(בווידיאו: הצבת שלטים לקראת העברת השגרירות לירושלים, לפני כשבוע)
לכבוד יום ירושלים, הממשלה צפויה לאשר היום (ראשון) שורת החלטות הנוגעות לפיתוח העיר, ובהן תכנית חומש בהשקעה של שני מיליארד שקלים למזרח ירושלים. התכנית, שכוללת השקעה בחינוך, בתעסוקה, בתשתיות ובתכנון, הוכנה בהמשך להחלטת הממשלה מיום ירושלים אשתקד. אז נקבע כי על משרדי האוצר וירושלים לגבש תכנית מפורטת ומקורות תקציביים תוך חודש. עם זאת, רק כעת היא מובאת לאישור.
"לאור הפערים החברתיים-כלכליים הגדולים בין מזרח העיר למערבה, ובין מזרח העיר לאוכלוסיות המיעוטים בישראל", נכתב בהסבר לתכנית המיועדת למזרח העיר. "ולאור העובדה כי אין מענים ממשלתיים מספקים על מנת להתמודד עם האתגר שנוצר עקב בפערים, כמתואר, מבקשת הממשלה לגבש מענים ייחודיים, המותאמים לאוכלוסיית מזרח ירושלים בכדי לעודד את השתלבותם באקדמיה, בכלכלה, בתעסוקה איכותית ולצמצם פערי תשתיות ותכנון הקיימים באזור".
בראש הוועדה ליישום התכנית יעמוד מנכ"ל משרד ירושלים ומורשת ויהיו חברים בה נציגי משרד האוצר, משרד ראש הממשלה ועיריית ירושלים. על פי ההחלטה, המשרד לענייני ירושלים יפעיל צוות לשיתוף ציבור, "שיהיה אמון על ביצוע הפעולות ליישום החלטה זו בהסכמה, ככל הניתן, עם אוכלוסיית מזרח ירושלים".
עוד בוואלה! NEWS:
אבד בתרגום: נתניהו כתב "נטע כפרה עלייך!"; טוויטר פירש לא נכון
"חברי הכנסת לא יקבעו יותר את שכרם": הצעת החוק מגיעה להצבעה
הפרישה מהסכם הגרעין - יריית הפתיחה במהלך להחלפת המשטר האיראני
מחצית מהתקציב מיועד לפיתוח תשתיות והמחצית השנייה לפעולות בתחום החינוך, הרווחה והתעסוקה. בתחום החינוך וההשכלה כוללת התכנית הגברת לימודי העברית וכן תמריצים למוסדות שמלמדים את תכנית הלימודים הישראלית במטרה להגדיל את מספר התלמידים הלומדים אותה. בין התמריצים שיינתנו - תכניות ייחודיות ושיפות ושכירת מבנים. "הדומיננטיות הכמעט מוחלטת של לימודים לפי התכנית הפלסטינית מביאה לחוסר יכולת להשתלב באקדמיה הישראלית, וכתוצר לכך חוסר יכולת להשתלב בשוק התעסוקה, בעיקר בתעסוקה איכותית ובמשלחי יד אקדמיים", נכתב בהסבר להחלטה.
כמו כן מתייחסת התכנית לנושא התחבורה והצורך בשיפור התשתיות והשירות במזרח העיר. בין היתר הוחלט כי משרד התחבורה יחל בפיילוט עוד השנה להפעלת קווי שירות תחבורה ציבורית, שיחברו בין מזרח העיר למערבה. כחצי מיליארד שקלים יוקצו לשיפור תשתיות התחבורה במזרח העיר.
בנוסף מתייחסת התכנית לנושא התעסוקה לאור שיעורי העוני הגבוהים. בין היתר נקבע יעד להגדלת מספר הערביות העובדות, וזאת תוך מתן תמריצים למעסיקים ומתן הכשרות וכלים תעסוקתיים, ויעד לגידול של 20% בגביית ארנונה עסקית במטרה להגדיל את הכנסת העירייה.
בנוגע לתכנון ורישום מקרקעין נקבע בתכנית כי עד סוף 2021 יוסדרו לפחות 50% מהמקרקעין במזרח העיר ועד סוף 2025 כל המקרקעין. לצורך כך יוקצו 50 מיליון שקלים. כמו כן הוחלט על הקמת צוות בראשות מנהל תכנון במשרד האוצר, שיבחן דרכים למניעת ופתרון חסמים בתחום התכנון ובנושא התחברות לביוב ולמים בשכונות מזרח ירושלים.
עוד הוחלט להנחות את נציג שר האוצר בוועדת המחוזית לדון בתכניות שיאפשרו פיתוח אזורי תעשייה ותעסוקה במזרח ירושלים בהיקף שלא יפתח מ-260 דונמים. ב-2014 אושרה תכנית רב שנתית ראשונה המיועדת למזרח ירושלים, אולם התקציב שלה היה קטן ביחס לצרכים.
הממשלה צפויה לאשר את "התוכנית הלאומית לחשיפת ירושלים הקדומה", במסגרתה יוקצו כ-47 מיליון שקלים לחפירות במתחם עיר דוד שמנהלת עמותת אלעד.
בהסבר נכתב כי מטרת התוכנית להביא "להמשך חשיפתם חקירתם ופיתוחם של אתרי העתיקות בירושלים הקדומה בפעולה ממלכתית, מתמשכת ורציפה, שתעצים ותדגיש בפני העולם כולו את מקומה של ירושלים כבירתו הקדומה של דוד המלך וכבירת ישראל המודרנית". היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ציין כי התוכנית זקוקה גם לאישור ועדת השרים מאחר ומדובר "באזור המיועד לתכלית דתית".
