רבותיי, ההיסטוריה חוזרת. יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט, הכריז אתמול (ראשון) בקול תרועה כי אישור פסקת ההתגברות בוועדת שרים לחקיקה הוא "יום גדול לדמוקרטיה". אחרי שבועות של לחץ אינטנסיבי על ראש הממשלה, בנט אכן הצליח להשיג את מבוקשו ולהגשים את החלומות הרטובים של הימין בדמות אישור ראשוני של הצעת חוק קיצונית להגבלת כוחו של בג"ץ, והקרדיט, כולו, יהיה רשום על שמו.
בקרב ההתשה המתמשך בין ראש הממשלה ויו"ר הבית היהודי, בנט שוב רשם ניצחון. נתניהו, שבאופן טבעי והיסטורי לא מאוד נלהב מהצעות החוק נגד בג"ץ, התפתל במשך מספר שבועות. בהתחלה, הוא העלה הצעות קיצוניות ומרחיקות לכת, בניסיון לקחת בעלות על המהלך ולאגף את בנט מימין. אחר כך, הוא החליט שמדובר במהלך היסטורי שדורש בעצם התייעצות והסכמה ודיונים עם שופטי בית המשפט העליון והיועץ המשפטי לממשלה. בסופו של דבר, בנט הציב אולטימטום ודרש להעביר את החוק שלו לאלתר, ונתניהו, כך נראה, פשוט הרים ידיים.
פסקת ההתגברות | לקריאה נוספת בוואלה! NEWS:
נתניהו: צריך הסכמה רחבה על פסקת ההתגברות; שקד: "לא יהיה מחטף"
פסקת ההתגברות אושרה בוועדת השרים; כחלון: כולנו תצביע נגד בכנסת
מי יתגבר על ההתגברות? פגיעה בבג"ץ תשאיר אותנו לבד מול כוח השלטון
בהיסטוריה של בנט ונתניהו יש כבר לא מעט אולטימטומים שהצליחו: שחרור מחבלים, תיק המשפטים, עדכוני קבינט וחוק ההסדרה, ויו"ר הבית היהודי יכול להוסיף עוד תג ניצחון לדש הבגד. עם זאת, בנט אולי מסיים את היום כמנצח, אבל ככל הנראה כרגע, זה לא בהכרח ניצחון שיירשם בדברי הימים. ההודעה של שר האוצר משה כחלון לפיה הוא יורה לחברי סיעת כולנו להתנגד לחוק בנוסחו הנוכחי בהצבעה בכנסת שומטת את הקרקע מתחת ליכולת לקדם את החוק בהמשך. כעת, ספירת האצבעות נמצאת בעיצומה, ובשלב זה לא נראה שיהיה רוב לאישור ההצעה במליאה.
עד היום, כחלון ניסה לא להיגרר לתוך כיפוף הידיים של בנט ונתניהו בנושא פסקת ההתגברות, ואת השיג ושיח הוא ניהל עם נתניהו מאחורי הקלעים. כמו במשבר הגיוס, כחלון הבהיר מוקדם מאוד מהם גבולות הדיון: פסקת התגברות ספציפית לטיפול בבעיית המסתננים - צ'ק, כל דבר מעבר לזה -רק בהסכמת כל סיעות הקואליציה והיועץ המשפטי לממשלה. בשבועות האחרונים, הוא נמנע מלהגיע לדיונים של ראשי הקואליציה בנושא, וגם היום, למרות שברגע האחרון הוא ניסה למנוע את ההצבעה, הוא העדיף לדווש בדרום עם רוכבי הג'ירו על פני התערבבות בספינים של חבריו לממשלה. נתניהו אולי קיווה שכחלון יציל אותו ברגע האחרון, באמצעות משבר דרמטי או וויכוחים קולניים, וכחלון מצדו חיכה שנתניהו בעצמו יבלום את בנט, אבל ראש הממשלה סירב להוציא את הערמונים מהאש.
