דינה זדה, אם לחמישה ילדים ואחת מ-470 הזכאים הממתינים לדיור ציבורי בירושלים, מחכה כבר תשע שנים לדירה בעיר. בחודש שעבר הגישה המדינה תביעות פינוי נגד העירייה, בעקבות סירובה לפנות דירות של הדיור הציבורי המשמשות לצרכים אחרים. מדובר בפעם הראשונה שמשרד הבינוי והשיכון מגיש תביעה מסוג זה נגד רשות מקומית.
"זה עוול מה שקורה פה", אומרת זדה. "הייתי במקום ה-17 לדירה שלושה חדרים כשהיו לי ארבעה ילדים, אבל אז ילדתי את הילד החמישי והועברתי להמתנה לדירת ארבעה חדרים. אז גם הוקפצתי בתור מ-17 ל-170. עכשיו אני במקום ה-130, אבל זה כל הזמן משתנה", היא מספרת.
בחמש השנים האחרונות חלה עלייה במספר המשפחות והבודדים הזכאים לדיור ציבורי בעיר וממתינים לפתרון לשיכונם. לפי דוח מבקר המדינה, בשנת 2013 עמד מספר הממתינים על כ-170, בעוד כיום ישנם 467. על פי נתונים שהעביר משרד השיכון והבינוי לבקש וואלה! NEWS לפני כחודשיים, בירושלים יש 108 דירות של דיור ציבורי שאינן משמשות למגורי זכאים אלא לצרכים אחרים כמו בתי כנסת, מגורי חוסים וכאלה שהושכרו לקיבוץ העירוני בעיר. במשרד לא השיבו לשאלה אם מלבד הדירות שהושכרו לעירייה יש כוונה לפנות גם דירות אחרות שהוסבו לשימושים אחרים.
עוד בוואלה! NEWS:
המדינה לבג"ץ: 300 דארפורים יקבלו מעמד מ"טעמים הומניטריים"
"מצב של קריסה": עובדי מקצועות הבריאות שובתים עקב מחסור בתקנים
מכסת היתרי ההעסקה לפלסטינים הוגדלה - אך חמישית ממנה לא מנוצלת
זדה, בעלה וילדיה גרים מזה שבע שנים בדירה שכורה בשכונת קטמון, אולם לאחרונה מכר אותה בעל הדירה והם נדרשים להתפנות ב-1 באוגוסט. "עכשיו אין לי מושג לאן אני אלך. אני מחפשת דירה בשכירות, אבל אני ובעלי מוגבלים כספית וכולם רוצים ערבויות ופוחדים להשכיר לנו. כבר תשע שנים שאני לא יכולה לעבוד, לא יכולה לנשום. אני נשארת בבית כדי להיות זכאית לדירה, וחיה מתחת לקו העוני. ברגע שיהיה לי בית אוכל לצאת לעבוד", היא מוסיפה.
בהתייחסה לדירות הציבוריות שהוסבו לשימושים של גופים אחרים אמרה זדה כי "הם לא צריכים להיות שם. זה לא המקום שלהם, אלא של המשפחות שאין להן קורת גג. אבל לאף אחד לא אכפת. אף אחד לא מתעסק עם זה".
כתבי התביעה נוגעים לשבע דירות דיור ציבורי בשכונות רמות, גוננים ופסגת זאב, שהעירייה משתמשת בהן לצרכים ציבוריים. הדירות הוקצו לה תמורת דמי שכירות, בדומה לנעשה ברשויות מקומיות אחרות, לפני שנים רבות. אולם, לאור המחסור בדיור הציבורי והביקוש העולה של זכאים, החל משרד הבינוי והשיכון במהלך שנועד להשיב אותן למאגר. יש לציין שכאשר מדובר בדיירים פרטיים, חברות האכלוס מגישות תביעות פינוי בעצמן, אולם במקרים של גופים ממשלתיים או רשויות מקומיות שמסרבים להתפנות, על משרד הבינוי לעשות זאת. מדובר בצעד שהמדינה נמנעה עד כה מלנקוט.
"הפרה יסודית של הסכם השכירות"
"מעבר לנזקים הנגרמים לתובעת (משרד השיכון, מ"ה), נפגעים גם זכאי הדיור הציבורי אשר בעקבות התנהלות הנתבעת ועל לא עוול בכפם, נמנעת מהם היכולת לקבל את הדיור הציבורי לו הם זכאים", נכתב בשבעת כתבי התביעה שהוגשו בחודש שעבר לבית משפט השלום בירושלים.
לפי כתבי התביעה, המדינה פנתה לעירייה בינואר 2014 בבקשה לפנות את הנכסים תוך 60 יום, אולם העירייה סירבה לעשות זאת וטענה בין היתר כי הדבר יפגע ביכולתה לספק שירותים לנזקקים. בינואר 2015 נערכה ישיבה עם הממונה על המחוז במשרד הפנים בניסיון לפתור את הסכסוך, וסוכם כי עיריית ירושלים תגיש מתווה להשבה הדרגתית של הכנסים בפרק זמן של עד שנה. ואולם, היא לא עשתה זאת, והמשרד פתח לפני כמה חודשים בהליכים משפטיים, כפי שפורסם לראשונה בוואלה!NEWS. העירייה "הפרה ברגל גסה את הסיכומים שגובשו בפגישה זו, ולתובעת לא נותר אלא לפנות לבית המשפט", נכתב בכתב התביעה. עם זאת, צוין כי נעשה ניסיון נוסף להגיע להסכמות בספטמבר האחרון, אך העירייה עמדה על סירובה. כמו כן, נטען בתביעה כי לעירייה חובות כספיים למדינה וכי מדובר ב"הפרה יסודית של הסכם השכירות".
עוד נכתב בכתב התביעה כי "זה כמה שנים שרשימת הזכאים לדיור ציבורי הולכת ומתארכת והמחסור בדירות הולך ומחריף. כפועל יוצא מכך גובר הצורך של התובעת בהשבת הדירות המיועדות לזכאי הדיור הציבורי המושכרות לצדדים שלישיים, ובהם גם הנכס נשוא תביעה זו שהושכר בעבר לנתבעת".
עיריית ירושלים: "האחריות לספק את השירותים היא גם של המדינה"
מעיריית ירושלים נמסר בתגובה כי "הדירות נמסרו לעירייה לפני עשרות שנים לשימוש למטרות ציבוריות. בהתאם לכך, הדירות משמשות למטרות ציבוריות חשובות והשימוש בהן נעשה בידיעת המדינה ובתיאום עמה ושולמו עבורן דמי שימוש. האחריות לספק את השירותים שניתנים באמצעות הדירות היא גם של המדינה שמתנערת מאחריתה ומסרבת לספק חלופות קבע שיאפשרו את המשך מתן השירותים שניתנים באמצעות הדירות הללו שאין כל ספק באשר לחשיבותם לתושבי העיר. העירייה לא הפרה שום הסכמה עם המדינה. ההפך הוא הנכון. המדינה היא זו שהפרה סיכומים עם העירייה בקשר לאופן הטיפול בסוגיה הזו כך שהשירותים הציבוריים החשובים שניתנים בדירות הללו לא יפגעו".