אחד ממשפטי המפתח בסדרת סרטי "הסנדק" הוא של דון קורליאונה האגדי, שאמר: "ניתן לו הצעה שהוא לא יוכל לסרב לה". בניגוד אליו הנשיא דונלד טראמפ נתן לאיראנים הצעה שהם יהיו חייבים לסרב לה. הוא הכריז על הטלת סנקציות חמורות, מלוות כצפוי בתנאים נוקשים שעליהם למלא אם ירצו בהסרתן: תיקון יסודי של הסכם הגרעין, הגבלות חמורות על תחום הטילים, הפסקת התמיכה בחיזבאללה ובחמאס, והפסקת המעורבות האיראנית בסוריה ותימן. בדף שפרסם הבית הלבן נוספו דרישות להפסיק את ההסתה להשמדת ישראל, וכן להימנע מדיכוי זכויות אדם, ובדגש לא מקרי על הפגנות אזרחיות.
הדרישות האמריקניות אינן טכניות אלא מהותיות, ונוגעות בשורשי תפיסת הביטחון והאידיאולוגיה של המשטר, ולכן הוא ידחה אותן. ראשית נושא הגרעין נתפס כסמל לאומי, וכתעודת ביטוח הרתעתית אם תאוים המדינה. את הטילים איראן רואה כרגע בליבת תפיסת ההרתעה שלה ומרבה לאיים בשימוש תגובתי בהם נגד ישראל. קשה להניח שתהיה מוכנות לדון בהגבלתם. התמיכה בארגוני הטרור והמעורבות האזורית האיראנית הן סיבת הקיום של התפיסה האידיאולוגית-מהפכנית האיראנית, שאותה מיישם כח קודס האיראני בראשות קאסם סולימאני.
בבסיס התכנית האמריקנית שתי אפשרויות; הראשונה שהאיראנים בלית ברירה יגיעו ביוזמתם למשא ומתן תחת תנאים אלו. זו תהיה כניעה, שתשנה את אופי המשטר ותחליש אותו, אך הסיכוי לכך כאמור אפסי. האפשרות הריאלית-אופטימית מבחינת הממשל היא שמכבש הלחצים יביא לערעור המשטר. ההתנגדות העיקשת של טראמפ להסכם מתוקן הביאה לדחייה מוחלטת של כל הניסיונות האירופאים להביא נוסחה משופרת.
הסיכוי לדיפלומטיה נראה קלוש. משטר האייתולות והממשל האמריקני רואים זה את זה באופן זהה: שניהם טוענים שהצד השני מעולם לא עמד בהבטחותיו, שכוונת השני זדונית ומושרשת, שאסור לתת לו לגיטימציה, ושממילא היריב יפר כל הסכם עליו יחתום.
טראמפ הורה להחזיר הטלת סנקציות חמורות בתחומי האנרגיה, הנפט והבנקאות. לדבריו הם מיועדות לפגוע במשטר ולא באזרחים. הוא פנה בנאומו ישירות לעם האיראני ועודד אותו לצאת נגד המשטר. להכרזה על החזרת הסנקציות יש משמעות פסיכולוגית עוד לפני שהשפעתן תורגש בפועל. האפקט שלהן תודעתי, ואינו נמדד רק בנתונים כלכליים. מבחינת הציבור האיראני מדובר במכה מורלית, אבדן תקווה, ואפשרות חזרה אחורה לימים החשוכים של הבידוד והחרם. הצוות של טראמפ מקווה שהציבור המיואש יאשים בכך לא את אמריקה אלא את המשטר האיראני, שבמקום לשדרג את הכלכלה המשיך לפתח טילים, להשקיע בחיזבאללה ובעימותים מדממים באזור.
ישראל מבחינתה עשתה את שלה. הסיוע שלה להחלטת טראמפ ניכר לא רק בעיצוב האסטרטגיה אלא גם במאמץ להבאת הארכיון האיראני, שהשפיע תודעתית והסברתית. נראה שהצגת תוצרי הארכיון לטראמפ בתחילת מרץ תרמה להכרעה. מאז מתקיימת מערכה מדינית והסברתית שנועדה להכין את הקרקע לקראת ההכרזה. בממשל האמריקני הונע בתחילת מרץ תהליך מינויים מואץ של פומפיאו ובולטון. אלו סייעו לגבש תכנית אופרטיבית לפרישה מההסכם, ולקדם את החזון המעודכן. כך התגבשה גם הרביעייה המדינית שתיאמה את המהלכים, ושכללה את טראמפ, נתניהו, בולטון ופומפיאו. בולט בהעדרו שר ההגנה מאטיס, שלא ברור האם וכמה זמן ישרוד בתפקידו.
יש לקוות שהממשל לא מייעד את הובלת המהלך להחלפת המשטר לתנועת האופוזיציה המוג'הדין-חאלק. מדובר במעין כת שהאידיאולוגיה שלה מערבבת בין קומוניזם לאסלאם, ושמרבית הציבור האיראני מתעב. בשבת האחרונה נאם בכנס שארגנה התנועה רודי ג'וליאני, ממקורבי טראמפ, והצהיר במפורש שטראמפ מחויב לשינוי המשטר האיראני.
תהליך ההסלמה המכוון שהחל טראמפ עלול להוביל בשנים הבאות לעימות צבאי, בתלות כמובן בתגובות האיראניות. הממשל ינסה להימנע מכך, בגלל המחירים הפוליטיים, הכלכליים והמדיניים. טראמפ הוא בדלן שרוצה בהתכנסות ובקידום האינטרסים האמריקנים. הוא דוחף כעת למשל, בניגוד לדעת הפנטגון, להחזרת הכוחות מסוריה ומאפגניסטן, ואף לצמצום מספר החיילים בדרום קוריאה. מאידך, הוא מעדיף לנקוט כעת יוזמה כוחנית על מנת לעצור את הסחף. המטרה היא לזעזע ולטלטל את המערכת האיראנית באמצעים כלכליים, בזמן שישראל מנסה אותה טקטיקה בסוריה, באמצעים צבאיים.
שימור ההסכם יאפשר את המשך הפיקוח על הגרעין
איראן כצפוי מנסה לשמר את הקואליציה התומכת בהסכם, לא לפרוש ממנו, ולמצב את עצמה כצד האחראי והשקול. אין זה מקרה שמי שמייצג את איראן הם רוחאני וזריף הפרגמטיים. בפועל השניים חייבים את אישור המנהיג לכל החלטה, ומעמדם מול משמרות המהפכה ייחלש. שימור ההסכם יאפשר בינתיים גם את המשך הפיקוח על מתקני הגרעין. לפיקוח חשיבות גם לבדיקת הממצאים החדשים על תכנית הנשק הגרעיני שיעלו מהארכיון האיראני, כך שיקשה על איראן לפתח תחום זה בהמשך.
פוטין, שחקן מפתח אזורי, מנוטרל מהמהלך האמריקני, ויכולת ההשפעה שלו מועטה. הרוסים יתייצבו לצד שותפם האיראני, אולי גם בעזרת כלי תודעתי מוכר שלהם, כמעט יחיד: שדרוג נוסף של מערכות ההגנה האווירית של איראן.
