זה כבר נוהל קבוע בסכסוך הישראלי-ערבי: מגעים להסדר, על סף הבקעה מדינית, רגע לרגיעה - ואז פיצוץ, פשוטו כמשמעו. גורמים קיצוניים, בתוך ההנהגה או מחוצה לה, לוחצים על ההדק כדי לטרפד את השלום, או לקעקע את הפסקת האש המסתמנת.
כך היה במחצית הראשונה של שנות ה-50, כשגישושי הידברות בין משה שרת לגמאל עבד אל-נאצר עלו בעשן פיגועים, גמול וחבלות; וכשברוך גולדשטיין יצא לטבוח במערת המכפלה כדי להרוג את תהליך אוסלו, בפשע עצמו ובנקם הצפוי בעקבותיו; וכך בכל פעם שבקהילה הפלסטינית מאובחן סימן למתינות, מהותית או יחסית.
הסלמה בדרום - כל העדכונים:
יותר מ-25 פצצות מרגמה נורו מעזה לישראל; נפילה בחצר גן ילדים ריק
הורים לילדי הגן באשכול שבו נפל הפצמ"ר: "זה היה יכול להיגמר אחרת"
ביקורת קשה בדרום על החלטת הצבא לחזור לשגרה: "הנחיה מהירה מדי"
אין זה צירוף מקרים, שבדיוק בעת שגוברים הדיווחים על מאמץ להשגת שביתת-נשק בין ישראל לחמאס, בתיווך מצרי, צצות בעזה חוליות המשגרות פצצות מרגמה ליישובי מערב הנגב. זאת בעליל פעולה שתכליתה כפולה: לפגוע באזרחים, בשעת בוקר הומה של תנועת ילדים, ולגרור תגובה ישראלית מוחצת. ההסלמה תשרת את מטרתם של יורי המטח.
בין עיקרי תורת הביטחון של ישראל מיום הקמתה יש שניים הסותרים זה את זה: ליישב את הספר, עד לתלם האחרון, כדי לממש ריבונות ולמצות חקלאות, ולסרב לשקוע במלחמות התשה - לשדר לאויב המידי, ולכל אויב אחר, שישראל לא תסבול הקזת דם ועצבים, אלא תחתור להכרעה מהירה.
המציאות בגבול עזה, כמו בגבול לבנון בעשורים קודמים, כופה על ישראל לחיות עם הסתירה. מבצעי פשיטה ופלישה לא פתרו את הבעיה; תכופות רק החריפו אותה. הממשלות והמטות הכלליים נאלצו להודות שמוטב לנסות נתיב מדיני, ולו רק כדי להאריך את הפסקת האש שבין הסבבים המלחמתיים.
במשחק הקטלני בעזה מעורבים יותר משני שחקנים, ומתווך אחד. בתוך חמאס יש התגוששות והג'יהאד האסלמי הפלסטיני עלול להתפתות לפעול בשליחות איראן. הכדור, או הפגז, הוטל למחצית המגרש של ישראל. נחוצה פעולה נבונה, יעילה בתוצאתה הצבאית אך רגישה להקשר המדיני, כדי שלאחר הסערה יבוא שקט.
מישהו מעבר לגבול מתעקש לערוך אירוע פרידה רועם לאלוף פיקוד הדרום איל זמיר, המסיים את תפקידו ביום ראשון, וקבלת פנים רועשת לאלוף הבא, הרצי הלוי. כך על פני השטח, אבל ההכרעה תושג בחדרי הדיונים בתל אביב, בעזה ובקהיר.