נתניהו התחיל את המהלך של פסקת ההתגברות בפול גז אחרי ביטול הסכם עם הפליטים עם האו"ם ולאט לאט הוריד את הדגל מהדוושה, במיוחד אחרי שהתברר שהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט נעמד על רגליו האחוריות. אבל כמו במקרה חוק ההסדרה, גם הפעם הוא לא שם לבנט רגל על הברקס, מודע היטב לרצונותיו של הבייס הידוע ולטינתם ואיבתם הגדולה של הליכודניקים כלפי בית המשפט העליון. במקום להצהיר שהוא מתנגד לחוק, בדיוק כפי שהתגאה בשנים עברו כיצד הוא מגן על עצמאות הרשות השופטת, הוא נכנס לסחרחורת של דחיות; בסוף השבוע עוד שלח את השר יריב לוין לבקש לדחות את ההצבעה עד שיושגו הסכמות עם כחלון. אבל בנט, שחשד שמדובר בניסיון מסמוס וגרירת רגליים, התעלם מהפצרותיו להגיע לנוסחה בהסכמה ודהר קדימה בוועדת שרים לחקיקה.
בבית היהודי אומרים שהם מתכוונים להעלות את החוק לקריאה טרומית כבר ביום רביעי הקרוב, אבל מבינים שככל נראה יצטרכו לדחות לפחות בשבוע את המהלך. זה לא רק עשרת חברי הכנסת של כולנו שנגרעים מספירת הרוב, אלא גם ראש הממשלה והשר אלקין - שישהו באותו יום ברוסיה, וגם ח"כ בני בגין מהליכוד שהודיע כבר שהוא מתנגד. בנט ייאלץ להחליט בימים הקרובים אם הוא מעלה את החוק ומסתכן בתבוסה, או שמא דוחה את ההצבעה - מה שעשוי לייצר מרווח זמנים שבתוכו אפשר להשיג הסכמות. בבית היהודי ובליכוד ינסו בתווך לצייר את כחלון כמי שבמו ידיו מונע פתרון לבעיית המסתננים, בתקווה לשנות את החלטתו, ולפחות לאפשר חופש הצבעה שיאפשר לגייס רוב.
ההצבעה המרדנית של השר יואב גלנט, שתמך בהצעה בוועדת שרים למרות עמדתו הידועה של ראש מפלגתו, נותנת רוח גבית למי שרוצה להיות אופטימי, אבל מצד שני - אחרי שכחלון כבר יצא בטון חריף נגד אלה ש"מחפשים כותרות בעיתונים" והבהיר בצורה חד משמעית שכולנו תתנגד, יהיה לו קשה מאוד להתקפל, וגם את גלנט הוא ייאלץ להעמיד במקום.
על פניו, גם כחלון וגם בנט מגובים היטב בהסכמים קואליציוניים: זה של הבית היהודי כולל סעיף של חקיקת פסקת התגברות בנוסח הנוכחי, וזה של כולנו כולל סעיף של חופש הצבעה בענייני פסקת התגברות וגם דורש הסכמה של כלל הסיעות בקואליציה לשינויים בחוקי יסוד. יש רק איש אחד שיכול להכריע, אבל עכשיו כשבנט כבר לקח בעלות על הגרסה הנוכחית של החוק, גם לנתניהו אין אינטרס להביא פשרה - כי הוא לא ירוויח ממנה אף נקודה פוליטית בימין. לכן, בכירים בקואליציה אמרו היום שבהתעקשות שלו, בנט "קבר את הסיכוי להעביר פסקת התגברות".
בנט, מצדו, סבור שהוא חצה היום את המכשול הראשון בכביש מלא בריקדות, וימים יגידו אם זו דרך ללא מוצא או כביש מהיר לעבר חקיקה היסטורית. בסוף 2014, ועדת שרים לחקיקה אישרה הצעת חוק של שרת המשפטים איילת שקד, אז רק ח"כ צעירה, וגם אז הבית היהודי פתח בחגיגות ניצחון, שנגדעו באיבן על ידי ערר שהוגש על ידי שרת המשפטים לשעבר ציפי לבני. חודשיים אחר כך, בנסיבות אחרות לגמרי, הממשלה התפרקה ויצאה לבחירות. הפעם, לא היה מי שיגיש ערר, אבל כחלון הוא זה שהורס את החגיגה, וגם חוטף את האש במקום ראש הממשלה. בין נסיעותיו לרוסיה לחגיגות פתיחת שגרירות ארה"ב בירושלים, נתניהו יהיה עסוק בסדר יום מדיני, בזמן שבנט וכחלון יתקוטטו את עצמם לדעת. אם הוויכוח יימשך, הוא גם עשוי לערער את יציבות הקואליציה. כך שבין אם פסקת ההתגברות תיקבר ובין אם בסופה נלך לבחירות, ייתכן ונגלה שההיסטוריה - באמת חוזרת.