בנוסף, תאשר הממשלה תקציב של כ-350 מיליון שקלים לתוכנית חומש לפיתוח המרחב הציבורי באגן העיר העתיקה בירושלים ובסביבותיו, שתכלול פיתוח הכלכלה, המסחר, התשתיות החיוניות וכן קיום אירועים. זאת על פי הכתוב בהצעת ההחלטה: "בהמשך למדיניות הממשלה לחיזוק ופיתוח ירושלים וחיזוק המשילות והריבונות בעיר". מטרת התוכנית הינה "למצב את העיר העתיקה גם כאזור לבילוי ולהגדיל את הכנסות בעלי העסקים מהמבקרים".
הממשלה דחתה הצעה לסנקציות על משרדים שלא יעברו לירושלים
שרי הממשלה דחו היום הצעה שלפיה יוטלו סנקציות על שרים שלא יעברו לירושלים. כיום יותר מ-100 יחידות ממשלתיות ממוקמות מחוץ לירושלים. ההצעה, שהוגשה על ידי משרד ראש הממשלה, משרד האוצר והמשרד לענייני ירושלים, כוללת בין היתר גביית דמי שכירות כפולים ומניעת הגדלת התקציב של משרדים שלא יפעלו להעברת משרדיהם בעיר בהתאם להחלטות ממשלה קודמות. בישיבת הממשלה הוחלט כי הצעה מחודשת תוגש בתוך 30 יום.
מוקדם יותר הבוקר איחל ראש הממשלה בנימין נתניהו חג שמח לעיר בפתח ישיבת הממשלה החגיגית לרגל יום ירושלים. "השבוע נתברך בדבר היסטורי - וזו ההחלטה של המעצמה הגדולה ביותר בעולם, ידידתנו ארצות הברית, להעביר את השגרירות לכאן. לאחר החגיגה מחר יבואו שתיים נוספות גואטמלה פרגוואי ונוספות בדרך", אמר נתניהו.
נתניהו הוסיף: "היום אנחנו מקבלים שורת החלטות לבנות את ירושלים,ולפתח אותה, לחשוף את עברה ולבנות את את עתידה. אני יודע שיש קשיים בדרך, יש כבר 70 שנה, ונעמוד בהן. יהודה לעולם תשב בירושלים לדור ודור".
השר לענייני ירושלים זאב אלקין התייחס גם הוא להחלטות אלה. "היום נאשר שורה של החלטות בהיקף כולל של שניים וחצי מיליארד שקלים בשנים הקרובות", אמר אלקין. "כל מי שהולך לעיר דוד ורואה את החפירות ואת ההנגשה". על פי גורם המעורב בהחלטה לדחות את הצעתו להעברת המשרדים, אלקין לא יסכים לוותר על הסנקציות ועל תחימת המעבר בזמנים.
ההצעה באה אחרי שלאורך השנים קיבלה הממשלה שורת החלטות בנושא, ובהחלטה מ-2014 נקבע כי על כל משרדי הממשלה לעבור לירושלים עד 2019. לאחר שההחלטה הקודמת שהציבה את 2015 כתאריך יעד לא מומשה.
על פי ההחלטה, תוך 180 ימים מאישורה, יכין אגף החשב הכללי תוכנית ראשונית ועקרונית להעברת היחידות לבירה. בנוסף יקבע מועד להעברת כל אחת מהן וכל חריגה ממנו תהיה באישור האגף. לצורך יישום ההחלטה יוקם צוות בראשות המשרד לענייני ירושלים, ויהיו חברים בו נציגים ממשרד האוצר, הרשות לפיתוח ירושלים ומהנציבות לשירות המדינה.
המבקר: טרם הוגשה תכנית חדשה לצמצום הפערים במזרח העיר
בתוך כך דוח מבקר המדינה המתפרסם היום מותח ביקורת על עיכוב הממשלה בתוכנית לצמצום הפערים במזרח ירושלים שאושרה הבוקר (ראשון). כמו כן, מותח המבקר יוסף שפירא ביקורת על אופן תכנון וגיבוש תוכניות נוספות לפיתוח ירושלים.
ב-2014 אושרה תוכנית ממשלתית ראשונה שהתמקדה באוכלוסיית מזרח העיר ונועדה לצמצום הפערים. במסגרת תוכנית החומש, הוקצו 90 מיליון שקלים לתגבור אכיפה ושיטור ו-200 מיליון לפיתוח כלכלי. אולם המבקר קובע כי התקציב לא היה מספיק כדי להביא לשיפור וכן ישנם קשיים ביהולה כאשר לא ברור מי אחראי ליישומה. כמו כן, מציין המבקר כי התועלת שהיא מביאה לשכונות מזרח העיר זניחה, והתוכנית משפיעה רק על חלק קטן מאוכלוסיית היעד שלה.
בין היתר, מותח הדוח ביקורת על כך שתקציב שהוחלט להפנות מאגן העיר העתיקה לפיתוח חמש שכונות ערביות שבהן התשתיות הפיזיות גרועות, הופנה בסוף לפרויקטים בעיר העתיקה. במשרד לענייני ירושלים הסבירו כי "חלוקת התקציב לתשתיות בין חמש שכונות לא היה מייצר שינוי נראה לעין, ואילו ריכוזו בעיר העתיקה, במיוחד במקומות המאופיינים בתעסוקה ובמסחר, מייצר שינוי מידי, ומשום כך ועדת ההיגוי אישרה זאת". עיריית ירושלים מסרה למבקר ש"היא התריעה כבר בראשית הדרך כי תקצוב פרויקט התשתית מתוך תקציב שיועד לאגן העיר העתיקה, אינו מקובל עליה וכי יש לאתר מקור תקציבי אחר".
(עדכון ראשון: 10:41)