(בוידאו: השרה שקד מתראיינת באולפן וואלה! News)
שרת המשפטים איילת שקד תציג בשבוע הבא בישיבת הממשלה את דו"ח החקיקה לשנת 2017, הכולל נתונים על החקיקה בכנסת הנוכחית, ולפיהם הכנסת שברה שיא של 20 שנה במיעוט חקיקה. בכנסת האחרונה שיעור הצעות החוק שוועדת השרים לחקיקה החליטה לתמוך בקידומן ירד ב-45% לעומת הכנסת הקודמת והוא עומד על 16% בלבד מכל ההצעות החוק שהונחו.
עם כניסתה לתפקיד, שקד הכתיבה מדיניות לצמצום היקף החקיקה שמייצרת רגולציה מיותרת על האזרח ועל העסקים בישראל. הנתונים שמעידים על בלימת החקיקה מעניינים במיוחד בעקבות העלייה הדרמטית במספר הצעות חוק הפרטיות שהניחו חברי הכנסת: בעוד שבכנסת ה-11 הונחו 706 הצעות חוק פרטיות, בכנסת ה-16 המספר זינק ל-4,707 הצעות חוק ואילו בכנסת הנוכחית, הכנסת ה-20, כבר הוגשו 5,476 הצעות חוק - ועוד לא נאמרה המילה האחרונה.
הדו"ח, שיוצג ביום ראשון הבא, קובע כי החל מהכנסת ה-11 ניכרת מגמת ירידה בולטת של 69% בשיעור הצעות החוק שחקיקתן הושלמה: מכ-9.8% ל-3% בלבד. המשמעות היא שהמשאבים הרבים שהושקעו בשאר ההצעות, מצד הכנסת ומצד הממשלה, ירדו לטמיון. בזבוז המשאבים הזה גדל מאוד, כפי שמעידים המספרים, משנה לשנה.
עוד בוואלה! News:
מכות בראש וסטירות: אישום בהתעללות נגד שלוש סייעות בגן בפתח תקווה
אחרי קמפיין בחירות רצחני, מקסיקו עומדת לבחור נשיא שמאל פופוליסטי
אביו של החשוד שתקף נהגות מתנצל: "הוא עבר תאונה ונפגע בראשו"
הכנסת הנוכחית שוברת שיאים של עשרות שנים והגיעה לרמה שרק אחת מכל 33 הצעות חוק שהונחו מאושרת באופן סופי במליאה. הדבר מעיד על ריבוי משמעותי במספר ההצעות שמונחות מצד אחד, ובלימה לא מתפשרת של מספר ההצעות שוועדת השרים לחקיקה מוכנה לאשר מצד שני.
בגזרת הצעות החוק הממשלתיות מסתמנת בעיה, כאשר 17% מהצעות החוק הממשלתיות לא הגיעו לכדי סיום. גם חוק ההסדרים שמרבים להשמיצו הפך לפחות אפקטיבי, כאשר מתברר כי בעשור האחרון הכנסת אישרה רק 53% מסעיפי חוק ההסדרים שאושרו על ידי הממשלה. עם זאת, בין העשור הקודם לנוכחי חלה עליה של 20% במספר החוקים שהתקבלו ועליה של 33% במספר עמודי החקיקה שהתפרסמו. בהצעות החוק הממשלתיות המצב חמור עוד יותר: בשלוש הכנסות האחרונות חלה עליה של לא פחות מ-40% במספר הצעות החוק הממשלתיות לשנה, ועליה של 76% בהיקף העמודים הממוצע של אותן הצעות חוק.
נכון להיום, במדינת ישראל ישנם 960 חוקים, מתוכם 12 חוקי יסוד. שרי האוצר והמשפטים אחראים על ביצוע 40% מכלל החוקים: 200 שר האוצר ו-188 שרת המשפטים. הרבה מתחתיהם ניצבים שר הפנים האמון על 80 חוקים, שר העבודה והרווחה האמון על 75, שר הבריאות עם 51, שר התחבורה עם 45, שר הביטחון עם 44, שר החינוך עם 40, ראש הממשלה עם 33, ואילו שר התיירות אמון על ביצוע שני חוקים בלבד.
נתונים מעניינים נוספים שנחשפו בישיבת הממשלה מגלים כי מאז קום המדינה התקבלו 6,921 חוקים. בראשית שנות ה-70 הכנסת חצתה את רף חקיקת 100 חוקים בשנה, בראשית שנות ה- 2000 נחצה רף 150 חוקים בשנה ובשנת 2008 הכנסת חוקקה כבר לא פחות מ 200 חוקים בשנה.
שרת המשפטים איילת שקד אמרה היום בתגובה לנתונים כי "טוב שרוב הצעות החוק נבלמות. אמשיך במגמת הבלימה של הצעות חוק מיותרות גם במושב החורף של הכנסת. הנתונים מדברים בעד עצמם. כנסת ישראל מחוקקת עצמה לדעת. הצעת חוק שאינה נחוצה מטילה רגולציה נוספת ומיותרת על עסקים וכובלת באזיק נוסף את האזרחים. החקיקה המיותרת הזו פוגעת בכלכלה ועולה לכל אחד מאיתנו הרבה מאוד כסף. פרלמנטר טוב יכול לבצע את עבודתו ביעילות יתירה גם בדרכים אחרות. חברי הכנסת יכולים לפקח על עבודת הממשלה גם בלי להכביד על האזרח".
עו"ד אבי ליכט, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אמר בעקבות הנתונים שנחשפו כי "הדוח הוא ביטוי לצורך בראיה כוללת של מעשה חקיקה ככלי מרכזי לקידום מדיניות הממשלה. הנתונים מצביעים על שינויים מהותיים בקידום החקיקה בעשור האחרון המחייבים גיבוש תוכנית חקיקה אחודה של הממשלה".