פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מדינה בהתמכרות: רבע מהמעשנים לא מעוניינים להיגמל

      סקר חדש שערכה קופת החולים "מכבי" ונתוניו הגיעו לידי וואלה! NEWS משרטט את דמותו של המעשן הישראלי. לפי הממצאים 56% מהמעשנים רואים את העישון באור שלילי אולם ממשיכים בהרגל המזיק. עוד עלה כי המעשן הישראלי הממוצע הוא בעל הכנסה נמוכה, לא אקדמאי וגדל בסביבה מעשנת

      מדינה בהתמכרות: רבע מהמעשנים לא מעוניינים להיגמל
      צילום: אילוסטרציה ולצמי וואלה!NEWS, עריכה: ניב מעוז

      כרבע מהמעשנים בישראל לא מעוניינים להיגמל, על אף שהם מודעים לסכנות הבריאותיות שבהרגל - כך עולה מסקר חדש שערכה קופת חולים "מכבי". בחודש שעבר אישרה וועדת הבריאות של הכנסת הרחבה לצו איסור העישון במקומות ציבוריים, הכוללת מאות מקומות בהם העישון נאסר. בין היתר אוסר הצו על עישון במבני רשויות מקומיות, בחניונים, באצטדיונים, בגני שעשועים, בכניסות לגני ילדים ובאולמות אירועים.

      בדוח המרכז הלאומי לבקרת מחלות של משרד הבריאות שפורסם בעקבות צו ההרחבה צוין כי ארגון הבריאות העולמי קובע שעישון טבק הוא גורם התמותה השני הנפוץ ביותר בעולם וכי הוא גורם הסיכון הרביעי בחשיבותו למחלות ברחבי העולם.

      מהדוח עולה כי "עישון סיגריות הוא אחד מדפוסי ההתנהגות המסוכנים ביותר לבריאות. העישון עשוי לגרום לנזקים בריאותיים רבים, בהם סרטן, מחלות לב וכלי דם, ולבעיות במערכת הנשימה", הסבירו מחברי הדוח. אולם, הסקר שערכה קופת החולים, השנייה בגודלה במדינה, מראה כי למרות המודעות להשלכות ההרסניות של העישון ולנטייתם של מעשנים לתאר את ההרגל באופן שלילי - הם לא ממהרים לוותר עליו.

      עוד בנושא:
      מסך העשן של ליצמן: יותר ממחצית מבני הנוער ניסו סיגריות לפני גיל 13

      אילוסטרציה - עישון (ShutterStock)
      עישון סיגריות הוא אחד מדפוסי ההתנהגות המסוכנים ביותר לבריאות. אילוסטרציה (צילום: ShutterStock)

      56% מהמעשנים כיום מתייחסים לעישון כגורם שלילי, ומתארים את ההרגל במילים הקשורות בעצבנות, תלות ונזק. בקרב אלו שאינם מעשנים והנגמלים מעישון השיח השלילי חריף עוד יותר (84%). בקבוצה זו, ככל שהגיל עולה כך גם עולה היקף השיח השלילי על עישון - כאשר השיא הוא בקרב בני 50 ומעלה ש-87% מהם מתארים את ההרגל באופן שלילי.

      10% מהמעשנים הודו שהחלו לעשן לפני גיל 15

      נתון נוסף על אודות דמותו של המעשן הישראלי העולה מהסקר הוא רמת הכנסה נמוכה יחסית. 23% מהמעשנים הישראלים הינם בעלי רמת הכנסה ממוצעת או נמוכה מן הממוצע במשק ואילו רק 14% מבין המעשנים הם בעלי רמת הכנסה גבוהה מהממוצע. כמו כן, נתוני הסקר מצביעים על קשר ישיר בין שיעור המעשנים לרמת השכלתם. על פי הנתונים כ-25% מקרב בעלי ההשכלה התיכונית והעל-תיכונית מעשנים, לעומת 11% מבעלי השכלה אקדמית. 10% מהמעשנים דיווחו כי התחילו לעשן עד גיל 15, 27% החלו לעשן בגילאי 15-17 ומרבית הנשאלים (41%) החלו לעשן בגילאי שירות החובה בצה"ל.

