העמותה לתמיכה בחולי קרוהן וקוליטיס בישראל פרסמה אתמול (שני) הנחיות מקצועיות חדשות לתזונה נכונה עבור כ-40 אלף חולים בישראל. זאת, בהמשך להנחיות שפורסמו על ידי האיגוד האירופי לתזונה קלינית והאיגוד האירופי לגסטרואנטרולוגיה ותזונה בילדים. ההנחיות החדשות נועדו לעשות סדר עבור אלפי החולים שרגילים לקבל באינטרנט שפע המלצות לא מבוססות לשיפור מצבם הבריאותי.
תרופות לטיפול בקוליטיס מבטיחות שיפור באיכות החיים לצד המחלה אך אינן מבטיחות ריפוי ולרובן אף קיימות תופעות לוואי קשות. לכן, חלק מהחולים מעדיפים להימנע מנטילת התרופות וכך דיאטות שונות שהופצו באינטרנט הפכו לפופולריות במיוחד. זאת, למרות שמדובר במידע שאינו רפואי ולא אמין שעלול להסב נזקים משמעותיים לחולים.
ההנחיות החדשות מתמקדות בתזונה שעשירה בפירות, ירקות ואומגה שלוש ודלה באומגה שש ומזון מעובד ומתועש שמכיל כמויות גבוהות של שומן. יש להימנע גם ממזון עשיה בסוכר ומתחלבים כדוגמת מרגרינה, גלידות, רטבים ומזון מהיר, כדי להפחית את הסיכון לחלות במחלות מעיים דלקתיות. כמו כן, צוין כי הנקה יכולה להוות גורם מגן מפני מחלות אלו.
עוד בוואלה! NEWS:
פנייה אסורה בכביש המהיר והתנגשות חזיתית: תיעוד תאונה ליד עכו
דוח עלם השנתי קובע: עליה במספר בני הנוער שנפגעו מינית
חגיגה באי הבודד: תינוק ראשון נולד אחרי יותר מעשור
הנחיה חשובה היא להיוועץ עם תזונאים מוסמכים למחלה במידה והרופא המטפל רואה זאת לנכון. באמצעות התזונאים אפשר לנטר חסרים תזונתיים שעלולים לפגוע במצב הבריאותי של החולה. כך למשל, חוסר בוויטמין B12 עלול לגרום לפגיעות נוירולוגיות, דיכאון, חרדה ועייפות. וכן, חוזר בוויטמין D וסידן עלול לפגוע בצפיפות העצם.
בנוסף, חולים במחלות מעי דלקתיות עלולים לסבול מהשמנה ועודף משקל כמו כל אדם רגיל. השמנה אף עשויה להשפיע על המורכבות הכירורגית ועל התחלואה של מחלות המעי. על כן, הדגישו כי השמנה אינה שוללת תת תזונה וכי את תהליך הירידה במשקל יש לבצע רק כשהמחלה נמצאת בשלב של הפוגה.
המלצה נוספת היא לשפר את מצב התזונה של המטופלים לפני מעבר ניתוח. זאת, כדי להפחית את הסיכון בסיבוכים ולקצר את משך האשפוז. לעיתים, מומלץ אף לשלב הזנה בפורמולות של מזון רפואי לתקופה מסוימת עד לשיפור המצב התזונתי מפני שבמקרה של תת תזונה למשל, הסיכון לסיבוכים עולה בעקבות ניתוח.
תזונה נכונה כדרך חיים
דניאלה קאופמן, חולת קרוהן מזה 18 שנה ודיאטנית של עמותת קוליטיס בישראל הסבירה כי "המטופלים רוצים למצוא פתרונות והם נתלים על דיאטות מטורפות ופוגעים בעצמם. יש המון מיתוסים לא אמינים שמסתובבים ברשת כמו למשל, אם תורידו מזונות מן החי כמו בשר ודגים, המחלה תיכנס לנסיגה". "אבל ידוע שכשיש דלקת פעילה, כמות החלבון צריכה להיות גבוהה יותר מזו של האוכלוסייה הכללית. לכן, אם מורידים את החלבון לחולים הם יהיו בחוסר", הוסיפה.
קאופמן גילתה את המחלה בגיל 19 כאשר שירתה בצבא והובלה לבית החולים עם כאבי בטן עזים. בדיקת קולונוסקופיה גילתה את המחלה ומאז ביקרה לעיתים קרובות במיון עד שעברה ניתוח לקיצור המעי הדק בשל חסימות במערכת העיכול מהן סבלה כתוצאה מהמחלה. הניתוח שעברה כשל ולאחר חודש חזרה שוב לסבול מהמחלה. לפני חמישה חודשים עברה קאופמן את הניתוח השני לקיצור המעי הדק, אלא שהפעם, בשל מודעות גבוהה והכנה תזונתית נכונה, השתחררה מבית החולים לאחר חמישה ימים.
"בחרתי בתזונה כדרך חיים ואני מקפידה עליה גם עם הבן שלי בבית", ציינה קאופמן "מפני שיש למחלה מרכיב גנטי, אני מקפידה איתו על תפריט מאוזן ולא מתועש. זו בעצם הבשורה של ההנחיות החדשות - מצאו שיש קשר בין תזונה מתועשת לבין חדירה גבוהה יותר של חיידקים למעי שגורמת למעשה ליותר מקרים של מחלות מעי דלקתיות". קאופמן הוסיפה כי "לרופא גסטרואנטרולוגיה בקופת החולים יש בין 10-15 דקות לכל מטופל, כך שאין לו זמן לתת הנחיות תזונתיות. מה גם, שלא לכל הרופאים יש את המידע וזה גם לא תפקידם, בשביל זה יש דיאטנית. בעולם אידיאלי מטופל הולך לרופא ואז לדיאטנית, אבל אצלנו לא שולחים לדיאטנית".