פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מי יתגבר על ההתגברות? פגיעה בבג"ץ תשאיר אותנו לבד מול כוח השלטון

      הביקורת על התערבות שיפוטית בעבודת הכנסת הכשירה את הקרקע לקידום פסקת ההתגברות, שאישורה היום בועדת השרים, עלול להיות צעד ראשון בהסרת בלם מערכת המשפט בפני רשויות השלטון. בג"ץ נועד להגביל פעולות הפוגעות בציבור. נתניהו שנותר כמעט לבד במערכה יידרש להכריע בסוגיה

      מי יתגבר על ההתגברות? פגיעה בבג"ץ תשאיר אותנו לבד מול כוח השלטון
      צילום: רוני כנפו, עריכת וידאו: ניר חן

      חופשת הקיץ בבתי-הספר תקוצר? ושבוע העבודה? וכמה זמן ישרתו מתגייסי קיץ 2018? אלה החלטות שלטוניות שנוגעות לכולנו. שנמשיך? מחירי החשמל, הדלק, הפחתות מיסים, אורך הפקקים בכבישים או התורים בהמתנה לחידוש דרכונים. סדרי העדיפויות וההחלטות שמתקבלות בממשלה משפיעים על חיינו, כל הזמן.

      נוח כמובן להיות קרובים אצל השלטון. כולם אולי רוצים בכך, לא כולם יכולים. פעם, מזמן, כשפתקים כתבו רק על נייר ואיש לא חלם על פתקים בסלולרי, היו אלה המקורבים למפא"י שזכו בג'ובים הנחשקים בשירות המדינה. אם זכית לפתק עליו נכתב "הנ"ל הוא מאנ"ש" - אנשי שלומנו - ידעת שאתה מסודר. הימים חלפו, שיטות הפעולה השתנו, אבל העיקרון נשמר. רק בשבוע שעבר נבחר לתפקיד יו"ר הוועד בתעשייה האווירית יאיר כץ, בנו של השר חיים כץ, כשעובדים שהתראיינו הסבירו שהוא ורק הוא יוכל להשפיע על ממשלת הליכוד ולדאוג להם.

      יש כנסת בירושלים, וגם ממשלה נבחרת. הממשלה פועלת כדי לקדם את המדיניות שהיא מגבשת. כל מפלגה באה עם אג'נדה ומנסה לקבל תקציבים גדולים ככל הניתן למען קידום מטרותיה. אגודת ישראל לא תפעל כדי לתקצב את מצעד הגאווה ומפלגת ישראל ביתנו לא תילחם על הרחבת סמכויותיה של הרבנות הראשית.

      איילת שקד טקס פרישת נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, בית המשפט העליון, ירושלים (מערכת וואלה! NEWS , נועם מושקוביץ)
      שופטי בג"ץ במהלך הקראת פסק הדין האחרון של הנשיאה הקודמת נאור (צילום: נועם מושקוביץ)

      שם המשחק הוא כוח - כוח פוליטי - וכל המרבה הרי זה משובח. אבל גם לכוח יש מגבלות בחוק, ולא הכול מותר. ג'ובים למקורבים? פיתוח תשתיות בחבלי ארץ מסוימים, כשהאחרים יחכו? מתן הטבות חריגות לזוגות צעירים מרובי ילדים? אל מול רצונם הטבעי של פוליטיקאים למשול ולקדם עניינים חשובים לציבור בוחריהם בלי שאיש יעצור אותם ניצבים בתי המשפט, ובראשם בג"ץ, שמשרטטים את גבולות המותר והאסור בפסיקותיהם.

      כשהאזרח הקטן, זה שאין מאחוריו ועד עובדים גדול או מנגנון פוליטי חזק, חש שרשות מסוימת עושה לו עוול גדול הגוף היחיד שיכול לסייע לו מול השלטון הוא בג"ץ. זה אותו בג"ץ שעומד לאחרונה בפני מתקפה חסרת תקדים על כך שהוא מנהל את חיינו למרות שבניגוד לכנסת ולממשלה לא הציבור בחר בו. זה אותו בג"ץ שיש מי שמצייר אותו כאויב העם.

