פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      למרות הסיכון הגבוה: אלפי נשים קיבלו ייעוץ שגוי על סרטן השד

      נשים הנמצאות בסיכון ללקות בסרטן השד והשחלה הגיעו לייעוץ גנטי אצל פרופ' צבי בורוכוביץ' מבית החולים בני ציון בחיפה - ולא הופנו לבירור מתאים. משרד הבריאות וקופות החולים יפנו לנשים הרלוונטיות ויקראו להן לייעוץ חוזר

      למרות הסיכון הגבוה: אלפי נשים קיבלו ייעוץ שגוי על סרטן השד
      עריכת וידאו:ניר חן

      אלפי נשים קיבלו ייעוץ גנטי שגוי על סרטן השד וסרטן השחלות מפרופסור צבי בורוכוביץ' מביה"ח בני ציון בחיפה. בורוכוביץ' לא המליץ לבצע בירור מעבדתי לאיתור מוטציות בגנים המגבירים סיכון לסרטן השד והשחלה למרות שמדובר בנשים עם היסטוריה משפחתית מובהקת הנושאת את הגן BRCA - גן שעשוי לגרום לסרטן השד ולסרטן צוואר הרחם- והיה מקום לבדיקות מהסוג הזה.

      החשש הוא כי מבין הנשים שהתייעצו עם פרופסור בורוכוביץ', ישנן נשים שלקו באחד משני סוגי הסרטן, המתפשט בגופן ומרע את מצבם הבריאותי עד סכנת חיים, ללא ידיעתן. הדבר נודע למשרד הבריאות ולקופות החולים, שיקראו לנשים המבוטחות לעבור בדיקות חוזרות מחשש שנפגעו מהייעוץ הלקוי ומחשש שהן נשאיות של הגן. הסיפור פורסם לראשונה בעיתון "ישראל היום".

      עוד בוואלה! NEWS:
      הלמ"ס: ישראלים מרוצים מהחיים, מתחתנים מאוחר ומרגישים בטוחים
      ישראלי המסייע בתאילנד: "הנערים ילמדו לצלול כדי להיחלץ"
      איחורים ודילוג על תחנות: מהם קווי האוטובוס הגרועים ביותר?

      סרטן השד (ShutterStock)
      ייעוץ גנטי לקוי לסרטן השד (צילום אילוסטרציה: ShutterStock)

      סרטן השד הינו הסרטן השכיח בישראל ואחת מכל שמונה נשים (12%) עלולה ללקות בסרטן זה. סרטן שחלות, נחשב לסרטן נדיר יותר, וכאחת מכל 75 נשים (1.3%) עלולה ללקות בו. קבוצות הסיכון למחלה הן צעירות (סביב 40-30), נשים שחלו יותר מפעם אחת בסרטן השד או שחלה, מקרה של סרטן שד אצל גבר או אדם שחולה בכמה סוגי סרטן (לדוגמה שחלה, שד, לבלב).
      בקבוצת הסיכון מצויים גם מי שיש לו ריבוי בני משפחה חולים בסרטן.

      הגנים BRCA1, BRCA2 אחראים לרוב המקרים של סרטן שד וסרטן שחלות תורשתיים. נשים היורשות מוטציות באחד מהגנים הן בעלות סיכון גבוה לחלות בסרטן שד ושחלה.

      אחת משתי נשים עם מוטציה גנטית ילקו בסרטן השד

      למרות שמדובר בסרטן אלים, עם התקדמות הרפואה (מניעה, אבחון וטיפול) סיכויי ההחלמה ממחלת סרטן עלו בשנים האחרונות. גידול סרטני נובע ממוטציות בגנים. מוכרים כיום גנים רבים שבמידה שפעילותם אינה תקינה יכולים לגרום להתפתחות סרטן באיברים שונים כולל שד ושחלה. רוב מקרי הסרטן אינם תורשתיים ורק ב-15-10% מהמקרים מדובר בסרטן תורשתי.

      הסיכוי שאישה תהיה נשאית של שינוי באחד הגנים תלוי במוצא ובהיסטוריה המשפחתית. באוכלוסייה היהודית ממוצא אשכנזי הסיכון להיות נשא הינו 1:40 (2.5%) גם ללא כל היסטוריה משפחתית של סרטן שד ושחלה. באוכלוסייה היהודית ממוצא עיראקי הסיכון 1:100 (1%).

