הים התיכון המזרחי צעיר במאה מיליון שנים ממה שחשבנו והוא "רק" בן 150 מיליון שנה - כך עולה ממחקר חדש. המחקר, שפורסם בכתב העת היוקרתי "Earth-Science Reviews" על ידי ד"ר עמית שגב מהמכון הגיאולוגי, פרופ' איתן שש מהאוניברסיטה העברית וד"ר אורי שטנר מבית הספר למדעי הים על שם ליאון צ'רני באוניברסיטת חיפה, הוצג לפני כשבועיים בכנס של החברה הגיאולוגית הבריטית שהתמקד בנושא הגז בים התיכון בהשתתפות בכירי חברות האנרגיה הגדולות. גיל הים התיכון מהווה רכיב חשוב במודלים לחיפוש גז ונפט, ולכן הגילוי החדש משנה את כללי היסוד עליהם התבססו עד היום.
המאמר שנחשב עד כה למכונן לגבי מועד היווצרותו של הים התיכון נכתב לפני 20 שנה. על פי הנתונים שהיו קיימים אז, קבע המחקר כי האזור נוצר לפני כ-250 מיליון שנה. מציאת מאגרי הגז לפני כעשור הביאו לפרץ של קידוחים באזור האגן המזרחי של הים התיכון, כשכל קידוח כזה הביא עמו שורה של נתונים חדשים. כשד"ר שגב, פרופ' שש וד"ר שטנר החלו את המחקר הנוכחי שלהם, עמדו לרשותם עוד מאות נתונים חדשים הנוגעים למשקעים הסדימנטים, רמת מגנטיות, צפיפות החומר והמבנה הגיאולוגי של תת-הקרקע - באזור היבשתי ובים העמוק. מניתוח הנתונים החדשים והישנים יחד, התברר כי הים התיכון נוצר לפני 150 מיליון שנה בלבד.
עוד בוואלה! NEWS:
פרסום ראשון: ארה"ב לא ערכה קבלת פנים ל-4 ביולי עבור הפלסטינים
ברית אסלאמית נגד ארה"ב והמערב: הביקור החשאי הטורקי באיראן
אחרי כישלון השיחות: "רוסיה תקפה את כוחות המורדים בדרום סוריה"
לדבריו של ד"ר שטנר, הגילוי החדש "טורף את הקלפים" בכל הנוגע לחיפושי הגז והנפט המתקיימים באינטנסיביות בשנים האחרונות באזור. "תגליות הגז ב'תמר' וב'לוויתן' הפכו את מזרח הים התיכון לאחד האזורים החשובים ביותר עבור חברות האנרגיה, בקנה מידה עולמי", אמר ד"ר שטנר. "אבל השאלות המהותיות לגבי מאגרים נוספים מתחילות מתחת לבסיס הקידוחים, בעומק האדמה אליו עדיין לא קדחו. את ההחלטות מבססות החברות על מודלים סבוכים מאוד, בהם גיל האגן (תזמון היווצרות, י"א) שהוא נתון חשוב ביותר. ואכן, כשהצגנו את ממצאי המחקר בכנס בלונדון שבו נכחו נציגי כל חברות האנרגיה הגדולות הפכנו מהר מאד ל'שיחת היום'".
החוקרים הסבירו שבשלב זה אי אפשר לדעת האם הממצא החדש מגדיל או מקטין את הסיכוי למציאת מאגרי אנרגיה נוספים, אך ברור שהם משנים לגמרי את כל הנחות היסוד שעל פיהן פועלות היום חברות האנרגיה. כך למשל, ככל שהים התיכון צעיר יותר, קטן משך הזמן שבו יכול הגז לברוח מהמאגרים, ולכן עולה הסיכוי שיש יותר גז. מצד שני, הגיל החדש שבו נוקבים החוקרים מקרב את היווצרותו לתקופה של התפרצויות געשיות עצומות שהיו באזורנו לפני כ-150 מיליון שנים ולכן ככל הנראה חיממו מאוד את אזורי המאגרים בתת-הקרקע. ההתחממות מעודדת את הגז לברוח מהמאגרים אף היא. מעבר לכך, ממצאי המחקר חשובים מאוד כדי לחשב את הסיכוי למצוא מאגרי נפט בשכבות עמוקות יותר, כשנפט הוא עדיין משאב משמעותי ויקר הרבה יותר מגז.
במסגרת המחקר החדש מצאו החוקרים גילוי נוסף, שקשור בתגליות האנרגיה, אבל הוא דווקא בעל משמעות מדינית יותר. על פי חוק הים - אמנת האו"ם שבין היתר דנה ב"חלוקת" המשאבים הימיים בין המדינות השונות - 12 המייל (22 ק"מ) שצמודים לחוף נחשבים לשטח הטריטוריאלי של כל מדינה, ואילו 200 המיילים (321.8 ק"מ) הבאים נחשבים לשטח הכלכלי הבלעדי של המדינה - כשכל גילוי של מאגר אנרגיה, למשל, שייך לה. מכיוון שאגן הים התיכון קטן מידי - וצפוף במדינות - לאף מדינה אין באמת שטח כה גדול, והים נחלק ל"פרוסות" ששויכו לכל מדינה.
חוק הים קובע שכל המדידות הללו מתחילות מאזור המעבר בין קרום כדור הארץ היבשתי לקרום הימי. זו רצועה מקבילת חוף שעד היום מחקרים הראו שהיא מרוחקת רק עשרות קילומטרים מהחוף. המחקר החדש מצא שעבור מדינת ישראל - רצועת המעבר הזו ממוקמת מאות קילומטרים מהחוף, בין מצרים לקפריסין.
מכיוון שהאגן המזרחי של הים התיכון קטן גם כך, וככל הנראה נקודת מעבר זו שונה גם במדינות אחרות, קשה לקבוע כיצד והאם הנתון החדש ישנה את חלוקת המים הכלכליים. "מה שבטוח, שיש כאן נתון חדש שחשוב שקובעי המדיניות בישראל ידעו, והם כבר יחליטו מה לעשות איתו", אמרו החוקרים. הם סיכמו כי "המחקר מדגיש עד כמה חשוב לפתוח נתונים בפני חוקרי האקדמיה. לתוצרי המחקר חשיבות מרכזית במישור הלאומי, הכלכלי והמדעי".