נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ונשיא רוסיה ולדימיר פוטין ייפגשו סוף-סוף בפסגה המדוברת בהלסינקי שבפינלנד ב-16 ביולי. עם ההודעה על כך נשמעה אנחת רווחה, גם אם חלקית ומהוססת, באירופה: הפסגה תתקיים ארבעה ימים אחרי פגישתם של מנהיגי ברית נאט"ו בבריסל, ולכן לא תוכל להשפיע עליה.
המפגש ייערך באחת הערים המזוהות ביותר עם המלחמה הקרה, בירת פינלנד הניטרלית אז, שהייתה מקום מפגש למרגלים, דיפלומטים ומדינאים מכל הצדדים. המיקום נמצא יותר בטריטוריה של פוטין, גם מבחינה גיאוגרפית, אבל זו נקודה משנית.
עוד בוואלה! NEWS:
מנהיג מפלגת השלטון בפולין: חוק השואה פגע ביחסים עם ארה"ב
דיווח: הושגה הפסקת אש בין המורדים לבין משטר אסד בדרום סוריה
הביון הגרמני: בתו של הימלר עבדה בשורותינו אחרי המלחמה
לכאורה, ארצות הברית ניצחה ניצחון מוחץ במלחמה הקרה. בסופו של דבר חומת ברלין נפלה, גרמניה אוחדה והפכה למדינה מערבית, הגרורות של ברית המועצות הסובייטית הפכו לחברות בברית נאט"ו ובאיחוד האירופי. רוסיה חלשה לאין שיעור מארצות הברית, אבל פוטין מצליח לסחוט כל שביב השפעה עבור ארצו. הוא הפך אותה, שוב, למעצמת על. למדינה שאי אפשר שלא להתחשב ברצונותיה. מדינה הקובעת כמעט הכל במה שמכונה "העולם הרוסי", רוסקי מיר, והיא בעלת מעמד והשפעה בכל העולם כמעט. ממש כמו אז, כשהדגל עם הפטיש והמגל עורר יראת כבוד ופחד בעולם.
המפגש מתקיים תחת עננת חקירת התובע המיוחד רוברט מולר, החוקר קשרים שהתקיימו לכאורה בין מטה מסע הבחירות של טראמפ לבין רוסיה. טראמפ ניסה הכל, למעט פיטורי מולר, כדי לטרפד את החקירה הזו, אך עד כה ללא הצלחה. במקביל, הייתה כמובן מעורבות רוסית אחרת במסע הבחירות: באמצעות רשתות חברתיות ותקיפות סייבר, וחששות למתקפה נוספת מסוג זה בבחירות המתקרבות בנובמבר. היועץ לביטחון לאומי ג'ון בולטון, שתיאם את הפסגה בביקור במוסקבה אמר שנושא הטענות על מעורבות פוטין במסע הבחירות בארצות הברית יעלה בשיחות, וטראמפ עצמו אישר את דבריו. נראה.
הנשיא האמריקני ייפגש עם אחד המנהיגים שהוא הכי מעריך, מעט אחרי המפגש עם מנהיגי ברית נאט"ו, שאותם הוא לא מעריך ולא מחבב. אלה הם מנהיגי המדינות שהן בעלות בריתה הנחושות של ארצות הברית מאז תום מלחמת העולם השנייה, וחלקן גם במהלכה.
על הפרק שורת נושאים בינלאומיים שטרם פורטו. יהיה מעניין לראות עד כמה טראמפ יבקש לפייס את מקבילו הרוסי. האם יחמיא לו כפי שהחמיא לקים ג'ונג און? אחרי הכול, יש סיבות להחמיא לפוטין כמנהיג האהוב על עמו, שמעלה את קרנה של מדינתו בעולם, הרבה יותר מאשר קים.
מבחינת אירופה, החשש הגדול הוא שטראמפ יכיר במשתמע בסיפוח חצי האי קרים לרוסיה. הוא כבר התבטא בעבר בניסוחים שיכולים לעודד מאוד את פוטין, שרוצה לבטל את הסנקציות המערביות עליו - סנקציות שהוטלו בעקבות הסיפוח, על מקורבי השלטון כולל המעגל הפנימי, אך לא עליו.
האיום הרוסי על המערב יעלה גם הוא בפגישה, בצורה זו או אחרת. בעיקר יש להניח כי טראמפ או מי מיועציו יבקש ערבויות לפולין ולמדינות הבלטיות, החשות אי נוחות מתגברת מהרטוריקה, התמרונים, וההיערכות הרוסית.
היום שאחרי דאעש
בזירה המזרח תיכונית, רוסיה התנגדה לעזיבת ממשל טראמפ את הסכם הגרעין עם איראן, אבל החלב הזה כבר נשפך. מבחינתו של פוטין חשוב מאוד להגיע להסכמה עם ארצות הברית בעניין סוריה. הוא זוכר היטב את חיסול עשרות שכירי החרב הרוסים של יחידת וגנר בידי כוח אמריקני, אך יודע שטראמפ למעשה ויתר על סוריה: ארצות הברית הודיעה למורדים מכל הפלגים, מהכורדים ועד צבא סוריה החופשית, שאין להם על מי להסתמך.
סוריה עניינה את ארצות הברית רק כזירה לחיסול דאעש. כעת הארגון הרצחני על סף חיסול, ומה הלאה? ארצות הברית של טראמפ לא רואה בעיה עם חזרתו של בשאר אסד לשלטון מלא על כל סוריה. וושינגטון, כמו ירושלים, לא מוכנה לראות את הוואקום מתמלא על ידי איראן, וזה מה שקורה בפועל. טראמפ יבקש הצהרה שלפיה איראן תצא מסוריה, עמומה ככל שתהיה.
המנהיגים ייצאו בהצהרה משותפת על מלחמה בטרור, כשכל אחד מהם מגדיר את הטרור ואת הטרוריסטים בצורה שונה. יהיו גם הצהרות על המשותף והמאחד, ונגד חזרה לימים הרעים של המלחמה הקרה.
וכמובן, יהיו גם בדיחות וממים ברחבי הרשת על הפגישה בהלסינקי, בין מפעיל סוכנים מהק.ג.ב והסוכן הבכיר שלו. אחרי הקריקטורות, הפירוט על התפריטים, תשומת הלב לכל ניואנס בשיחה, בתרגום, בשליטה על סדר היום.
חשוב להפחית את המתח בין ארצות הברית לרוסיה, כפי שטוען טראמפ. עם זאת, המערב חייב להתייצב מול פוטין, המפעיל בהצלחה את משאביו כדי לחתור תחת המערב - תחת נאט"ו, האיחוד האירופי והדמוקרטיה האמריקנית. זה שמחסל את יריביו בכל דרך, כולל רציחות על אדמת בריטניה. כרגע זה לא נעשה, בוודאי לא בידי ארצות הברית, פעם מובילת המלחמה החשדנית נגד כוונות הקרמלין וכיום המדינה שעוסקת בלהוכיח שלא היה שום שיתוף פעולה בין מטה טראמפ לרוסיה. עובדה: פוטין עצמו אמר זאת. ואם אי אפשר להאמין למרגל שהפך לפוליטיקאי, למי כבר אפשר להאמין בעולם הזה.