      לאישה שנמצאה נשאית לשינוי בגן BRCA1/2 יש סיכון מוגבר להופעת סרטן שד (בין 70-50% להופעת סרטן שד עד גיל 80), סרטן שחלה (בין 60-30% להופעת סרטן שחלה עד גיל 80). מחקרים מראים כי לגברים נשאים סיכון מוגבר להופעת סרטן שד (עד כ-10%), וסרטן הערמונית (כ-20%). הבדיקה פשוטה - לקיחת דם פשוטה (כמו כל בדיקה רגילה, ואפילו לא בצום). מהדם מפיקים את החומר הגנטי, ואותו בודקים לנוכחות השינוי/מוטציה בגנים.

      מבחנות עם דם במעבדה (ShutterStock)
      בדיקת דם מגלה את המוטציה הגנטית (צילום אילוסטרציה: ShutterStock)

      משרד הבריאות מסר כי "מבדיקה שערך משרד הבריאות, עולה חשש כי חלק מהנשים שהופנו לייעוץ גנטי אצל פרופ' בורוכוביץ' על רקע משפחתי של סרטן שד או שחלות, לא עברו בירור מלא".

      "לחלק מהנשים לא הומלץ לבצע בירור מעבדתי לאיתור מוטציות בגנים המגבירים סיכון לסרטן שד ושחלה, למרות שהיה מקום לכך. מדובר בנשים בעיקר מאזור הצפון, אשר היו בייעוץ גנטי בגלל רקע משפחתי, במסגרת הפניה מקופות חולים מכבי, מאוחדת או לאומית", נמסר. משרד הבריאות הורה לקופות החולים לאתר את הנשים שקיבלו את הייעוץ ולהמליץ על הייעוץ והבדיקות המתאימות. הקופות יפנו לשנים הרלבנטיות וימסרו להם הנחיות מפורטות.

      מבית החולים בני ציון נמסר כי "פרופסור בורוכוביץ' סיים את עבודתו בבית החולים לפני שלוש שנים. מעבר לכך, אנו פועלים על פי הנחיות משרד הבריאות".

      מטעמו של פרופסור בורוכוביץ' נמסר: "בשנים 2006-2004 נתן פרופסור בורוכוביץ' ייעוץ גנטי בנושא סרטן שד-שחלות לעשרות בודדות של נשים. יצוין כי בניגוד להיום ייעוץ מסוג זה היה פחות נפוץ. במסגרת הייעוץ נהג פרופסור בורוכוביץ' על פי מיטב שיפוטו הרפואי ובהתאם לחוזר משרד הבריאות בנושא שיצא בשנת 2004 וקבע מקרים בהם יומלץ לנשים לעבור בדיקה לזיהוי מוטציות בגנים BRCA 1-2. החל משנת 2006, בעקבות מספר פסיקות שלא היה להן קשר לעבודתו של פרופ' בורוכוביץ השתנתה הגישה ולמטופלים הוצעה גם האפשרות לבצע בדיקות שלא במסגרת סל הבריאות ובאופן פרטי. במקרה הפרטני האמור הגיעה מטופלת שאמה נפטרה בעבר מסרטן השחלות, מבלי שנעשה בירור גנטי לגבי הימצאות מוטציית גן מחולל למחלה של אימה, בעקבות זאת גם בדיקה ואיתור של מוטציית הגן אצלה לא הייתה מבהירה אם מדובר בגן שקיבלה מאימה או מאביה (3% מהאוכלוסייה נושאים את הגן). בהינתן מצב זה המליץ פרופסור בורוכוביץ' על מעקב צמוד לאורך השנים. עוד נציין כי באותה עת פרופסור בורוכוביץ' היה מנהל המכון לגנטיקה היחיד באזור צפון הארץ שמבצע בדיקה זו באופן פרטי, ומשכך הוא נזהר שבעתיים מכשל אתי של הפניית מטופלות לבדיקה פרטית שאין לה הצדקה ברורה או חד משמעית, היות ומרביתן היו מגיעות לבדיקה פרטית במכון לגנטיקה שבניהולו".

      לשאלות ניתן לפנות למוקדי קופות החולים: מכבי: 3555* שלוחה 3, לאומית: 507* או 1700507507, מאוחדת: 3833*, כללית או למוקד קול הבריאות של משרד הבריאות בטלפון *5400 משרד הבריאות ממשיך בבירור המקרה. מקופת חולים לאומית נמסר כי "קיבלנו את הפנייה והתחלנו תהליך של איתור הנשים הרלוונטיות, נשים אלו יזומנו לייעוץ גנטי חוזר".