אנשי חמאס הודיעו בשבוע שעבר על כוונתם להעלות לאוויר 5,000 עפיפוני תבערה כדי לגרום להצתת השדות ביישובים הישראליים סמוכי הגדר. ספק רב אם בכלל היה ברשות הארגון מספר כה גדול של עפיפונים, אך השאלה העקרונית בנוגע להתמודדות צה"ל עם תופעה זו, הנחשבת לחדשה יחסית, חייבת להישאל.
מבחינה משפטית ניתן להתייחס אל מפריחי העפיפונים כאל מי שנוטלים חלק פעיל בפעילות חמאס. עפיפונים אלה רחוקים מלהיות משחק ילדים, מאחר שהם נושאים חומרי הצתה ובעירה. כמוהם גם בלוני ההליום, הנושאים מטעני חבלה מאולתרים. אלה גם אלה עלולים לגרום לשריפות, כפי שקרה במקרים רבים לאחרונה - ואף להוות סיכון ממשי לחיי אדם.
עוד בנושא:
טרור העפיפונים: 20 שריפות הוצתו סמוך ליישובים בעוטף עזה
בתגובה לשיגור העפיפונים: צה"ל תקף עמדת חמאס בצפון הרצועה
הדרום הבוער: בלון תבערה פגע במכולת בקיבוץ בחוף אשקלון וגרם לנזק קל
מי שמשלחים אותם לאוויר עושים כן בהתאם להנחיות מגבוה, כחלק מהתארגנות מבצעית של חוליות חמאס. מסיבה זאת, הם פועלים למעשה בשליחותו של הארגון - ולכן קיים בסיס משפטי לפעילות מבצעית נגדם. נשאלת השאלה אילו פעולות צבאיות מותרות בהקשר זה, והאם כל מה שמתיר הדין מחייב גם השכל הישר.
שלב ההבלגה הסתיים
על צה"ל להתאים בכל עת את האמצעים שהוא נוקט לעוצמת האיום הנשקף לחייליו או לאזרחים שעליהם הוא מגן. המציאות ברצועת עזה מספקת לו אתגרים המשתנים בכל עת, ודומה שהמורכבות רק מתחדדת. המענה המצופה מצה"ל במצבים מורכבים דורש ממפקדיו הבנה מעמיקה של גבולות המותר והאסור, ועוד יותר מכך, שיקול דעת וחוכמה.
ניתן לראות כי צה"ל החליט לפעול כלפי מפריחי העפיפונים באופן מדורג: אם בתקופה האחרונה שמענו על ההבלגה שבה הוא נקט אל מול מי שבפעולתם גרמו לשריפות בשדות הנגב, דומה שכעת שלב זה הסתיים. כך, במהלך סוף השבוע נשמעו דיווחים על כך שצה"ל פתח באש לעבר עמדות תצפית באזור רפיח לאחר העפת עפיפונים לכיוון ישראל, וביצע ירי אזהרה לכיוון משגרי בלוני נפץ. אתמול כלי טיס של חיל האוויר ירה לעבר חוליה בדרום הרצועה - והבוקר הודיע דובר צה"ל על תקיפת רכב השייך ל"אחד ממובילי חוליות עפיפוני ובלוני הנפץ והתבערה".
אירועי ימי השישי האחרונים העבירו למנהיגי חמאס ולפעיליו מסר ברור, שלפיו לצה"ל יש קווים אדומים והוא לא יהסס לפעול בתקיפות כלפי מי שחוצה אותם. לאנשי חמאס ברור כי צה"ל יכול לפגוע פגיעה ישירה במפריחי עפיפונים, כמו גם בשולחיהם. המסר החד שהעביר צה"ל בפעילותו בחודשיים האחרונים מול גדר המערכת לא יעומעם בקלות. פעילי חמאס מבינים היטב כי צה"ל יפגע, אם ירצה, במפריחי העפיפונים ובשולחיהם, וכי מפקדי הצבא יקבעו מתי להגיב ובאיזו עוצמה.
ברור שבסביבה המורכבת שבה אנחנו חיים, חייבים מפקדי צה"ל להביא בחשבון סוגיות של לגיטימציה כשהם בוחרים כיצד לנהוג מול מפריחי עפיפוני התבערה. כשברקע הדברים מרחפות ביקורות של גורמים שונים בקהילה הבינלאומית כלפי עוצמת האש של צה"ל, כמו גם הודעתה של מועצת זכויות האדם של האו"ם על קיום חקירה לאירועי הגדר בהפגנות ימי השישי, טוב עושים מפקדי הצבא כשהם בוחרים לפעול בהדרגתיות, תוך הפגנת אחריות.
העפיפון נקשר בתודעה של כולנו לחופש ולא לרוחות מלחמה, למשחקי ילדות ולא לבקבוקי תבערה. בעולם הציני שבו אנחנו חיים, ילד שהפריח עפיפון ונפגע מאש חיילי צה"ל הוא נכס אסטרטגי של חמאס. מציאות מורכבת, כבר אמרנו. חמאס מבקש לנצל לטובתו את הא-סימטריה הטמונה בסיטואציה הנוכחית. פגיעה של כוחות צבא בנער שהעיף עפיפון תיתפס תמיד כמלחמת גוליית בדוד, יהיו ההסברים לכך שהירי שביצע הצבא חוקי מלומדים ככל שיהיו.
"מבחן העפיפונים" אינו פשוט לצה"ל דווקא בגלל חזותו השונה כל כך של העפיפון מחזותם של הפגז או של מטען החבלה. אם נביט לאחור על הדרך שבה צה"ל פעל לאורך החודשים האחרונים מול איומי טרור שניסו לחסות בצילה של מחאה אזרחית מתוזמרת מראש, תוך ביצוע שינויים והתאמות תוך כדי תנועה, ניתן להעריך כי הצבא יידע להתמודד גם עם מבחן זה.
(עדכון ראשון: 8:37)