      בדלי סיגריות (ShutterStock)
      מרבית המשתתפים בסקר החלו לעשן בגילאי שירות החובה בצה"ל. אילוסטרציה (צילום: ShutterStock)

      בקרב המעשנים במגזר היהודי החילוני, שיעור המעשנים בקרב גברים ונשים דומה. אולם במגזר הערבי תמונת המצב שונה לחלוטין: 44% מהגברים הערבים מעשנים לעומת 3% בלבד בקרב הנשים. פערים דומים בין גברים לנשים בשיעור המעשנים ניתן לראות גם במגזר הדתי (15% גברים ו-5% נשים) והחרדי (19% גברים ו-2% נשים).

      נתון מעניין נוסף העולה מהסקר הוא כי כ-60% מקרב המעשנים ניסו להפסיק לעשן בעבר או מנסים כיום ללא הצלחה וכרבע מהמעשנים לא ניסו אף פעם ואין להם כוונה גם בעתיד להפסיק לעשן. נתונים אלו ממחישים עוד יותר את הצורך בהסברה מתמדת על הנזקים הבריאותיים החד משמעיים של העישון, לצד צעדים רגולטוריים של המדינה.

      85% מהמעשנים חיים בסביבה חברתית ומשפחתית מעשנת

      נראה כי נזקי העישון הפסיבי קשים לא פחות מנזקי העישון האקטיבי. לדברי ד"ר ענב נוף, מומחית לרפואת משפחה ב"מכבי", "מי שמעשנים במרפסת ולא ליד הילדים צריכים לדעת שהפגיעה בהם היא זהה. העשן נספג בנשימה שלהם ונכנס עמם הביתה, מחקר שבוצע בנושא מצא שהילדים נחשפים לחומרים המסוכנים בסיגריה באותה המידה כאילו עישנו לידם". ד"ר נוף הוסיפה עוד כי גם בעישון בנסיעה ברכב עם חלון פתוח כל העשן נספג בריפודי המושבים.

      "באופן אישי אני יודעת שלא קל להפסיק לעשן. הייתי שם", הוסיפה. "כל מי שמצליח, גם אם זה בניסיון העשירי, הוא גיבור אמיתי בעיני. תחושת החופש שתלווה אתכם אחרי ההפסקה שווה הכול". כמו כן, הסקר מגלה כי ברוב המקרים עישון פאסיבי הופך עם הזמן לעישון אקטיבי. כך למשל 85% מהמעשנים חיים בסביבה חברתית ומשפחתית מעשנת - בעוד שבקרב לא מעשנים רק 47% מהנשאלים השיבו כי בסביבתם יש גורמים שמעשנים. מכאן, שלמעשנים יש השפעה קריטית על סביבתם המשפחתית והחברתית.

      סגן שר הבריאות יעקב ליצמן (מערכת וואלה! NEWS , דוברות משרד הבריאות)
      סגן שר הבריאות יעקב ליצמן (צילום: דוברות משרד הבריאות)

      הסקר בחן גם את הסיבות בגינן מעשנים חושבים כי חשוב שיפסיקו לעשן. 84% מהמשיבים ציינו את השמירה על בריאות טובה ומניעת בעיות בריאות בעתיד. סיבות נוספות היו: פגיעה בחזות החיצונית ובריח (19%), חסכון כספי (17%) - והפרעה לאחרים (14%). לדברי ד"ר נוף, "הסיגריה פוגעת בכל מערכות הגוף, בשיניים, בריאות, בלב, במערכת העיכול ועוד. זה המוצר היחיד בעולם, שאם משתמשים בו לפי הוראות היצרן, נפגעים ומתים".

      ד"ר נוף קראה למעשנים לחשוב על עצמם ועל בני משפחתם. "בקשו מרופא המשפחה שלכם לסייע בגמילה", המליצה. "ב'מכבי' יש סדנאות מצוינות וגם קו טלפוני לגמילה מעישון שמציג תוצאות מצוינות. הסקר מראה שרבים מתחילים לעשן בצבא. זה מצב נורא ועל מערכת הביטחון להילחם בתופעה במלוא העוצמה".

      מנתוני קופת חולים "מכבי" עולה כי בשנה החולפת השתתפו קרוב ל-7,200 מטופלים בתוכניות לגמילה מעישון, כ-80% מהם באמצעות סדנאות קבוצתיות לגמילה מעישון, וה-20% הנותרים באמצעות הקו הטלפוני לגמילה מעישון. מבדיקת היעילות של המסלולים השונים נמצא כי כ-80% ממסיימי התכניות לא מעשנים בסיומן וכ-50% לא עישנו במשך שנה מסיום הטיפול.