      תפקיד מערכת המשפט הוא לרסן את המחוקק

      הוויכוח הציבורי מתמקד כעת בכוונה לחוקק את פסקת ההתגברות, שאושרה היום (חמישי) בוועדת השרים לעינייני חקיקה, שתאפשר לכנסת לחוקק חוקים שיתגברו על פסיקות בג"ץ, במקרים שבהם השופטים יפסלו חקיקה של הכנסת. אך תהיה זו טעות להסתכל על הנושא הזה כעומד בפני עצמו. זהו חלק ממאבק רחב יותר על מעמדו של בית המשפט, על דמותה של החברה הישראלית. אם ההסתכלות לא תהיה רחבה יותר יש מקום לחשש שזהו רק הקדימון לסרט רע במיוחד.

      הוועדה לבחירת שופטים בראשות שרת המשפטים אילת שקד, 22 בפברואר 2018 (נועם מושקוביץ)
      שרת המשפטים שקד ונשיאת העליון חיות (צילום: נועם מושקוביץ)

      הצעקה שקמה מתמקדת בכך שבג"ץ מתערב ופוסל חוקים של הכנסת, למרות שהכנסת היא שמשקפת את רצון העם, ולא בג"ץ. מנגד יש מי שמשיב שזהו בדיוק תפקידו של בית המשפט, להוות כוח מרסן למחוקק במדינה שמושתתת על ערכים יהודיים ודמוקרטיים. אפשר להניח שהרוחות המנשבות ינתבו את הסכסוך אל מקום שבו תושג פשרה, אשר במסגרתה הכנסת תחוקק חוק שיאפשר לה, מכאן ואילך, להתגבר על פסיקות בג"ץ בדרך של חקיקת חוקים ברוב מיוחד, גם אם אלה יהיו מנוגדים לפסיקתו של בית המשפט.

      אך גם בהנחה שתושג פשרה כזו בלי להותיר אחריה משקעים כבדים בין הנצים, ראוי לשאול את עצמנו מה יקרה ביום שאחרי. הרי רוב רובן של פסיקות בג"ץ כלל לא עוסקות בחוקי הכנסת אלא בהחלטות שמקבלות רשויות המדינה, שרים ופקידים. האם החלטות שיפוטיות אלה לא יהיו היעד הבא למתקפה הבוטה הנשמעת על מערכת המשפט? הרי אותן טענות בדיוק יישמעו כלפי בג"ץ, ורמזים לכך כבר החלו להישמע. "הציבור בחר בממשלה ולא בבית המשפט, תנו לממשלה למשול, ואל תפריעו", יימצא מי שיאמר.

      טענה כובשת. אבל מה יקרה כשמנהל בית הספר של הילד שלכם יוחלף בגלל ששיטות הניהול שלו לא מצאו חן בעיני מישהו במשרד החינוך? וכשאתר אינטרנט או מנוע חיפוש ייסגר למספר ימים בהוראת משרד התקשורת? מי יעמוד מנגד? בית המשפט הוא חלק משיטת הממשל שלנו - כוחו באמון הציבור בו. התקפות שלוחות רסן על היושבים בו פוגעות קשה במעמדו.

      מחכים למבוגר האחראי

      בית המשפט אינו אויב. הניסיון להציגו ככזה מכוער ולא ראוי. בית המשפט הוא הגוף היחיד שיכול לעמוד מול כוחו העצום של השלטון, ולהגביל את פעולותיו הפוגעות באזרחים. יש בפסיקותיו כאלה שנאהב - נגד אחרות נתקומם - אבל אסור לכרות את העץ הזה שמפירותיו כולנו נהנים.

      מנחם בגין היה בשעתו המבוגר האחראי שהזכיר לציבור ש"יש שופטים בירושלים" ואת פסיקותיהם צריך לכבד גם כשאינן לרוחנו. אך, הזמנים השתנו. קשה לראות כיצד שרת המשפטים איילת שקד, שהכריזה על מטרתה לרסן את כוחו של בית המשפט העליון ופועלת במרץ לעצב את דמותו העדכנית של בית המשפט שנים קדימה, הופכת למבוגר האחראי ועומדת כחומה בצורה מול כל ניסיון לפגוע בלגיטימציה ובמעמד של הרשות השופטת, במיוחד בעת הזו. מי שנותר כמעט בודד במערכה הזו הוא דווקא השחקן הראשי, ראש הממשלה בנימין נתניהו. נצטרך להמתין ולראות קולו של מי יגבר - השחקן הפוליטי בנימין, או המבוגר האחראי נתניהו.

      נשיא המדינה משביע את נשיאת בית המשפט העליון הנכנסת אסתר חיות בטקס חגיגי בבית הנשיא 26 באוקטובר 2017 (מערכת וואלה! NEWS , נועם מושקוביץ)
      בודד במערכה. נתניהו וחיות (צילום: נועם מושקוביץ)