוך מוכיחים כי הלשכה לא מפנימה ומטמיעה את הביקורת הקשה שהטיח בה בית המשפט העליון בפסק הדין שניתן בעתירה האחרונה שהגישו המתמחים. מצופה מעדת הבחינות שנבחרה אך לאחרונה, להטמיע את ההערות ולפעול לתיקון משמעותי של הציונים".